שתף קטע נבחר
 

היקף הקיצוץ הרוחבי: 300 מיליון שקל

מנכ"ל משרד האוצר עדכן את חברי ועדת הכספים על עלות צעדי הממשלה לבלימת גל ההתייקרויות במשק: 1.1 מיליארד שקל. רוב הסכום יכוסה מדחייה של הפחתת מס ההכנסה לשני העשירונים העליונים ודחייה אפשרית של מס החברות

היקף הקיצוץ הרוחבי המתוכנן בתקציב המדינה יהיה 300 מיליון שקל בלבד, ומיועד לסבסוד התחבורה הציבורית, זאת בעקבות החלטת הממשלה להוזיל את התעריפים ב-10% - כך מסר היום (ב') מנכ"ל משרד האוצר חיים שני לוועדת הכספים בדיון על צעדי הממשלה לבלימת גל ההתייקרויות במשק.

 

  • הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של ynet

 

שני ציין כי עלות הצעדים עליהם נמסר בסוף השבוע שעבר היא 1.1 מיליארד שקל, אולם רוב הסכום יכוסה מדחייה של הפחתת מס ההכנסה לשני העשירונים העליונים ודחייה אפשרית של מס החברות.

 

בתגובה הישיר ח"כ אמנון כהן (ש"ס) מבט לעיני שני ואמר לו שהוועדה לא תאשר את הקיצוץ הרוחבי אפילו בסכום שנקב, וכי האוצר יצטרך לחפש מקורות מימון אחרים.

 

יו"ר הוועדה, הח"כ משה גפני פתח באומרו: "אני מתחרט רק בגלל העלאת הבלו, אבל זו איננה הטרגדיה של התקציב. היא ברובה נובעת מהעלאת מחירי המים, הלחם ומוצרים אחרים והוצאת הפיקוח על מחירי המים מידי הכנסת, כשמעל הכול מרחפת מצוקת הדיור".

 

גפני ציין כי אי הכללת מחיר הסולר בתוכנית ההקלות של ראש הממשלה ושר האוצר "היא טעות ואני מתכוון לפעול לשינוי המצב".

 

הוא הוסיף: "אני מצדיק את מרכז האופוזיציה בוועדה, ח"כ יעקב אדרי (קדימה) שתקף אותי. כל מילה שלו צודקת. מדוע הממשלה לא הייתה יכולה במקום זה להקפיא את הפחתת המיסים הישירים? החלופה הזאת עמדה כל הזמן על סדר היום של הוועדה. הממשלה ידעה זאת, אז איזו מדיניות ניהלתם? אני שמח שההיגיון הגיע אליכם גם אם מאוחר".

 

"חזרנו לשיעורי צמיחה משמעותיים"

גפני הודיע שהוועדה תקיים דיונים קשים על מחירי המים ונושאים אחרים ולראשי האוצר שנכחו בדיון אמר: "אתם תצטרכו לחזור ולהסביר מאיפה יבוא הכסף".

 

מנכ"ל האוצר, חיים שני, והממונה על התקציבים, אודי ניסן, השתדלו להתחמק מפולמוס עם חברי הוועדה על ההתייקרויות ולהסיט את תשומת הלב למבנה של תקציב המדינה שכולל תוספות ניכרות בהיקף של שישה מיליארד שקל לתקציבי החינוך, הרווחה והתשתיות.

 

שני ציין :"חזרנו לשיעורי צמיחה משמעותיים, 4.5%. אין זה נתון סטטיסטי אלא בעל משמעות לכל אדם כי הוא מבטא צמצום פערים ויצירת מקומות עבודה נוספים. שיעור אבטלה נמוך יחסית (6.6%) לעומת סביב 10% בארה"ב והאיחוד האירופי ועלייה בשיעור ההשתתפות בתעסוקה.

 

"נוצרו 100 אלף מקומות עבודה חדשים ובעיקר יש ירידה בהיקף החוב הלאומי שהוא נמוך ועל כן יוצר יותר כסף לחינוך ולרווחה".

 

כרית ביטחון למשק

הוא ציין כי המדינה משלמת כל שנה מהתקציב 30 מיליארד שקל ריבית על החובות כך שפחות ריבית כתוצאה מצמצום החוב מוסיפה לתקציב מיליארדי שקלים. הגירעון ירד ל-3.2% וזו בעצם "כרית הביטחון למשק במצבי קטסטרופה של משבר כלכלי או ביטחוני".

 

ניסן הצביע על מרכיב העלייה הגלובלית של מחירי הסחורות בעולם אך ציין כי הממשלה לא יכלה להתעלם מההתעוררות בציבור נגד עליית המחירים. הוא סקר את הצעדים שנקטה הממשלה אבל הדגיש כי "מחירי הדלק ימשיכו לעלות".

 

באשר להתייקרות המים הוא טען כי הירידה בצריכה הגדילה את חלוקת עלויות הייצור על כול קוב, זאת בשעה שהולכת וגדלה כמות המים שיוצאת ממכוני ההתפלה שמחיר כל קוב הוא 2.5 שקל – פי 3-4 מהמים המופקים משאיבת מי תהום ומהמוביל הארצי.

 

ניסן ציין כי החלק של תאגידי המים אינו משמעותי כפי שטוענות הרשויות המקומיות ומהווה רק 2.5% מהתעריף אבל לדבריו זהו מחיר זול יחסית למצב הקודם לפני הקמת התאגידים. "כשהרשויות המקומיות היו ממנות את תשלומי המים של הציבור צרכים אחרים שלהם ולא את משק המים המקומי".

 

"הממשלה לא הייתה קשובה"

גפני העיר כי חלק מההטבות נבעו מכך שהממשלה הייתה קשובה לביקורת של וועדת הכספים. ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) אמר כי "ראש הממשלה היה קשוב יותר לסקרים ולא לנו".

 

הח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) אמרה: "יש משהו מעוות בדיוני הוועדה. חובת הוועדה הייתה לעצור את מהלך הגדלת הבלו ולא לאשר אותו כלאחר יד. מעניין שהייתה התעוררות של הח"כים דווקא על מחירו של דלק שולי מיוחס לתעשיית המלט שבבעלות נוחי דנקנר. הלב בוכה לאן נעלמה ההתעוררות שלהם מול עליית הבלו על הבנזין".

 

היא הדגישה כי אנשי האוצר תירצו תחילה את הגדלת הבלו בצורך לצמצם את השימוש ברכב פרטי שמזהם את האוויר אבל אחר כך נאלצו להודות בפשטות כי "היה חסר להם 1.7 מיליארד שקל לסתום חור בתקציב והכל בגלל דביקות אובססיבית בהמשך הרפורמה במיסים הישירים כשכל הגורמים היו בעד הקפאת הרפורמה".

 

באשר לשיעור האבטלה הנמוך שבו התפאר המנכ"ל שני, אמרה יחימוביץ: "הבעיה איינה בירידת האבטלה אלא בשיעור הגבוה שגדל והולך של מספר העובדים העניים". ח"כ חיים אורון (מר"צ) אמר כי אין לא בעיה עם תפקוד חברי הכנסת אלא עם הממשלה. "ארבעת הצעדים עליהם הודיע ראש הממשלה לא מהותיים כי לא השתנה דבר. כולם היו מונחים מזמן על שולחן הוועדה והייתה להם התנגדות בממשלה".

 

"ביבי זרק לציבור מספר צעצועים"

הוא דחה גם את עניין הגדלת שכר המינימום אחרי ש"שר האוצר שטייניץ היה זה שתקע את ההסכם בעניין זה בין עיני לברוש".

 

לדבריו, "אני בעד משמעת תקציבית שהאוצר דורש אבל איך אפשר כשאין משמעת תקציבית בממשלה שבה 40 יום אחרי אישור התקציב הדו שנתי עם שינויים וקיצוצים? לא ידעתם את זה קודם? עיני צודק כשהוא אומר שהוא לא יודע לקרוא את מה שאתם מחדשים עכשיו".

 

"אני חושש שרוב הסכומים יבואו מקיצוץ רוחב שבעצם אתם גוררים קיצוץ שעליו הוחלט בתקציב הקודם. ביבי במסיבת העיתונאים בסך הכול זרק לציבור מספר צעצועים. חברי הוועדה האחרים הצביעו על הדו פרצופיות של כמה מנציגי הקואליציה ששיתפו פעולה עם הממשלה בהעלאת מחיר הדלק ולאחר מכן התייצבו כמנהיגי המאבק הציבורי נגד התייקרות הדלק".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יור ועדת הכספים משה גפני
צילום: גיל יוחנן
מומלצים