לא מאתרים חיסכון? כך תמצאו את כספכם
מיליארדי שקלים השייכים לציבור החוסכים ויורשיהם, שוכבים בקופותיהם המנופחות של הגופים הפיננסיים השונים. כיצד ניתן לברר היכן הכסף? והאם הגופים הפיננסיים מחוייבים לשתף פעולה? מדריך
אלפי חוסכים ויורשיהם אינם מודעים לכספים השייכים להם ושוכבים בקופותיהם של חברות הביטוח, הבנקים ושאר הגופים הפיננסיים. מדובר בסכומים המגיעים במצטבר למיליארדי שקלים. בכתבה שפרסמנו בחודש שעבר, הצגנו בהרחבה את המציאות העגומה. באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר מבטיחים כי בקרוב תצא טיוטה (שניה במספר) המציגה נהלים חדשים שיחייבו את הגופים הפיננסיים, לאתר את לקוחותיהם.
אולם, נכון להיום, לא קיים תמריץ לאותן חברות לאתר את החוסכים או יורשיהם, בנוסף, לא קיים מאגר נתונים שיכוון את החוסך לגוף הפיננסי הרלוונטי מבין מאות הגופים הקיימים. עד שההוראות יכנסו לתוקפן ועד שיוקם מאגר כזה, אם בכלל, ynet, בסיוע אגף שוק ההון והפיקוח על הבנקים, עונה על השאלות הנפוצות בדרך לאיתור החיסכון.
צרו קשר עם חברים לעבודה
אדם המעוניין לברר היכן נמצאים כספי חיסכון שלו מהעבר (גמל, פנסיה, השתלמות ופוליסת ביטוח) בהנחה שאין בידיו דו"חות תקופתיים, מה באפשרותו לעשות?
כיום, באפשרות חוסכים שאין בידם דוחות שנשלחו מהגופים המוסדיים, לברר אם קיימים חשבונות על שמם באחד או יותר ממוצרי החיסכון הפנסיוני, בדרכים הבאות:
1. באמצעות פנייה למעסיקים קודמים. מומלץ לפנות גם למעסיקים שלא ידוע אם הפקידו כספים עבור חיסכון פנסיוני.
2. באמצעות בדיקת תלושי השכר שנתקבלו ממקומות העבודה השונים. הפקדת כספים עבור עובד שכיר לאחד או יותר ממוצרי החיסכון הפנסיוני אמורה להופיע על גבי תלוש השכר של העובד, תוך ציון שם הגוף המוסדי שאליו הופקדו הכספים.
3. בעבר היו בעיקר שני סוגים של קופות, ענפיות ובנקאיות. לכן ייתכן שבירור הנושא עם מי שהיו עמיתים לעבודה בעבר עשוי לסייע באיתור הכספים. ייתכן שהם זוכרים לאיזו קופה הפקידו מרבית העובדים כספים.
4. עזיבת מקום עבודה כרוכה בקבלת טופס 161 מהמעסיק (מדובר בטופס הנוגע לזכאות לפיצויי פיטורין). שם הקופה שבה הופקדו כספים במהלך תקופת העבודה אצל אותו מעסיק עשוי להופיע על גבי טופס זה, שכן במקרים רבים פיצויי הפיטורים וכספי התגמולים לפנסיה נצברו באותה הקופה או אצל אותו הגוף המוסדי.
5. פנייה לסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני, עמו החוסך עמד בקשר במהלך השנים בקשר לחיסכון הפנסיוני שלו.
6. לעיתים הפקדות לקופה או כספים שהתקבלו ממנה יכולים להופיע בתדפיסי הבנק. (לדוגמא במקרה של תשלום בהוראת קבע, או של החזרים שונים שהתקבלו מהקופה).
7. באפשרות החוסך לפנות לגופים המוסדיים העוסקים בתחום החיסכון הפנסיוני ולברר עימם אם מתנהלים אצלם חשבונות על שמו. חלק מהגופים מפרסמים רשימת ת.ז. של בעלי חשבונות כאלו והם נגישים באתר האינטרנט שלהם. עם זאת , כיום לא קיימת חובה על הגופים הפיננסיים לעשות זאת.
קופת הגמל מחוייבת לשלוח דוח שנתי
מהי חובת הגוף המוסדי במקרה והחוסך ביקש לברר אם קיים חיסכון כזה?
במקרה בו חוסך פונה אל הגוף המוסדי בבקשה לברר האם קיימים כספים על שמו, הגוף המוסדי מחויב למסור לחוסך את המידע.
האם קיים מספר שנים מקסימאלי שגוף מוסדי מחויב לשמור נתונים או מסמכים אודות חיסכון?
הגוף המוסדי מחויב לשמור נתונים או מסמכים אודות חשבון או חיסכון כל עוד קיימים כספים על שם החוסך. רק בתום שבע שנים מהמועד בו נמשכו מלוא הסכומים מהחשבון באפשרות הגוף המוסדי לגנוז את הנתונים הללו.
מה הנוהל במקרה בו מדובר בחיסכון שהוא היורש שלו ומבקש לברר היכן וכמה נחסך? (חיסכון של קרוב כגון אב או אם). מה חובת הגוף המוסדי במקרה כזה?
במקרה בו יורש של חוסך שנפטר פונה לגוף המוסדי לצורך בירור האם קיימים כספים על שם החוסך שנפטר, הגוף המוסדי מחויב לבדוק אם הפונה זכאי לכספים בהתאם לתקנון קופת הגמל ולהשיב לו.
מהם חובות הגוף המוסדי בנוגע למשלוח הודעות מצב חשבון ("סטייטמנט")?
על הגופים המוסדיים מוטלת החובה לשלוח מדי שנה ולא יאוחר מה-31 במרץ שנה אחרי, דיווח לחוסך בגין מצב חשבונו במוצר החיסכון הפנסיוני. בנוסף, בשנים האחרונות הוטלה חובה על הגופים המוסדיים לשלוח דיווח רבעוני גם לחוסכים שאינם פעילים, אשר יש להם יתרה מעל ל-50 אלף שקל.
מהו חשבון רדום?
בקופת גמל - חשבון שלא ניתנה בו כל הוראה לגוף המוסדי במשך 10 שנים. אם מדובר בחשבון שהוא כבר נזיל (שניתן כבר למשוך את הכספים ממנו) משך התקופה הוא 5 שנים.
קרן פנסיה - אם החוסך הגיע לגיל הפרישה ולא ניתנה הוראה במשך חצי שנה. או טרם הגיע לגיל הפרישה ועברו עשר שנים מההוראה האחרונה.
פוליסת ביטוח - הפוליסה הגיע לתום תקופה ועברו 6 חודשים מההוראה האחרונה. או הפוליסה עוד לא הגיעה לתום תקופה ועברו 10 שנים ממועד ההוראה האחרונה.
מי מוגדר "עמית שהקשר עימו נותק"?
חוסך שתכתובת הדואר שנשלחה אליו עונה על "דואר חוזר", או שהחשבון בקופה הרשום על שמו רדום.
החשבונות בבנקים
אלו כלים עומדים לרשותו של אדם המעוניין לברר מה עלה בגורל חיסכון או חשבון שפתח בבנק לפני שנים רבות או שהוא יורש של חיסכון כזה?
לצורך קבלת מידע על חשבונותיו, וכן על חשבונות פיקדונות אשר ניתנו ללקוח בירושה, באפשרות לקוח לפנות להנהלותיהם הראשיות של כל אחד מהבנקים המסחריים, אשר בודקים ברישומיהם אם מתנהל ע"ש הנ"ל חשבון בסניף מסניפיהם. את הכתובות של הנהלות הבנקים ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל.
האם זה נכון שהבנק מחוייב לשמור תיעוד על חשבונות 7 שנים אחורה?
לא קיימות הוראות של המפקח על הבנקים המפרטות תקופת זמן בה מחויבים תאגידים בנקאיים לשמור ברשותם מסמכים בנקאים מקוריים. בעניין זה נוהג כל בנק בהתאם לנהליו הפנימיים. (זאת, למעט מסמכים הנוגעים לעסקה שביצע התאגיד הבנקאי בניירות ערך סחירים, אשר חובת שמירתם לתקופה של 7 שנים לפחות מעוגנת בהוראת ניהול בנקאי תקין 419).
האם הבנק או גוף מוסדי רשאי לגבות כסף מלקוח עבור איתור חשבון כזה?
כעיקרון אין הגבלה. ככלל כאשר לקוח פונה לבנק לצורך איתור חשבון, הבנק רשאי לגבות ממנו עמלת איתור חשבון. עמלה זו אינה עמלה בפיקוח כך שסכום העמלה נקבע על ידי כל בנק בנפרד.
גם בגופים המוסדיים, המפוקחים על ידי אגף שוק ההון באוצר, אין הגבלה על עמלה כזו, אולם במקרים בהם מגיעות לאגף תלונות על מחירים מופקעים, הוא מתערב לטובת החוסך.
יש לציין כי בשוק קיימים יועצים וחברות שונות, המציעים את שירותיהם באיתור חשבונות וחסכונות כאלו בתמורה לתשלום של אחוז מסויים מערך החיסכון האבוד, חלקם גובים גם "דמי טיפול" בתחילת כל הליך כזה.
לפנייה לכתב/ת 
