האתגר המצרי: "לפתוח חשבון בנק לרוב העם"

המועצה הצבאית של מצרים תצטרך להתמודד עם אתגר מבהיל בניסיון לייצב את הכלכלה במדינה לאחר 18 ימי מהומות שאולי פגעו בצמיחה השנתית ביותר מחצי, והותירו את הרגולטורים כשהם עצבניים וחוששים בנוגע לפתיחה מחדש של השווקים בבירה.

מהפכה במצרים: הכותרות האחרונות בעמוד מיוחד

• שגריר מצרים בארה"ב: השלום הוא אינטרס שלנו
• מצרים מוכרת אג"ח ביותר ממיליארד דולר
• המצב במצרים - הזדמנות מצויינת למשקיעים"
  

כל ההתפתחויות - גם בפייסבוק של ynet

בטווח הקצר, האנליסטים מקווים שחילופי השלטון יתרחשו בצורה מסודרת. במידה ותרחיש זה אכן יתממש, תימנע בריחת הון מהמדינה, שכבר הגיע לאובדן של כ-1 מיליארד דולר ביום בימי השיא של המחאות.

משקיעים רבים אופטימיים בכל הקשור לשינויים הרחבים יותר בעסקים ובמדיניות, שצפויים להתרחש אם וכאשר תוקם ממשלה שנבחרה באורח חופשי ודמוקרטי, אבל הסיכוי לשינוי משמעותי בטווח הקצר הוא קטן.

"בכל הקשור לכלכלה, מצרים נוהלה בידי אותם טכנוקרטים במהלך שלושים השנים האחרונות", אומר טים אש, ראש מחלקת השווקים המתפתחים ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), "אני לא חושב שאנחנו הולכים לראות כרגע שינוי רב בנושא. הממסד עדיין קיים. האג'נדה האמיתית שלהם היא לא לשנות דבר עד ספטמבר", הוא מסביר.

תחזית הצמיחה פחות אופטימית

שוויה של כלכלת מצרים (התמ"ג) הוערך בלפחות 217 מיליארד דולר בשנה שעברה, חצי משוויה של ענקית הנפט ערב הסעודית, והכלכלה המצרית מסתמכת על השקעות זרות, תיירות ועמלות שמתקבלות ממעבר בתעלת סואץ.

כחודש לפני שהמחאות החלו, ב-25 לינואר, הראה סקר של סוכנויות הידיעות בקרב האנליסטים שהצפי הממוצע לצמיחה של כלכלת מצרים עמד על 5.4% לשנה הפיסקאלית שמסתיימת בחודש יוני. מדובר היה בצמיחה השנייה בגובהה באזור המפרץ והמדינות הערביות לאחר קטאר. הערכת הממשלה המצרית עמדה אז על 6% צמיחה.

אבל כעת, למרות שכמה מהבנקים והחנויות נפתחים מחדש, התיירים, שאחראים על בין 5% ל-11% מהתפוקה הכלכלית, נמנעים מלהגיע למדינה, ולכן הופכים את תחזית הצמיחה לפחות אופטימית.

סעיד הירש, כלכלן של המזרח התיכון ב"קאפיטל אקונומיקס" אומר כי העדיפות העיקרית תהיה להחזיר את האזרחים בחזרה לשגרה ולעבודה, "תפקידו של הצבא יהיה לייצב את המצב הכלכלי", הוא אומר.

הערכה: חולשת הלירה המצרית תביא להעלאת ריבית

ביום שבת הוחלט במצרים לדחות שוב את הפתיחה של הבורסה, בפעם השנייה, מיום ראשון ליום רביעי. הבנק המרכזי נאלץ בשבוע שעבר להתערב כדי לתמוך בלירה המצרית. בשיאה של המתיחות, כמה מהאנליסטים חזו שהבנק המרכזי יהיה חייב לקדם העלאת חירום של הריבית במדינה כדי לסייע ללירה המצרית.

האופטימיות בעקבות עזיבתו של מובארק, עזרה לשווקים בעולם להפוך את האפשרות הזאת לפחות מתקבלת על הדעת, אבל חולשתו של המטבע מגדילה את הסבירות לאינפלציה גבוהה יותר שבסופו של דבר עלולה להוביל לעליית הריבית.

"אנחנו מאמינים שהבנק המרכזי יעלה את שיעור הריבית ב-100 נקודות בסיס בפגישת חירום החודש, כשהאינפלציה צפויה לזנק עקב חולשתו של המטבע", אמר אחד האנליסטים.

ירידה בצריכה הפרטית, שמהווה 70% מהתמ"ג של המדינה, צניחה בהשקעות הזרות ועלייה במספר המובטלים, צפויים גם הם לפגוע קשות בביצועים הכלכליים של מצרים. הבטחתו של מובארק להעלאת שכר דו ספרתית לעובדים במגזר הציבורי, צפויה להימחק כעת, מאחר והממשלה הזמנית תנסה שלא להגדיל את ההוצאה הממשלתית ולקצץ בהוצאות השכר.

מסים נמוכים יותר, סובסידיות גבוהות יותר ולחצים להעניק יותר כסף למובטלים יכולים גם הם לערער את בריאותה הפיסקאלית של המדינה. במצב כזה הגרעון בתקציב עלול לצמוח עד ל-10% מהתמ"ג השנה.

"קודם כל אנחנו צריכים לחזור לנורמאליות", אומר לארס כריסטיאנסן, אנליסט בכיר לשווקים מתפתחים בבנק הדני Danske, "ואז אני חושב שההתאוששות יכולה להיות קצרה יחסית".

עתיד מעורפל מול אופציות לצמיחה

בטווח הרחוק יותר, העתיד הכלכלי של מצרים מעורפל. במידה והמצב הכלכלי במדינה יתדרדר, כל עלייה בחוסר היציבות החברתית במדינה עלולה להחריף את המתיחות הגיאופוליטית באזור וכדי למנוע את זה, מצרים תצטרך לשפר את מעמדה הבינלאומי כדי להגביר את העזרה הכלכלית החיצונית.

"אני חושב שזה המקרה שבו ארה"ב ומדינות המפרץ יכולות להביא עוד סיוע למצרים", אומר הירש, "הרבה כסף יכול להגיע ממדינות המפרץ". מנהיגי מדינות המפרץ, כמו גם ארה"ב, רואים במצרים שותפת מפתח במאבק בהשפעתה הגוברת של אירן באזור, והן ירצו לשמור על המדינה יציבה ובריאה מבחינה כלכלית.

בנוסף, האפשרות של כלכלה חופשית ושקופה תחת משטר חדש, יכולה למשוך למצרים השקעות כספים משמעותיות ביותר, של משקיעים שמחפשים לזכות בנתח שוק במדינה המתפתחת, בה חיים 80 מיליון תושבים.

"כשיש לך בוא נאמר, פחות מ-10% מהאוכלוסייה שמחזיקים בחשבונות עובר ושב, ישנו פוטנציאל גדול של צמיחה", מסביר כארים באגהאדדי, מנהל בנק ההשקעות המצרי בלטון, שפועל מניו יורק ומנהל השקעות בכל רחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

לדבריו, "כשיש לך כלכלה אפורה שהגודל שלה הוא כמעט כמו התמ"ג הרשמי, אם אתה מסוגל למסד את הכלכלה, אז אנשים יתחילו לאבטח את החובות שלהם, יוכלו ללוות יותר כספים, לקנות יותר, ולזה יש אפקט דומינו גדול על כל הכלכלה".

רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו