יצאתם לנופש וחזרתם עם קלקול קיבה? תתבעו!
שיט לאלסקה הפך לסיוט עבור נוסע שאכל פירות ים, חש ברע, לקה בבטנו והוכנס לבידוד ממושך בחדרו. תביעתו בסך 30 אלף שקל התקבלה באופן חלקי, אך סיפורו וסיפורם של עוד תובעים מוכיחים שאין סיבה להשלים עם ארוחה שנגמרה בטעם רע
סוף סוף לקחתם חופש מהעבודה, הזמנתם מלון טוב, ויצאתם לחופשה בת כמה ימים. הדבר האחרון שהעליתם על דעתכם הוא, שתחזרו מהחופשה עם קלקול קיבה. אילו היה מדובר ב"סתם" קלקול קיבה, ניחא - אבל כאשר נוספו לקלקול הקיבה גם תופעות לוואי כגון עוויתות קשות במעיים, סחרחורות וחום, ואפילו במקרים מסוימים עלה הצורך לקבל טיפול אינטנסיבי במרפאה או בבית החולים, האירוע מצריך חשיבה מחודשת.
האם המלון שספק לכם את האוכל התרשל? אם כן - כיצד תוכיחו זאת, והאם יש סיכוי שתקבלו פיצוי? לפניכם מקרים של נופשים, שאכלו מזון מקולקל בחופשה ותבעו. מה פסק בית המשפט?
ביהמ"ש: המלון באילת התרשל בהכנת האוכל
בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון קיבל לאחרונה תביעה נגד מלון "גולדן טוליפ פריווליג" באילת. שלושת התובעים, אשר שהו במלון במשך 3 ימים, טענו כי ביום האחרון אכלו ארוחת צהריים ולאחר מכן הם נסעו לדרכם. מיד לאחר ארוחת הצהריים כשהחלו בנסיעה, כולם חשו כאבים בבטן וסבלו משלשולים. שלשולים אלה נמשכו עד שהגיעו לביתם ועוד מספר ימים לאחר מכן. לטענתם, האוכל במלון היה מקולקל ובשל כך לקו בבטנם.
השופט בדימוס עמירם דננברג קיבל את עדות התובעים, וקבע כי המזון שסופק לתובעים ע"י המלון ונסיבות העניין מצביעים על כך שהמלון התרשל בהכנת האוכל. השופט הוסיף, כי קצין הביטחון שהעיד מטעם המלון לא הצליח להוכיח שלא הייתה רשלנות מצד המלון בעניין זה.
בהתאם לכך, נקבע כי על המלון לפצות את התובעים. המלון חויב לשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי של 1,500 שקלים. כן חויב המלון לשלם הוצאות משפט בסך 100 שקלים לכל תובע. (ת"ק 18466-03-10 חג'בי ואח' נ' מלון "גולדן טוליפ פריווליג" אילת)
האוכל באוניה היה מקולקל. הפיצוי: כ-5,300 שקלים
אם חשבתם שרק במלון אפשר לחטוף קלקול קיבה לאחר אכילת מזון מקולקל, טעיתם. מסתבר שגם שיט באוניה מפוארת יכול להסתיים בהרעלת מזון קשה.
ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה של אדם ששט לאלסקה באוניה של סלבריטי קרוזס (Celebrity Cruises), אשר נציגתה בארץ היא חב' סנורמה שרותי תיירות בע"מ, החב' הנתבעת. השיט החל ב-26 ביוני 2009 והסתיים ב- 3 ביולי 2009.
לטענת התובע, לאחר ארוחת ערב ב-30 ביוני 2009 שבה אכל פירות ים, הוא חש ברע ועבר לילה עם תחושות נוראיות של בחילות וחולשה, שבמהלכו הוא הקיא כ- 6 פעמים, החל מכשעתיים לאחר הארוחה, וכן שלשל פעמיים; למחרת בבוקר הוא התקשר למרפאה באוניה, ונקבע לו ביקור אצל הרופאה לשעה 17:00; הוא אובחן כסובל ממחלה בקיבה ובמעיים והוכנס לבידוד בחדרו עד לסיום השיט עם איסור מוחלט לצאת מהחדר, ואשתו הוכנסה לבידוד בחדר למשך 24 שעות.
התובע בקש פיצוי של 30,100 שקלים (תקרת הסכום של ביהמ"ש לתביעות קטנות בזמן הגשת התביעה) בטענה כי מקור המחלה הוא באוכל מקולקל שאכל באוניה (לדבריו, הרופאה באוניה אמרה לו שככל הנראה פירות הים גרמו למחלה).
סנורמה שירותי תיירות טענה מנגד, כי אין ראיה לכך שהתובע חלה כתוצאה מאוכל שאכל על האוניה, וכי היה יכול לקבל את הווירוס מאוכל שאכל בחוף באותו יום או יום קודם או ממגע עם אדם נגוע. כן נטען, כי אף נוסע אחר (או עובד) שאכל את אותו האוכל לא חלה בקלקול קיבה.
השופט מוריס בן-עטר קיבל את התביעה (אך לא במלוא הסכום הנתבע), וקבע כי הסיבה המסתברת יותר לחולי של התובע במהלך השיט היא אכילת אוכל מקולקל באוניה. "מסקנה זו נובעת מדברי התובע, שאין לי סיבה לפקפק בהם, לפיהם לא אכל ושתה בעת ביקורי חוף והיתה נוסעת אחרת במרפאה שהתלוננה על כאבי בטן", כתב השופט.
לאור האמור, השופט חייב את סנורמה לשלם לתובע פיצוי של 5,318 שקלים, המורכב מפיצוי בשל נזק לא ממוני (1,000 שקלים) ונזק ממוני המורכב מחלק יחסי מעלויות השיט ומעלויות הטיסה, וחלק מימי המחלה והבידוד מתוך כלל תקופת השיט/הנסיעה. (ת"ק 3485-09 עירן נ' סנורמה שרותי תיירות בע"מ)
לא הוכיחו את התביעה - לא יקבלו פיצוי
ולמרות שני המקרים הקודמים שהסתיימו בזכייה ובפיצוי, כדאי לדעת כי הנסיון להעביר את האחריות למלון במקרה של קלקול קיבה בזמן השהייה בו, לא תמיד מתקבל בבית המשפט.
כך למשל, בית המשפט לתביעות קטנות באילת דן בתביעה שהוגשה נגד מלונות אסטרל בע"מ: התובעים התארחו עם משפחתם במלון אסטרל סי-סייד באילת בין ה-14 ל-16 ביוני 2009, ולטענתם נגרם להם קלקול קיבה כתוצאה מהאוכל במלון.
התובעים 1 ו-2 (שהם בני זוג) טענו, כי בלילה השני לשהותם במלון, לאחר ארוחת הערב, הם חשו שלא בטוב, ולמחרת מצבם החמיר. הם סבלו מחום של 37.7 מעלות, פנו לחדר המיון שם קיבלו עירוי ואנטיביוטיקה, ולטענתם נאמר להם כי מדובר בהרעלה מהאוכל וקלקול קיבה. עוד נטען, כי בנסיעה לביתם גם התובעת 3 (אימו של התובע 1) חשה לא בטוב, עם אותם סימנים אשר הופיעו אצל בני הזוג.
התובעים הגישו תעודת חדר מיון, ממנה עולה כי הם סבלו מהקאות ושלשולים. בתעודת חדר המיון לא הייתה אינדיקציה לטענה, כי נאמר לתובעים שמדובר בהרעלה מאוכל.
המלון מצידו הכחיש כל קשר לחשיפה למזון או שתיה אצלו, וטען, כי הדבר לא הוכח, ואף הפנה למסמכים הרפואיים אשר אינם מעידים על אבחנה של הרעלת מזון. המלון הוסיף, כי איש מבין 112 הסועדים בארוחת הערב המדוברת, כמו גם איש מבין 1,449 הסועדים במהלך שהיית התובעים במלון, לא פנה בתלונה על טיב האוכל.
השופט יואל עדן דחה את התביעה, בקובעו כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח קשר סיבתי בין מזון או שתיה אשר הוגשו להם במלון לבין האירוע במסגרתו לא חשו בטוב. "גורמים שונים יכולים להביא לסימפטומים מהם סבלו התובעים, ואין בפני ראיות להוכחת קשר סיבתי בין הסימפטומים לבין מזון או שתיה מהמלון", כתב השופט בפסק הדין. השופט החליט שלא לחייב את התובעים בהוצאות. (ת"ק 1424-09 ולץ דימיטרי נ' מלונות אסטרל בע"מ)
ולסיכום- חובה להוכיח קשר סיבתי!
מפסק הדין האחרון ואף משני פסקי הדין הקודמים עולה בבירור החשיבות של הוכחת הקשר הסיבתי בתביעה מסוג זה. לא הוכח הקשר הסיבתי בין המזון שהוגש במלון לבין הסימפטומים של קלקול קיבה/הרעלת מזון? התביעה תידחה. לא בכל מקרה המלון יחויב בפיצוי.
עם זאת, כאשר ברור שהמלון התרשל בהכנת האוכל, וכאשר אחריותו מוכחת (ומגובה באישורים רפואיים מתאימים המצביעים על אחריותו), בית המשפט יפסוק לתובע פיצוי על הנזקים שנגרמו לו בעקבות החוויה הלא נעימה שעברה עליו.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .
יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו
לפנייה לכתב/ת 
