קשיי קליטה: קל בהיי-טק, קשה בכיתה

אנשי משרד החינוך מנצלים כל הזדמנות לספר בגאווה על הפרויקט להסבת אנשי היי-טק להוראה, שעודד עד כה מאות מהנדסים לעזוב את המשרדים הממוזגים ולהצטרף למערך המורים בישראל. אבל שיחות עם גורמי חינוך רבים מעלות לא מעט סימני שאלה באשר להצלחת הפרויקט. "התחושה היא של כיבוי שריפות", אמר ל-ynet מנהל בית ספר, בעוד שגורם אחר הטיל ספק בכישורי ההוראה של ההיי-טקיסטים.

• תלמידים ומורים מדברים על הכל בפייסבוק של ynet
  

גורם בכיר במערכת החינוך, שליווה את הפרויקט מתחילתו, סיפר כי הרעיון להסבת אנשי ההיי-טק נולד כיוזמה

של משרדי האוצר והחינוך בעקבות גל הפיטורים הגדול במשק, במטרה לקדם את ההוראה בישראל. על מנת לקצר את התהליכים, סיפר, הוחלט שאנשי ההיי-טק יעברו קורס הסבה מזורז של תשעה חודשים בלבד, שימומן במלואו על ידי משרדי הממשלה וכתמריץ יזכו המורים למענק כספי של 3,000 שקלים בחודש למשך שלוש השנים הראשונות.

"חשבנו שאם כבר ממילא משלמים אבטלה למהנדסים, אז אפשר לנסות לרתום אותם לטובת החינוך ובכך לשפר גם את רמת ההוראה", נזכר האיש, "אולם בדיעבד התברר שרבים מהמורים הם אמנם בעלי כישורים גבוהים בתחום המתמטיקה והפיזיקה, אך הם לוקים בכישורי ההוראה ואין להם את הכישורים והיכולת להעביר את חומר הלימוד לתלמידיהם".

תחושת החמצה בכיתה 

בניגוד לתחזית שלפיה הגעת המורים החדשים תשפר את מעמד המורה, חל תהליך הפוך, לדברי הגורם במערכת החינוך, שכן התקבעה הנורמה שההוראה משמשת מפלט אחרון למי שנכשלו בתחומי עיסוק אחרים. "חלק ניכר מהמורים הגיע להוראה לאחר שפוטרו מעבודתם ולכן הם חשים תחושת החמצה ובמקום להתחבר לקריירה החדשה הם מחפשים הזדמנויות לשוב למקומם הטבעי בעולם ההיי-טק". כמו המרואיינים האחרים בכתבה, גם הוא הבהיר כי הנושא טרם נחקר לעומק וההטענות מבוססות על התרשמויות בלבד.

גורם בכיר אחר במערכת החינוך טען שעדיין מוקדם להעריך את יעילות הפרויקט, אך לדבריו אין ספק שבטווח הארוך פתרונות מהירים וקלים יגרמו נזק להוראה. מנהל בית ספר דיבר על תחושה של "כיבוי שריפות": "לוקחים מהנדסים וזורקים אותם לכיתות כדי למלא חורים. מדובר באנשים שהיו רגילים למשרדים ממוזגים ופתאום הם נופלים היישר אל תוך הבלאגן בכיתות ומתקשים להתרגל למציאות החדשה".

פיזיקה מעולה, כישורי הוראה נמוכים (אילוסטרציה: shutterstock) 

מנהל תיכון סיפר כי מענקי השכר למורי ההיי-טק גרמו למחנאות בבתי הספר. "המורים הוותיקים חשים מתוסכלים וממורמרים על כך שהם נחשבים לכאורה למורים ממעמד נחות יותר, ובמקום לסייע למורים החדשים הם רואים בהם נטע זר ומאיים".

המנהל, שקלט לאחרונה כמה מורים היי-טקיסטים, סיפר ש"כל הכשרה וקליטה של מורה חדשה דורשת השקעה רבה מצוות בית הספר, אך במקרה של המורים מהיי-טק כל הזמן מרחפת באויר התחושה שהם יכולים כל רגע לקחת את הדברים שלהם ולחזור להיי-טק. לכן אנחנו חוששים שההשקעה בהם תרד לטמיון".

עם זאת, ד"ר מיקה שביט ששימשה וטרינרית במשך שש שנים, ולאחרונה החליטה להצטרף לפרויקט וללמד במסגרת ההסבה ביולוגיה בתיכון במועצה האזורית ברנר, מרוצה מהבחירה וחשה סיפוק רב מהעבודה עם התלמידים. "כמו כל דבר בחיים, השנה הראשונה תמיד קשה אבל רובנו דווקא נקלטו היטב בבתי הספר וטבעי שיש כאלה שאינם מרוצים". לגבי המשך דרכה בהוראה ציינה ד"ר שביט כי יתכן שתרצה בשלב כלשהו בעתיד לחזור לתחום רפואת בעלי החיים ואולי אף תשלב חצי משרה בהוראה וחצי משרה כווטרינרית.

משרד החינוך: חוות הדעת חיוביות 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המורים שהתקבלו לתוכנית הם בעלי תארים וידע בתחום הדיסציפלינה מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מורים אלו כמו כל מורה בשנתו הראשונה, זוכים לליווי של מורים ותיקים מבית הספר בו הם מלמדים ולסיוע ממנהלים, מדריכים ומפקחים. זוהי שנת עבודתם הראשונה ועד כה התקבלו חוות

דעת חיוביות ביותר לגבי מרביתם. חלק גדול ממורים אלו הגיע לתכנית, תוך כוונה לתרום למערכת החינוך בראותם את ההוראה כשליחות שתתרום לחברה ולא רק כפרנסה. הכשרת המורים כללה, פרט ללימודים העיוניים, התנסות מעשית בהוראה בתוך בתי הספר תוך כדי ליווי של מדריכים פדגוגיים ממוסדות ההכשרה ועל-ידי מורים מאמנים בבתי הספר. תהליך זה מסייע מאוד לקליטתם המיטבית בעבודה כמורים".

"תוספת השכר", הסבירו במשרד החינוך, "היא תמריץ זמני המיועד לעודד אנשים איכותיים להשתלב במערכת החינוך לפרק זמן ממושך, בכל בית ספר בו המשרד ישלב אותם. לאחר שלוש שנים יושווה שכרם לשכרם של המורים במערכת. הגיוס הראשון כלל הכשרת 100 מורים להוראת האנגלית, מתוכם 92 עובדים בהצלחה רבה במערכת החינוך, זו השנה השנייה. הגיוס השני כלל הכשרת 320 מורים להוראת מתמטיקה ומדעים, מתוכם 316 שסיימו את ההכשרה בהצלחה רבה, שובצו לעבודה בתחילת שנת הלימודים תשע"א. חוות הדעת על תפקודם בהוראה חיוביות ביותר".