שתף קטע נבחר
 

שושנת הזמר העברי: חמש שנים בלי דמארי

במלאת חמש שנים ללכתה של שושנה דמארי, כוכבת השירה וכלת פרס ישראל, אנו נזכרים ברגעיה הגדולים ושיריה היפים

"טוב לי לדעת שאני משאירה אחריי כל כך הרבה, שידעתי לתת הנאות לעם שלם", כך אמרה כלת פרס ישראל שושנה דמארי באחד הראיונות האחרונים שהעניקה לעיתון "ידיעות אחרונות", "אין אצלי בכלל פחד שזה ייגמר. מתי שיגיע, זה יגיע".

 

שושנת תימן. דמארי שרה את "אור", מילים ולחן: נעמי שמר

 

היום, בדיוק לפני חמש שנים (14.2), בתום ארבעה ימים בהם נאבקה על חייה בבית החולים איכילוב בתל אביב, נדם ליבה של דמארי. היא נפטרה כשחבריה סביב מיטתה, שרים בקול חרישי את השיר "כלניות": "לכל דור יש כלנית וזמר, אשרי האיש, אם בין סופות ורעם, פרחה הכלנית לו, לו רק פעם". בציון יום השנה למותה, אנחנו נזכרים היום (ב') ברגעיה הגדולים והיפים של שושנת תימן.

 

שושנת הזמרת העברי "עדיין כאן". מילים: אהוד מנור, לחן: בעז שרעבי

 

קשה להאמין שחלפו חמש שנים מאז לכתה של דמארי. ימים לפני מותה, בגיל 83, עוד אמרה לחברים הקרובים - שלא עזבו את מיטתה בבית החולים אליו הובהלה כשסבלה מחולשה - שהיא מקווה שהבריאות לא תאכזב אותה, ושתתאושש עד המופע המשותף עם עידן רייכל, שאמור היה להתקיים חודש לאחר מכן.

 

הבמה בשבילה היתה בית, כמו שכתב חברה הקרוב, אהוד מנור ז"ל. "על הבמה כל לילה, אני נולדת מחדש. כי בשבילי במה היא בית, היא בשבילי מקדש. ומחיאות כפיים - הן כמו מרפא לנשמה. לכן אני כבר לא ארד מן הבמה". את השיר הזה ביצעה לראשונה שבועיים לאחר מותו של מנור, בפסטיבל "ימי זמר", שם הוענק לה פרס מפעל חיים.

 

"עלה נישא ברוח". רייכל עם שושנה דמארי. מתוך חדשות ערוץ 2

 

דמארי נולדה ב-1923 בעיר דמאר שבתימן ועלתה עם משפחתה לישראל שנתיים אחר כך. היא החלה להופיע בהיותה נערה והקליטה שירים ששודרו ב"קול ירושלים". כשהיתה בת 20, הצטרפה לתיאטרון הסאטירי "לי לה לו". בתיאטרון זה שרה דמארי את השיר שעתיד יהיה להיות מזוהה עמה יותר מכל: "כלניות".

 

דמארי הקליטה והופיעה עם להיטים רבים ובהם "הטנדר נוסע", "צריך לצלצל פעמיים" ועוד. לאחר קום המדינה כבר נהנתה דמארי ממעמד של כוכבת-על. את רוב שיריה הלחין משה וילנסקי, חלקם במסגרת בתכנית הרדיו שלו, "פזמון וזמר".

 

דמארי ב-2001, מבצעת את "הטנדר נוסע". מילים:יעקב אורלנד, לחן משה וילנסקי. מתוך הערוץ הראשון

 

דמארי גם הופיעה בסרטים "גבעה 24 אינה עונה" (1955), ו"באין מולדת" (1956), הסרט הישראלי הראשון שצולם בצבע, שתיאר את פרשת עלייתה של משפחת דמארי מתימן לארץ, וכיכבה באופרטה הישראלית הראשונה "שולמית" (1957), שעובדה במיוחד עבורה. ב-1987 שברה דמארי פסק זמן ארוך שנטלה מהקלטות עם השיר "לשיר איתך", דואט שביצעה עם בעז שרעבי. שנה לאחר מכן הוציאה את האלבום "אור". לרגל הענקת פרס ישראל, אותו קיבלה דמארי ב-1988, חובר לכבודה השיר "עגילי דמאר", על ידי דודו ברק ויאיר קלינגר.

 

דמארי בשנות השבעים בערוץ הראשון, מבצעת את "שולמית" (מילים: נתן אלתרמן. לחן: משה וילנסקי), ו"אדם לאדם" (מילים: תלמה אליגון רוז, לחן: יעקב הולנדר)

 

דמארי היתה נשואה לשלמה בושמי ולשניים בת אחת, נאווה. היא התחתנה איתו כשהיתה בת 16, בעת שהיה מנהל "סטודיו שולמית", הסטודיו למשחק בו למדה. הוא ליווה את הקריירה שלה ואותה לאורך כל הדרך, העריץ אותה, דאג לה ושימש כאמרגן שלה, עד מותו לפני 25 שנה. לזכרו ובדמותו של בושמי כתב אהוד מנור לשושנה דמארי את השיר "עדיין כאן" שהלחין בעז שרעבי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דמארי. שושנת תימן
צילום: סער יעקב, לע"מ
"הבמה בשבילה היתה בית"
צילום: סער יעקב, לע"מ
צילום: סער יעקב, לע"מ
עם שמעון פרס. "שושנה, פרח אותנטי"
צילום: סער יעקב, לע"מ
בפעולה. קיוותה להתאושש עד למופע עם רייכל
צילום: סער יעקב, לע"מ
צילום: סער יעקב, לע"מ
דמארי בשנת 74'. נתנה הנאות לעם שלם
צילום: סער יעקב, לע"מ
לאתר ההטבות
מומלצים