האם נשים מחפשות גברים מסתוריים?
מחקר חדש שנערך ברשתות חברתיות מגלה כי נשים צעירות נמשכות יותר לגברים שלא ממהרים לחשוף את הקלפים שלהם. האם מסתורין הוא המרכיב הסודי בשיקוי האהבה?
המלך שלמה כתב זה מכבר כי נפלאה ממנו "דרך גבר בעלמה". הוא לא היחיד שמבולבל. לצופים מן הצד בריקוד החיזור שבין המינים, הוא דומה יותר מכל למשחק תופסת, שבו הצדדים מתחלפים מדי דקה.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
ואכן, תרבות הדייטינג מתוארת לעתים קרובות כמשחק עם כללים פורמליים נוקשים לא פחות מאלו שהיו נהוגים בחצרות האצילים באירופה. הגבר נדרש שלא להפגין יותר מידי עניין, ולא להתקשר בבוקר שאחרי נרגש ומלא אהבה. הנשים מצידן, נדרשות שלא להעניק מחסדיהן כבר בלילה הראשון. זהו משחק, שרבים בוחרים שלא לשחק לפי חוקיו. חלקם מוצאים אהבה ואחרים עדיין מחפשים.
מה יש למדע לומר אודות המשחק המוזר הזה? ומדוע ממליצים לנו כל ספרי אמנות הדייטינג להפגין מצד אחד מחוות חיזור, ומצד שני לאותת בבירור כי טרם קיבלנו החלטה סופית לגבי בן או בת הזוג הפוטנציאליים?
לכאורה מדובר כאן בסתירה של ממש, שהרי מאז ומתמיד אנו נוטים להימשך לדברים שעושים לנו טוב. אם אשה יודעת שגבר מסוים נמשך אליה, האם זה לא גורם לה להרגיש טוב לגבי עצמה? כן, בהחלט. זוהי תופעה פסיכולוגית ידועה המכונה 'עקרון ההדדיות'. אבל מסתבר שיש דרך טובה עוד יותר למשוך נשים: להעמיד פנים שאינכם מעוניינים בהן. ועכשיו זוכה תובנה זו באישוש גם מצד מדע הפסיכולוגיה.
לייק
בניסוי שנערך בשנה האחרונה השתתפו כמה עשרות סטודנטיות צעירות שהסכימו להסגיר לידי החוקרים את חשבון הפייסבוק שלהן. נאמר להן כי סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות בחנו את הפרופילים שלהן ונתנו לכל אחת מהן ציון שהתבסס על הערכתם לרמת ההתאמה ביניהם.
לאחר מכן הסטודנטיות התבקשו לבחון ארבעה פרופילים של גברים בפייסבוק. לחלקן נאמר שאלו הגברים שנתנו להן ציון גבוה, לאחרות נאמר שאלו הגברים שנתנו להן ציון נמוך, ולחלק מהן נאמר רק שהן אינן יכולות לדעת מה הציון שהגברים נתנו להן. כל הסטודנטיות התבקשו לדרג את ארבעת הגברים לפי קריטריונים שונים: עד כמה הן חושבות שיוכלו לעבוד לצדם, עד כמה הם עשויים להתאים כבני-זוג ועוד.
התוצאות הראשוניות לא הדהימו אף אחד: הנשים שחשבו שהן מדרגות את הגברים הנלהבים – אלו שנתנו להן ציון גבוה – הראו משיכה גדולה יותר כלפיהם, מכפי שחשו כלפי הגברים שדחו אותן עם ציון נמוך.
ההפתעה הגדולה הגיעה כאשר החוקרים גילו שהנשים דירגו את הגברים המסתוריים – אלו שלא חשפו את רגשותיהם או את ציוניהם – בציון גבוה. התעלומה, מסתבר, הינה סם משכר, והסקרנות מושכת את החתלתולה.
גבר מסתורי
כיצד ניתן להסביר את התופעה המשונה? הסבר אחד הוא כי הנשים התלהבו מהאתגר. אך אם אלו הם פני הדברים, מדוע לא נמשכו יותר דווקא לגברים שנתנו להן ציון נמוך?
הסבר אחר מגיע מתוך המחקר עצמו ומתוך השאלונים שהנשים מילאו. קריאה מדוקדקת בהם הוכיחה שהמשתתפות בילו זמן רב יותר במחשבה על 'גברי המסתורין' יותר מעל כל גבר אחר. וככל שהן חשבו עליהם יותר, כך הן גם נמשכו אליהם יותר, ונהנו ממצב-רוח טוב יותר מזה של הנשים שקיבלו ציון נמוך או גבוה.
עד כמה משקף המחקר את החיים האמיתיים? זוהי שאלה קשה. סביר להניח כי הוא מייצג לפחות זווית אחת של הדייטים הראשוניים. בעתיד אנחנו עלולים לגלות כי הוא תקף רק לגבי היכרויות רומנטיות ברשתות חברתיות כפייסבוק ו- JDate, אלא שזה לא נראה סביר. העקרונות שהוא חושף ומבסס מתאימים לכל מה שאנו יודעים על הטבע האנושי: אנו מייחסים משמעות רבה יותר למטרות שכבשנו בעמל ויזע, מאשר לאלו שנפלו לידינו כפרי בשל.
אז מה לסיכום? להיות רומנטיים, או להיות אדישים? התשובה נמצאת כנראה באמצע. אל תפחדו להביע עניין, אבל אל תהפכו את עצמכם לסמרטוט. אתגרו את בן-הזוג הפוטנציאלי, סקרנו אותו או אותה, גרמו להם להרגיש שהם יכולים לזכות בלבכם רק במאמץ. ואם תעשו את זה נכון, אולי זו תהיה הפעם האחרונה בה תאלצו לשחק את המשחק.
רועי צזנה הוא דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, מחבר בלוג ומרצה בנושאי מדע, חברה, הסטוריה ועתידנות.