סינדרלה של המזרח: הפיליפינים זה הדבר הבא?
עם צמיחה של כמעט 7% בשנה, כסף זר שמזרימים התושבים שעובדים בחו"ל ובכורה עולמית בתחום ה-call center – הכלכלה של מדינת האיים הקטנה מהאוקיינוס השקט מתחילה לפרוץ קדימה. כיצד זה קרה?
למדינה הנקראת "פיליפינים" יש כנראה יחסי ציבור גרועים. היא מתקשרת מצד אחד עם עוני עצום ומצד שני עם אוסף הנעליים של אימלדה מרקוס. ניתן להוסיף גם את המחתרת המוסלמית ואת הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, אבל בעיקר היא מתקשרת לנו עם עוזרות בית ועובדות סיעודיות. פעם נכתב באחד העיתונים שרם אורן כותב רומנים למשרתות, ואחד הקוראים הגיב ותהה "לא ידעתי שהוא כותב בפיליפינית". נראה שכל זה עומד להשתנות, בעצם זה כבר משתנה בימים אלו ממש.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
לפיליפינים יש היסטוריה המוכתבת על ידי כוחות חיצוניים לה. התושבים המקוריים כהי העור נדחקו על ידי הפולשים המלאים, אלה קיבלו עליהם את האיסלאם, אחריו הגיעו כמובן אומות המערב, בראשית הגיעו הספרדים עם הצלב והשפה הספרדית, אשר נתנו לאיים את שמם על שם המלך פליפה ה-2. אחריהם הגיעו האמריקנים שתרמו לזיכרון הקולקטיבי של התושבים את גנרל מקארתור עם המקטרת המפורסמת שלו, ובין לבין כאמור פלשו לשם היפנים, שהשנאה אליהם מאחדת עד היום את תושבי האיים עם מרבית אומות המזרח.
לאחר שנים בהן היא רואה את יפן ואת מדינות "הנמרים האסיאתיים" פורצות קדימה, ואחריהן גם סין והודו, נוגע מגע הקסם גם בפיליפינים. בשנת 2010, למרות המיתון הכלכלי במערב, היא זכתה לגידול כלכלי של 7% בקירוב ובשנה הנוכחית צפויה להתקרב לכך ולשמור על רמה של מעל 6% לצד אינפלציה צפויה של 3.9%.
עקפו את הודו במוקדים הטלפונים
הדבר נובע מהיותה מקור גדל והולך של ייצור למען המדינות המפותחות יותר שסביבה. גם הכסף הרב שנשלח אליה כל שנה על ידי תושביה החיים ועובדים בחו"ל (ולא רק בישראל), המהווה כמעט 10% מסך המטבע הזר המגיע למדינה, תורמים לכך, ואיתם מצטרף לכך גורם נוסף: ה-call centers.
בחודש שעבר דיווח ה-USA today, בהסתמך על חברת הייעוץ אוורסט גרופ, כי הפיליפינים עברה את הודו כמובילה בתחום המוקדים הטלפונים בעולם היא נותנת שירותים לחברות ענק בתחומי פיננסים, הטלקום והטכנולוגיה, כולל בין השאר מרכזי הפיננסים סיטי וג'י.פי מורגן צ'ייס.
אם הודו מעסיקה כ-330 אלף איש במוקדי ה-call center שלה הרי שבפיליפינים המספר כבר הגיע ל-350 אלף, והכנסות המוקדים הטלפונים בפיליפינים ב-2010 הסתכמו ביותר מ-6 מיליארד דולר, וגם בתחום זה היא נמצאת לפני הודו וצפויה להמשיך ולגדול ב-15% עד 20% נוספים השנה.
אם לחפש ולמצוא משהו טוב בכיבוש האמריקני שידעה הפיליפינים לאורך השנים, אז ניתן לומר כי הוא השאיר מאחוריו אוכלוסיה הדוברת ברובה אנגלית טובה ובמבטא די בהיר. זה לא רק בגלל האמריקנים לבדם, במדינה מדוברות כ-170 שפות שונות, ובדומה למצב בהודו גם כאן האנגלית מהווה שפה רוחבית שבאמצעותה מתקשרים אלה עם אלה בני אזורים וקבוצות שונים.
ה-call centers והכסף המגיע מחו"ל הם במידה רבה מנוע של צמיחה, אבל הצמיחה מתקיימת גם הרבה מעבר להם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הפיליפינים מדווחת כי במהלך השנה הקודמת 16 מתוך 20 סקטורים שונים שאחריהם היא עוקבת צמחו באופן משמעותי.
הזדמנות עסקית
הפיליפינים מייצרת סחורות בעיקר עבור שכנותיה במזרח אסיה, 63% מהייצוא שלה מופנים לעבר ארצות אסיה, ולשם כך היא נעזרת ברמה נמוכה של עלויות יצור: התל"ג שלה לנפש, למרות ההתפתחות המואצת של השנים האחרונות, עדיין עומד על פחות מ-3,000 דולר שזה פחות ממחצית הרמה של סין, שלא לדבר על טאיוון, קוריאה וכמובן יפן.הפיליפינים נמצאת בחתך הזמן הנוכחי בתהליך של מעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות ומחצבים לכלכלת מוצרים מוגמרים, והתחום הזה במסגרת היצוא שלה עבר לאחרונה את ה-50%.
המדינה מהווה הזדמנות עסקית מעצם היותה בשלב ביניים זה, רמת ההשכלה בה גבוהה, רמת האנגלית מצוינת, עלויות היצור נמוכות במיוחד, והממשלה מעניקה תמריצים רבים על מנת למשוך משקיעים מן החוץ, אך בניגוד למדינות דוגמת וייטנאם, קמבודיה וסין היא נהנית ממורשת ארוכה של פתיחות אל המערב, דבר שמקיים בה חוק המותאם לחוקי הסחר והזכויות היוצרים בעולם, ויוצר בה אקלים כלכלי ידידותי שקל יחסית לאיש עסקים מן המערב להשתלב בו, כל עוד הוא יודע להתמודד עם 40 מעלות בצל.
טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים באסיה, מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .
לפנייה לכתב/ת 
