בחילה, אנרגיות ומרץ: 3 התנסו בריטלין ללא אבחון

אסף שניידר

מביך להודות בזה בעיר שבה הסנפה היא אמירת שלום: ריטלין הוא הסם החזק ביותר שבו התנסיתי בימי חיי, אלא אם מישהו הגניב לפקודת הסמים את הבקבוקון ההוא עם המדלל של הטיפקס.

הגדרה קשה, סם. קיצונית. אבל לכל דבר ועניין, חוויית הריטלין שלי היא חוויית סמים: בולעים כדור, ממתינים קצת, ואז באות כמה שעות של שינוי תודעה שהשפעתו מוחשית מאוד, שאחריהן דעיכה מלווה בתופעות לוואי קלות.

מפחיד? האמת, לא. את האפקט של הסם המתון שהפך לפתע לגמרי חוקי וזמין לכל אני יכול להגדיר כך: שילוב די מדהים, בלתי אפשרי לכאורה, בין כדור הרגעה לכדור מרץ. מטלות בית של ימי שישי, למשל, שבדרך כלל מטריפות את הדעת ובקושי יש זמן לבצע אותן בחלון ההזדמנויות הצר של שעות הלימודים - תליית כביסה, הכנת אוכל, ניקוי אופני השטח מטונות הבוץ שהצטברו עליהם, הכנת אוכל, הסעות הלוך ושוב - בוצעו ביעילות משונה. בלי עצבים. בלי תחושה שבחיים לא אספיק. כמו לפי תוכנית עבודה מדוקדקת.

מישהו בלתי נראה, איש קטן שהתמקם בראשי, הסביר לי בלי מילים איך עושים הכל כמו שצריך בלי להתברבר בדרך. תופעות הלוואי היחידות שאני יכול לדווח עליהן הן יובש קל בגרון ותחושה של "נפילה" קטנה לקראת סוף ההשפעה. בהחלט זוטות לעומת הפלא הכללי. אז מה, זוהי תחילתו של רומן קסום ביני לבין פלאי הכימיה? אהממ.

לא פעם ולא פעמיים אמרו לי ידידים ועמיתים לעבודה שנדמה להם שאני שוחה בביצה של הפרעות קשב. ניפנפתי אותם. בסדר, אם אני יושב במסעדה יש סיכוי מצוין שפתאום, מבעד לקרקוש הצלחות וטיפוף המלצרים, אתמקד באופן בהיר בשיחה מרתקת שמתנהלת בשולחן הכי רחוק. זו הפרעת קשב - או דווקא קשב עם רגישות-על?

ואם מישהו משוחח איתי ברחוב, ו‭20-‬ אלף רגל מעלינו חולף בשמיים מטוס, רוב הסיכויים שבן שיחתי יאבד אותי. העיניים שלי ירדפו אחרי השובל, ינסו לקלוט אם זה אף‭15-‬ או אף‭.16-‬ זו הפרעת קשב - או רק חיבה קיצונית למטוסים?

וכשאני נוהג, כמעט תמיד שאר הנהגים נראים לי כצבים עצלים ששתולים במקומם, זוחלים בקצב בלתי נסלח כחלק ממזימה כללית נגדי, ואני חייב, פשוט חייב, לסחוט כל כוח סוס אומלל ממכוניתי ולזגזג ביניהם. זו הפרעת קשב - או סתם נהיגת שודים?

אני כופר במילה "הפרעה‭."‬ יש אנשים כאלה, ויש אנשים אחרים. יש אופי, יש תכונות אנושיות. יש אדישים, יש קופצניים, יש מנומנמים וקהים ויש מחודדי חושים. כל סיפור ה"הפרעה" והשימוש בכימיקלים נראה לי כמו עוד זוועה מבית מדרשה של דת הכסף הדורסנית. אתה חורג במעט מהבינוניות המנצחת? אין בעיה, נתקן לך את הצנרת החלודה של המוח, ותהיה גם אתה נמלה עמלה, יצרנית ומרוצה.

בטוח שריטלין יכול להפוך קטעים קשים של שגרת יומי למוצלחים יותר. הוא באמת, בהגדרה, יכול לשפר אותי, אולי אפילו להפוך אותי לאהוב יותר. הוא יכול להפוך אותי לנמלה עמלה ומרוצה בקן. דווקא בגלל זה לא אקח אותו. מי שיש לו בעיה עם זה, שייקח ריטלין.

"אין סיכוי שאשרוד 30 קטינים בלי להיות מסוממת" (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

גאיה קורן

מעולם לא חשדתי שיש לי הפרעת קשב וריכוז. לצערי אני שומעת הכל, ואם אני לא מקשיבה זה כי אני משועממת, ולכן אין לי שום סיבה להתרכז. הרעיון שאבלע ריטלין סתם ככה נשמע לי אידיוטי, אבל כשהתעוררתי בבוקר שישי אחרי שלוש שעות שינה בקושי, נזכרתי שהילד חוגג את יום המשפחה בבית הספר ואין שום סיכוי שאשרוד 30 קטינים והוריהם בלי להיות איכשהו מסוממת.

ביד רועדת התקשרת לש‭,'‬ שבנה לא זז בלי הכדור, וביקשתי שתכין מנה. בדרך צילצלתי לפסיכיאטרית (אולי אני לא מופרעת קשב, אבל פרנואידית אני בטוח כן) וביקשתי לדעת מה ההשלכות ובעיקר - האם הנתון הפעוט שאני אחרי לילה ללא שינה, בטני הלומת וודקה וביטים של אינפקטד משרום מהדהדים באוזניי יכול להשפיע לרעה על מצבי הנפשי הרעוע גם ככה. "קחי שני כדורים‭,"‬ פסקה הפסיכיאטרית בתגובה.

בשמונה בבוקר, אחרי שני אדוויל ושתי גלולות בגודל סוכרזית מהזן הנחות, התייצבתי באולם הספורט וגיליתי שלא רק שלא הברזתי כדרכי, אלא הגעתי ראשונה. המומה ונבוכה חתכתי למכולת לרכוש פחמימה, כי זכרתי במעומעם שהפסיכיאטרית אמרה שלא טוב לקחת את זה על קיבה ריקה. על מדף הלחם עמדה חלה בגודל מחק. "בשש בבוקר הייתי פה והיא הייתה בכזה גודל‭,"‬ אמר קול מוכר לידי והצביע על חלה רגילה. הרמתי את העיניים. "בעשר יישאר רק ביס‭,"‬ אמר שלמה ארצי. לא ידעתי שריטלין עושה הזיות‭".‬קמת בשש‭"?‬ שאלתי בטיפשות. ארצי חייך כמו חתול צ'שייר והתפוגג באגף הגבינות.

שמחה, תוססת ומפוצצת באנרגיות חזרתי לבית הספר, תפסתי כדור והתחלתי לקלוע לסל. פאף פאף פאף, איזה שלשות הרבצתי, אין דברים כאלה. הילדים הגיעו ועברנו לשחק מחניים. בוא'נה, הולך לי טוב עם כדורים היום! הייתי חייכנית ונמרצת, והתעלמתי מהמבטים המוזרים ששאר ההורים שיגרו אליי בזווית העין. מעולם לא נחשדתי בחביבות יתר, בטח שלא במעורבות כיתתית מכל סוג.

העליצות הזו לא נגמרה שם. בכל מצב אחר, אחרי שלוש שעות שינה בלילה ובלי קפה הייתי סמרטוט רצפה, והנה - שתיים בצהריים ואני כבר בתיאטרון נגה, בפרמיירה של "איי לב יו לנצח, אבל‭."...‬ אני לא מסמפטת הצגות, ועוד יותר שונאת מחזות זמר, במיוחד בחושך. אי אפשר לסמס, בטוח אירדם, מקווה שלא אזיל ריר על זה שיישב לידי. על הכיסא לידי מתיישב אחד הבחורים ההורסים שראיתי בחיי. הוא שולח בי מבט ירוק ואז מסובב את הראש אל הבמה. הפה שלי מתייבש, הלב שלי רועם, הידיים מזיעות. המחזמר דווקא מצחיק, אבל אני לא מצליחה להתרכז. השפעת הכדורים נעלמה או שזה בגלל ההורס? "מאמי‭,"‬ אני מסמסת לש‭,'‬ "חייבת עוד כדורים, כבר באה לקחת".

אורן רוזנשטיין

במקור זה נשמע לי כמו רעיון אדיר. אני תמיד אינטנסיבי לפרקים ואז צונח. פטפטן בלתי נלאה שאנשים מהצד מביטים בו בלאות ואומרים "היפראקטיבי‭,"‬ ומספיק נשים כבר אמרו לי שאני לא מקשיב להן מספיק. אז כן, ברור שיש לי סוג של הפרעת קשב. הפרעת קשב זה בול אני. "סם חוקי וחינם? הידד‭,"‬ חשבתי כשהציעו לי להתנסות בריטלין. "יעבוד עליי פגז כי אני לא צורך שום סם אחר‭."‬

הרעיון המקורי היה לשמור את הכדור לשישי או לשבת, האתגר הגדול בחייו של כל אבא. אין גן, ואתה צריך לשעשע את הילדות נון סטופ אחרי קימה מוקדמת במיוחד. בקיצור, טירונות. אז מה, לא נעבור אותה עם ריטלין, תרופה שכבר מזמן הבנתי שבמקום לדחוף אותה לילדים כדאי לתת אותה לאבא?

אלא שאז חשבתי שגאיה כבר התיישבה על נישת האם העייפה, והאמת שהייתי הרוס אחרי שבוע מלא עבודה וסידורים ונורא רציתי לרבוץ בבית. במקום זה הלכתי על הזדמנות אחרת: ידידתי אילנית חגגה 40 בבר תל אביבי, ואני החלטתי לקחת את הכדור כבר בחמישי ב‭11-‬ בלילה.

הבעיה התחילה בהוראות השימוש. במערכת חששו שהניסוי יעלה לי בהתקף חרדה משולב בהתקף לב. ולמרות שלמען השליחות העיתונאית הייתי מוכן בחפץ לב ובחפץ חרדה ללקות בשניהם - מה לא עושים כדי לא לשעמם - הכריחו אותי לקחת כדור אחד בלבד, ובלי אלכוהול ליד.

התוצאה: הייתי אני. כן, אותו חסר טקט, פטפטן בלתי נלאה, וכמו שכותבות הנשים הכי מיותרות באתרי השידוכים: "אוהבת את החיים, והחיים אוהבים אותי חזרה‭."‬

בשתיים נסעתי הביתה, מרחק חצי שעה. באוטו חטפתי בחילה קלה, אחר כך הייתי צמא כמו סוס. בארבע, שעת השינה הרגילה שלי כי אני עובד בלילות, נרדמתי בקלילות. שום השפעה.

אולי בפעם הבאה גאיה תסדר לי חמישה כדורים להוריד במכה אחת עם איזו בירה, ויהיה לי מסר יותר אופטימי. עד אז, לצערי, אני מדווח שזו ממש לא תחילתה של התמכרות מופלאה. 

רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו