העולם נושא עיניו לאיראן: קטל ודיכוי הפגנות
המהומות בטהרן ובערים הגדולות הובילו אתמול גם להרוג ולכמה פצועים מירי. בניגוד ל-2009, בארה"ב מיהרו לתמוך במפגינים ולגנות את ה"צביעות" של משטר האייתוללות, שהתייצב לצד העם המצרי. ועדיין, הפחד משאיר את רוב האיראנים בבית
בין כיכר א-תחריר לכיכר אזאדי: העולם עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות במזרח התיכון, בעקבות המהפכה במצרים וההפיכה בתוניסיה. האופוזיציה באיראן, שהבטיחה לצאת לתמוך במחאה העממית במדינות ערב, קיימה את הבטחתה, ועשרות אלפים יצאו לרחובות בערים הגדולות באיראן. אמש (יום ב') גם דווח על הרוג וכמה פצועים באירועי ירי. בעוד ארצות הברית נזעקת הפעם לתמוך במחאה, נראה שבינתיים מצליח משטר האייתוללות לשמור את האש קטנה יחסית.
- לאן תוביל המחאה? בואו להגיב בפייסבוק של ynet
סוכנות הידיעות הרשמית למחצה "פארס" הטילה את האחריות על ההרוגים והפצועים על המפגינים עצמם. לפי הדיווח, ההרוג נורה מירי של "טרוריסטים" שהפגינו בטהרן וירו לעבר עוברים ושבים בעיר. "ההתכנסויות הבלתי חוקיות הובילו למהומות, אבל כוחות הביטחון סילקו את המתפרעים", נטען. מנגד, עדי ראייה דיווחו לאתר אופוזיציה כי כוחות הביטחון היו אלה שפתחו באש חיה לעבר המפגינים, סמוך לכיכר אזאדי בעיר.
במהלך היום, בכמה ערים גדולות - טהרן, שיראז, איספהאן ומשהד - שוטרים פיזרו גז מדמיע והיכו מפגינים, שמצדם הבעירו פחי אשפה. לפי עדי ראייה, לפחות שלושה בני אדם נפצעו מירי, בעוד עשרות אחרים אושפזו לאחר שספגו מכות עזות.
כוחות ביטחון מתעמתים עם מפגינים בטהרן:
המפגינים זעקו בין היתר "מוות לדיקטטור", קריאות המכוונות בדרך כלל נגד המנהיג העליון, עלי חמינאי. הם גם הביעו תמיכה במנהיג האופוזיציה מיר חוסיין מוסווי, שנשלח למעצר בית, וצעקו שאיראני יכול למות - אך לא לספוג השפלה.
קלינטון: דיכוי ברוטאלי, והם מדברים על דמוקרטיה
בניגוד לגל המחאות הקודם, ארצות הברית נוקטת עמדה ברורה לטובת המפגינים. מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, לעגה למה שכינתה "צביעות" מצד המשטר, ובהודעה שפרסמה הביעה תמיכה "ברורה וישירה בשאיפות של האנשים שנמצאים ברחובות".
פח בוער בטהרן. האירוניה של האיראנים והדמוקרטיה (צילום: רויטרס)
בהמשך היא התראיינה לרשת האמריקנית בשפה הערבית "אל חורה", והוסיפה: "מאוד אירוני שאיראן מנסה לתת שיעורים בדמוקרטיה למישהו.
מפגינים מנסים להשמיע את קולם באיראן, והם מדוכאים בברוטליות על ידי כוחות הביטחון האיראניים".
לדברי קלינטון, "אני לא חושבת שמישהו במזרח התיכון או בעולם מסתכל על איראן כדוגמה. אף אחד לא רוצה להימצא תחת דיקטטורה צבאית עם כיסוי של שילטון דת, שאינה מכבדת את זכויות האדם של אזרחיה. כך שאין הרבה מה ללמוד או ללכת בדרכה של איראן בכל הקשור לדמוקרטיה".
מפגינים קוראים "חופש, חופש":
נשיא טורקיה, שמהדקת את יחסיה עם איראן, מבקר בימים אלה בטהרן, והתייחס בעקיפין לנושא כשאמר שעל הממשלות במזרח התיכון להקשיב לעמיהן.
השלטון אוסר על סיקור מטעם התקשורת הזרה, ואתמול גם שובשה פעילות רשתות סלולריות. ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" גינה את תגובת השלטונות: "לאיראנים יש זכות להתאסף כדי להפגין בדרך לא אלימה את תמיכתם בתושבי מצרים ותוניסיה".
האופוזיציה לא סוחפת
בהשוואה למהומות שידעה איראן אחרי הבחירות לנשיאות ב-2009, מדובר בינתיים במחאה פושרת, כזאת שלא מסכנת לפי שעה את יציבותו של משטר האייתוללות. בעוד שבמצרים ניתנה אפשרות למוחמד אל-בראדעי, שהיה לזמן קצר תקוות האופוזיציה, להצטרף למפגינים, באיראן דאגו להצר את צעדיהם של מנהיגי האופוזיציה, מוסווי ומהדי כרובי, והם נותרו אתמול במעצר בית. מלבדם נעצרו עוד עשרות פעילי אופוזיציה ופעילים פוליטיים כדי להרתיע.
נראה כי רק צעירים בעלי מודעות פוליטית גבוהה, בעיקר סטודנטים, יצאו לרחובות, ורבים אחרים החליטו להישאר בבית, בידיעה שיש להם הרבה מה להפסיד. הם זוכרים מה קרה לחבריהם שהפגינו נגד בחירתו של אחמדינג'אד בקיץ שלפני שנתיים. עצירים נאנסו אז בבתי המעצר,
חלקם נשלחו למספר שנות מאסר במקרה הטוב, ואחרים הוכו למוות או הוצאו להורג בתלייה במקרה הרע.
מנהיגי האופוזיציה לא מצליחים לסחוף את ההמונים, ואחד ההסברים לחוסר ההצלחה הוא שאינם מניפים את הדגל החברתי-כלכלי, שנוגע לכל אחד ואחד מאזרחי איראן. ימים יגידו האם ההפגנות אתמול הן ריקושט של המהומות שפרצו ב-2009 לאחר הבחירות, או חלק מהתבערה המזרח תיכונית שניצתה בתוניסיה ובמצרים. סביר להניח שהשלטון האיראני האכזר, המנוסה כבר בדיכוי מהומות, מיעוטים, מתנגדים פוליטיים ומה לא - יצליח להכיל את המחאה גם הפעם.