חוויה אחרת - לרכוב לאיבוד ברומא

תשכחו מהשכבות במסלול מירוצים. שימו בצד רעש וצלצולים והיי-טק. הפעם אנחנו לא רוכבים על אופנוע סופר-מהיר ואולטרה-חזק על מסלול גרנד פרי, אלא על מגוון קטנועים ואופנוע אחד בסיסי, כולם מתוצרת הונדה, כולם בתוך וסביב רומא האיטלקית - מהערים הידידותיות ביותר לרכב דו-גלגלי בכלל, ולקטנוע בפרט.

שלושה דגמים חדשים הביאה עמה הונדה היפנית להשקה, ואף אחד מהם, בעצם, לא חדש. מדובר בדגמים קיימים שעברו מתיחות פנים. וגם אם תחפשו עם זכוכית מגדלת, לא תמצאו אפילו אות R אחת קרבית בשמותיהם. שני דגמי הקטנועים עונים לשמות SH300 ו-SW-T600, ואופנוע אחד נטול יומרות בשם CB600F, שהונדה מרשה לכם לקרוא לו "הורנט". אגב, אפרופו האופנוע, אנשי היצרנית מעידים עליו שהוא בחירה פופולרית בקרב המין הנשי, ומי אנחנו שנחשוב אחרת.

אנחנו יוצאים - עבדכם, עורך מגזין בלייזר, שני שוודים ואחד רוסי - לרכיבת בוקר קרירה שמובילה אותנו מפאתיה המערביים של רומא לכיוון מזרח, אל מרכז העיר ובציר התנועה הראשי, בלב התנועה המאד צפופה בבוקר יום שני. אחרי 10 דקות של השתחלות נמרצת, מצאה עצמה הקבוצה המצומצמת בבידוד. לא ממש, שכן מסביב המשיכו לנוע נחשולים אדירים של קטנועים אחרים, שאינם קשורים לאירוע. וכשאני אומר "נחשולים", אני לא מתכוון לחמישה שליחים שנדחסים אל צומת עמוס בתל אביב. אני מתכוון לעשרות.

ובהקשר זה, כדאי להכניס את הרכיבה על הכלים המחודשים - עליהם נפרט יותר בימים הקרובים - לפרופורציה. אין כאן יותר מדי דרמה, וכאמור, גם לא חידושים מסעירים. מה שיש כאן זו למשל רכיבת בכורה על גרסתו המעודכנת של כלי הרכב הדו-גלגלי הנפוץ באיטליה, ה-SH300. רואים אותו כאן פשוט בכל מקום, בכל רחוב, בכל פינה. אגב, כך גם לגבי ה-SW-T600, שהוא מעין עדכון לסילוור-ווינג, ומבחינה עיצובית זהה בדיוק ל-SW-T400 שכבר נמכר מזה שלוש שנים.

בפרק זמן של כשעה פחות או יותר, אנחנו ממתינים בצומת מרכזי ומתפעלים מגלי הקטנועים שזורמים בין טורי המכוניות, ומסתערים על הצומת במתקפה מרובת-ראשים כאשר הרמזור מתחלף. או קיי, אז כך זה נראה במדינה מתוקנת: אין צפירות, אף אחד לא מקלל, אין שום סימן לאנטגוניזם בין נהגים, רוכבים והולכי רגל. הכל נורמלי וידידותי וזורם בקצב מהיר פי כמה מאצלנו.

מאוחר יותר, לקראת סופו של יום רכיבה, אנחנו מוצאים עצמנו על הכביש המהיר שמוביל לרומא, הפעם עם האופנועים המהירים יותר. "אופנוע-לבחורות" או לא, הוא מספיק מהיר כדי לחצות את קו ה-200 קמ"ש בלי להניד שסתום. ואת העובדה הזו מקפיד להמחיש לנו מוביל הקבוצה מטעם הונדה, שלא ממש מתיחס לזוטות כמו מהירות מותרת, ונותן גז כאילו פרנסתו תלויה בכך.

ולמרות שאני מכיר את התגובות האוטומטיות כנגד מהירות, אין מנוס מלציין שהתנהגות כזו מקובלת לחלוטין באיטליה. מניסיון של עשרות ביקורים בעבר, רובם ככולם למטרות רכיבה (מהירה, מאד), למעט מקרים בוטים של סיכון הציבור, מהירות מופרזת היא עבירה בעלת דרגת חומרה כמו, נגיד, עישון בבית קפה. בניגוד אלינו, גורמי האכיפה בהם אנו נתקלים עוסקים בפעילויות אחרות: הכוונת תנועה, הקפדה על בטחון הציבור בהפגנת ענק נגד ברלוסקוני, זוטות שכאלה.

אכיפת חוקי תעבורה בכלל, ומהירות מופרזת בפרט? לשוטרים האיטלקים יש כנראה דברים יותר חשובים לעשות. וראו איזה פלא, ההשפעה של סדרי עדיפות אלה על מצב התנועה, לבטח אינה שלילית.

דיווח מפורט על ההשקה, בקרוב מאד.