מחדל: למכון בדיקה אין חובת דיווח על רכב מסוכן

כך שומרים עלינו בכבישים? בגלל מחדל בפיקוח על מכוני בדיקה, מאפשר משרד התחבורה לבעלי מכוניות בהן התגלו בעיות בטיחות, להמשיך ולנוע על הכבישים ללא כל הפרעה, תוך סיכון כל משתמשי הכביש האחרים. באותו זמן, חייבים בעלי מוסכים הנתקלים ברכב לא בטיחותי, שבעליו אינו מוכן לתקנו, לדווח על כך למשרד התחבורה. הסיבה: מכוני הבדיקה חוששים כי הלשנה על רכב לקוי למשרד התחבורה, תביא לירידה משמעותית בנכונות בעלי כלי הרכב לבדוק אותו במכון. ממשרד התחבורה לא התקבלה תגובה לטענות.

מוסך כן, מכון לא

מתברר כי בכלי רכב משומשים המגיעים לבדיקות קניה במכוני רישוי, שם נערכת להם בדיקה יסודית (מקיפה בהרבה מזו שמתבצעת במבחן רישוי) ומתגלות בהם בעיות בטיחות, אין כל תקנה או אמצעי אכיפה שיחייב את בעל הרכב לתקן את הליקויים. זאת מכיוון שבעלי מכוני הרישוי אינם נדרשים לדווח על הממצאים הבטיחותיים למשרד הרישוי. כך יכולים כלי רכב יכולים להמשיך ולנוע בכבישים באין מפריע, למרות הסכנה שהם מייצרים עבור עצמם, אך גם עבור משתמשי כביש אחרים.

הליקויים המדוברים, הנחשבים למסוכנים במיוחד, כוללים צמיגים לא תקינים, מערכות היגוי ובלמים פגומות, ציריות שעבר זמנן, מערכות תאורה לקויות ועוד. ליקויים אלה המתגלים בעת בדיקת רישוי, גורמים להכשלת הרכב בטסט. כדי לחדש בכל זאת את רישיון הרכב, חייב בעל המכונית לתקנו במוסך ולחזור למבחן חוזר.

כדאי להזכיר כי במוסכים המגלים ליקוי בטיחותי ברכב שמוכנס לתיקון, יש חובה לדווח לבעל הרכב על הליקוי ואף להורות לו לתקנו. אם בעל הרכב מסרב לבצע את התיקון, חייב מנהל המוסך למלא טופס הודעה בדבר "ליקוי חמור המסכן את הבטיחות". בטופס זה הוא מדווח על הליקויים הבטיחותיים שהתגלו במערכות היגוי, בלמים, אורות וצמיגים, תוך שהוא מעביר עותק אחד לבעל הרכב, ועותק אחר למשרד התחבורה. עם קבלת הטופס פונה משרד התחבורה לבעל הרכב ומודיע לו על ביטול רישיון הרכב, עד שיבצע את התיקונים ויעבור טסט מחדש.

וכך עונה משרד התחבורה

בעקבות פנייה של לשכת המסחר למשרד התחבורה, להחיל את חובת הדיווח גם על מכוני בדיקה, השיב משרד התחבורה כי "בעת בדיקת הרכב הוולונטרית, מובא לידיעת המזמין מצב הרכב, והוא אף חותם על כך. אין באפשרות מכון בדיקה לוודא אם הוא מתקן את הרכב, מאחר ובמכון לא ניתן לבצע את הבדיקה. זה גם לא הגיוני שהמכון שביצע אותה יעקוב אחרי בעל הרכב, ויוודא שהרכב תוקן. משרדנו יפנה למכונים המבצעים בדיקה להקפיד ולדווח למזמין הבדיקה, על ליקוי בטיחותי ולהחתימו על כך".

אלא שתשובה זו אינה מובנת. שכן במקרים רבים מזמין הבדיקה - הקונה הפוטנציאלי - אינו רוכש בסופו של דבר את הרכב. חתימתו על הטופס עם הליקויים לא רק שאינה מחייבת אותו, אלא שהיא אינה מחייבת גם את בעל הרכב. המכונית המסוכנת ממשיכה כך לנוע על הכביש ולייצר מפגע בטיחותי שאיש אינו מודע לו - למעט בעל הרכב. אגב, גם בעלי מוסכים החייבים כאמור בדיווח, אינם חייבים לעקוב אחרי בעל הרכב. הם מדווחים למשרד התחבורה, וזה אמור לעקוב ולדאוג לפתרון העניין.

לטענת רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, הדרישה לחייב את בעלי מכוני הבדיקה בדיווח על ליקויים היא דרישה לגיטימית וחשובה, שכן אין הבדל בינם לבין מוסכים בכל הקשור לאחריות לבטיחות. אבי גלנצר, יו"ר איגוד מכוני הרישוי, טוען לעומתו כי אין זה מתפקידם של מכוני בדיקה לדווח על מצב הרכב למשרד התחבורה, וכי דרישה זו ממילא לא הועלתה בפני המכונים על-ידי המשרד.

ההערכות הן כי מכוני הבדיקה פשוט חוששים כי "הלשנה" על רכב לקוי למשרד התחבורה, תביא לירידה משמעותית בנכונות בעלי רכב להיכנס עמו לבדיקות במכונים. את תגובת משרד התחבורה לא הצלחנו לקבל עד מועד פרסום הכתבה.