גרים - גם אם לא מקיימים מצוות
הליטאים ממשיכים לתקוף את פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, שהכשיר את גיורי צה"ל, בטענה שהגרים לא מקבלים על עצמם עול מצוות. הגיע הזמן להרמת מסך: נכון, הם לא מתכוונים להיות דתיים, אבל גיורם תקף - אפילו מלכתחילה
סערת גיורי הרבנות הצבאית עוד לא תמה. הליטאים עדיין מנסים להשמיע את קולם, צעקתם, מחאתם, וכל מילה דומה מהארסנל הפומפוזי האהוב עליהם כל-כך. בימים האחרונים הם פרסמו כותרת אדומה וזועקת "גילויים מדהימים על האופי הפקטיבי של 'גיורי' הצבא". בגוף הידיעה הם הביאו ציטוטים שונים של רבנים בציונות הדתית, המסייעים לטענה הליטאית בדבר חוסר הרצינות של המתגיירים בקיום מצוות.
בכתבה הושמט מהמצוטטים תואר הרב, אך את התארים האקדמאיים השאירו. כלומר, כרבנים הם לא מחזיקים מהם, אך את הדברים שאותם הרבנים אומרים על הגיורים הם מקבלים כתורה מסיני.
החרדים הליטאים נלחמים מלחמת חורמה בהחלטת מרן הרב עובדיה יוסף להכשיר את גיורי הצבא. ברבני הציונות הדתית, הם משתמשים רק לצורך המלחמה הזו. דרך
דבריהם, מבקשים הליטאים להוכיח שהמציאות אינה כפי שתיאר אותה מרן הגר"ע במכתבו בעניין, וממילא הגיורים הנעשים בצבא אינם תקפים על-פי ההלכה.
הליטאים מבקשים לטעון, בהסתמכם על הציטוטים, כי המתגיירים בצה"ל לא מקבלים עליהם עול מצוות ומשום כך גיוריהם אינם תקפים. כלומר, מכיוון שלדעתם קבלת המצוות מעכבת את הגיור, ומאחר שמתגיירי צה"ל אינם מתכוונים לקיים את כל המצוות - גרותם אינה תקפה.
הלכה למעשה, הליטאים מבקשים לטעון כי פסקו של מרן הגאון הרב עובדיה מבוסס על חוסר הבנת המציאות ועל חוסר הכרות עם מה שנעשה כיום. ולכאורה, אם הוא היה מכיר את המציאות ומבין כי המתגיירים לא מתכוונים לקיים את כל המצוות ולקיים אורח חיים חרדי, גם הוא היה סובר כי הגיורים פסולים. הליטאים מניחים מראש ובביטחון כי גם דעת מרן היא שקבלת המצוות מעכבת את הגרות. אך זוהי הנחה שבסיסה רעוע.
המחלוקת האמיתית
המחלוקת בין הליטאים לבין הרב עובדיה יוסף אינה על המציאות, שכן הוא בעצמו שמע את הדברים ועמד על טיבם של הגיורים הצבאיים. מי כמוהו מכיר את נושא הגיורים בצבא ומי כמוהו עסק בכך. קיימים סיפורים רבים ועובדות ידועות מתקופת שבתו על כס הראשל"צ והרב הראשי לישראל הממחישים היטב את דעתו בעניין.
מקרה אחד ידוע ומפורסם הוא סיפורה של הגב' הלן זיידמן שביקשה להתגייר כהלכה, אך המשיכה לגור בקיבוץ חילוני למהדרין ואף לחיות עם כהן, ואף על פי כן הרב אישר את גיורה. ולאחרונה, מרן הרב עובדיה, בנותנו גושפנקא גורפת לאלפי גיורים שנעשו בצה"ל, גם אם בדיעבד, הוכיח שאינו מקבל את ההגדרה "קבלת המצוות מעכבת", כפי הפירוש הליטאי. ואם לדעתם גיורים כאלו נקראים
גיורים בלא קבלת עול מצוות, הרי ממילא שהרב עובדיה סובר שאין קבלת המצוות מעכבת את הגרות.
אם כן, מדוע הדברים לא נאמרים במפורש על ידי הגאון הרב עובדיה, או לפחות על-ידי מי שחסה תחת כנפיו של פסק ההלכה, הראשל"צ הרב שלמה עמאר? בנקודות שפירסם הרב עמאר בראש חוצות, המתמצתות את שיטתו בעניין הגיור, הוא כתב בלשון מעורפלת: "אם יש אומדן דעת שבוודאי לא יקיים מצוות - אין לקבלו לגיור".
לכאורה משתמע מסעיף זה, שהרב עמאר לא מבקש מהמתגייר שיקיים את כל המצוות, אלא רק שתהיה הערכה שהוא מתכוון לקיים מצוות. הרב עמאר לא אומר במפורש את מה שכל פשקוויל וכל מודעת תדהמה ב'יתד' זועקים. הוא אינו אומר שפירושה של קבלת המצוות הוא התחייבות לקיים את המצוות. נכון, וזה העיקר, הוא גם אינו אומר את ההיפך, אך מהפסיקה בעניין הגיורים הצבאיים ומדרכו של מרן הרב עובדיה בגיור, מובן מה הוא סובר.
הליטאים צודקים
הגיע הזמן להרמת מסך: הליטאים צודקים. המציאות והעובדות מראים כי המתגיירים, בכל המסגרות, ברבנות הראשית או הצבאית ואפילו בבתי הדין הפרטיים החרדיים, רובם ככולם לא מתכוונים לנהל אורח חיים חרדי למהדרין, אפילו לא חרד"לי או דתי-לאומי. גם מרן הרב עובדיה וגם הרב הראשי שלמה עמאר יודעים את זה. השאלה היא
מה הם חושבים על כך באמת. האם מתגייר המתכוון לקיים רק חלק מהמצוות יש לגיירו לכתחילה? האם במציאות חיינו, ניסיון למנוע התבוללות, שהיא גרועה פי כמה, יש לקבל גרים כאלה גם לכתחילה (שהרי בדיעבד ברור ומוסכם שכולם גרים)?
מה שעושים חלק מבתי הדין לגיור, העמימות והלשון המשתמעת לכמה פנים, ודברים שהשתיקה יפה להם, כבר לא יוכלו להמשך יותר. הפחד הקמאי מהטרור הליטאי מרתיע, ולא פשוט הדבר לבוא ולומר בריש גלי שכך יש לנהוג היום במערכות הגיור, ובכך בעצם להמשיך את מסורת הפסיקה מדורי דורות, ובמיוחד מימי הקמת הרבנות.
לפנייה לכתב/ת 
