"קשה לי שאבא לא מפרגן"
הוא סומן כהבטחה כבר לפני שש שנים, אבל עכשיו נדמה שבאמת הגיע הזמן של שיר לוי. ראיון על הקשר הלא פשוט עם האב ישי, הרצון להישאר נאמן לעצמו ולא לטבוע בכפיים והאדישות כלפי סמים ("יש לי מספיק מזה בבית")
חצי שנה לקח לשיר לוי, עד ששירו היפהפה "יום אחד תבקשי" יקבל את ההכרה המיינסטרימית לה הוא ראוי. בשבוע שעבר הוא קיבל גושפנקה, כשהתקבל לרשימה הנחשקת של הפלייליסט המלא בגלגלצ. בתמורה, זכה לאינספור השמעות לא רק בתחנה היפואית, אלא גם בתחנות נוספות שאימצו את השיר.
לוי הצעיר כבר עמד, כך נדמה, בפני הפריצה הגדולה, כשהוציא בשנת 2005 את אלבומו "שמח בעולם", אז סומן ככוכב עולה בעיקר בזכות הלהיט "בית קפה קטן". אך אלבומו השני נכשל, ההתרגשות מכך שבנו של ישי לוי הולך בדרכו המוזיקלית שככה וכוכבים חדשים פרצו. לוי איבד את המומנטום ונעלם. אחרי שניהול חדש החזיר אותו לתמונה, הוא החל לעבוד על אלבומו השלישי, תוך תקווה להיות בן משפחת לוי השלישי שזוכה לגעת בתהילה.
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
הציפיות ממנו עצומות. הוא מבצע מצוין, בעל קול חזק שיכול לטפס לעוצמות גבוהות, ויש לו קו מוזיקלי שמבדל אותו משאר אמני הז'אנר. לוי לא מנסה להיות משה פרץ או דודו אהרון הבא, אלא מעוניין ללכת בדרכי אביו ודודו נתי ולהביא צליל אחר, איכותי יותר, שלאו דווקא מתחנף לקהל: עשייה נקייה, שקטה ופחות חפלאית.
לוי. "יש לי עוד שירים יפים שאיש לא שמע עליהם" (צילום: אוהד רומנו)
בחצי השנה שחלפה מצאת השיר לרדיו ועד לחיבוק החמים של התחנה הצבאית, היה נדמה שזהו עוד ניסיון כושל. הקהל חיפש את הכפיים ולוי, שהמשיך לדבוק בקו האיכותי (את הסינגל השלישי שהוציא, "בוקר", הביא לו עמיר בניון) לא הצליח לתרגם את זה להצלחה בשטח.
"התחלתי רק עכשיו לקבל תגובות על השיר הזה", אומר לוי, "ולשמחתי הוא סוף סוף מתחיל לקבל את ההכרה לה הוא ראוי. האמת, אני לא כועס שלקח זמן עד שגילו אותו, רק על זה שיש לי עוד שירים יפים, כמו 'רגע של אושר' ו'אויר לנשמה', שאף אחד לא שמע עליהם. מה שכן, אני מאוד מתרגש עכשיו ומרגיש שזהו תחילתו של שינוי".
אולי הניסיון שלך ללכת על קו איכותי יותר לא עובד בז'אנר המזרחי? ייתכן שאם היית מוציא להיטי חפלה, היית היום כוכב ענק.
"אני עושה את מה שאני אוהב. כלומר, אני מתחבר לחפלה, אבל בהופעות. אני יותר אוהב לשמוע שירים כאלה מאשר לשיר אותם. אני יודע שיש המון אנשים שמעריכים את הדרך שלי ויודעים שאני עושה מוזיקה איכותית. זה אולי לוקח קצת זמן, אבל בסוף אני יודע ומאמין שאצליח".
מישהו אחר עם הייחוס שלך כבר מזמן היה משתגע ואומר, מה איתי? גם אני כאן.
"היום אני מעריך יותר את המקום בו אני נמצא. בזמנו, עם האלבום הראשון, ההצלחה באה לי בקלות וכשהגיעה הנפילה עם האלבום השני היה לי קשה. עכשיו, כשאני מרגיש שאני שוב על הגל, ההערכה שלי לדרך גדולה יותר. הייתי רוצה להיות כבר מפורסם ומצליח, אבל לכל דבר יש את הדרך והזמן שלו".
האלבום השני קיבל ביקורות טובות, אבל הקהל לא קיבל אותו. אולי כן צריך לתת לקהל את מה שהוא רוצה אם זה המחיר כדי להתפרסם?
"המוזיקה באלבום השני הייתה קשה כנראה לעיכול לאנשים. הקהל מצפה מזמר מזרחי ששר בח' וע' שלא ישיר רוק ישראלי כמו 'פשוט להיות' מהאלבום הראשון, שהוא לא שיר מזרחי.
עטיפת אלבום הבכורה. רוק ישראלי בח' וע'
"אבל לצערי, או שלא לצערי, אני ממותג מזרחית כי אבא שלי זמר מזרחי ואני שר במבטא. אבל המוזיקה שלי היא לאו דווקא כזאת. יכול להיות שדרך ההתייחסות אליי הייתה אחרת לגמרי אם לא הייתי הבן של ישי לוי".
"אני לא מסכן, להיפך"
סיפור חייו של שיר לוי יכול היה בקלות להוות בסיס לתסריט של טלנובלה מוצלחת. הוא גדל עם סבו וסבתו בראש העין, תוך שהוא בטוח שהם הוריו האמיתיים, בלי שידע שאחיו הגדול ישי, הוא למעשה אביו האמיתי. רק בגיל ההתבגרות הוא גילה מיהם הוריו הביולוגיים, כשאת אימו הוא פגש לראשונה כנער. "גיליתי שישי הוא אבא שלי, כשיום אחד קראתי לו ישי והוא פשוט ענה, 'אני אבא שלך אז תקרא לי אבא'. בהתחלה קראתי לו בשם הפרטי ולא הרגשתי שזה נכון שאקרא לו אבא".
ישי לוי. יום אחד גילה לו שהוא אביו ולא אחיו (צילום: אבי חי)
למרות המטען הרגשי הטעון הזה, לוי מבקש להבהיר: "אנשים בטוחים שהיו לי חיים קשים, אבל החיים שלי בסדר גמור. סבא וסבתא נתנו לי רק חום ואהבה ואני לא מסכן. להיפך, זכיתי שיש לי שני אנשים שאני קורא להם אבא ושתי נשים שאני קורא להן אמא".
העובדה שאתה בנו של ישי פגעה או עזרה לקריירה שלך?
"המון אנשים שמעריצים את אבא שלי מקבלים רק אותו. לכן באופן אוטומטי, גם בלי לשמוע אותי שר, הם שוללים אותי. אין כמו אבא שלי והבן שלו בטח שלא יותר טוב ממנו, אבל יש גם המון אנשים שמחמיאים לי ואוהבים אותי בזכות עצמי".
אתה מפרגן לאבא שלך, אבל בראיון לאליקו הוא אמר, "שיר לא מרגש אותי". זה פגע בך?
"זה קצת עיצבן אותי. קשה לי שאבא שלי לא מפרגן לי. מכל זמר שאני פוגש וממבקרי המוזיקה אני מקבל רק מחמאות, ומבאס שבסופו של דבר אבא שלך הוא היחיד שלא ממש מפרגן. לא אמרתי לו איך אני מרגיש, אבל הוא יודע את זה. יכול להיות שהוא חושב ככה כי הוא לא באמת הקשיב לי, וחבל".
יכול להיות שבגלל שלא גדלתם כאבא ובן, הקשר לא מספיק חזק?
"בשביל לקבל את התשובה תצטרך לשאול אותו, ואז כבר כולנו נדע למה זה ככה. אני עצמי לא מרגיש בנוח לשאול אותו. לשמחתי, יש לי את נתי, שמפרגן לי מכל הלב ואני ממש אוהב אותו, כך שאני לא מרגיש לבד".
נשמע שלא באמת הצלחתם לגשר על הפערים.
"אף פעם לא הייתי ממש בקשר עם אבא שלי. יוצא לי לפגוש אותו מדי פעם באירועים, אבל הקשר בהחלט לא יומיומי. הוא לא אבא שאני מתקשר אליו כדי להתייעץ ולדבר". בתגובה לדבריו, ביקש ישי לוי למסור: "אני אוהב את שיר ומאחל לו רק הצלחה".
"תפסיקו להתעסק בגֵנים שלי"
עם אימו, לעומת זאת, הסיפור אחר לגמרי: "למרות שפגשתי את אמא לראשונה רק בגיל 15, כבר אין בינינו שום משקעים. לפני שלוש שנים עברתי לגור איתה והיום אנחנו החברים הכי טובים. המחסומים שהיו בהתחלה נעלמו ואני מרגיש שגדלתי איתה כל החיים. היא מאוד מפרגנת לי וזה הכי חשוב לי".
לסבים שלך לא היה קשה שעזבת אותם לטובת אמא?
"עד היום אני כמו הבן שלהם וקורא להם אבא ואמא. היה להם קשה, אבל בסופו של דבר הם קיבלו את זה. אני מגיע המון לראש העין לבקר אותם והם המשפחה הכי אמיתית שיש לי".
נמאס לך שכולם שואלים אותך על המשפחה שלך?
"אני בעיקר רוצה שכולם ידעו שעם כל הכבוד לאבא שלי, אני עומד בזכות עצמי, עושה הכל לבד, ללא כל עזרה, אז במקום להתעסק בגנים שלי, שיתעסקו במוזיקה שלי.
"דבר נוסף: אני לא לוקח סמים, אז אם יש אנשים שחושבים לפתות אותי במועדונים ואירועים, תודה, אבל אל תציעו. לא מעניין אותי לבדוק את ההרגשה ומה זה עושה, יש לי את זה מספיק בבית ולמדתי על בשרי שטוב לא ייצא מזה".
