מלכת נווה צדק: רותי כמארי אנטואנט
רותי חוגגת את החיים בכל יום, מתלבשת בהידור ומתאפרת שעות לפני כל יציאה מהבית. לאה גולדה הולטרמן לקחה אותה לארמון הפרטי של בועז מונוס והלבישה אותה כמלכת העוגות המפורסמת
"אם אין לחם, תאכלו עוגות" - אמרה עממית
לפני זמן מה הסתבר לי שהאמרה הידועה הזו שמיוחסת למרי אנטואנט לא נאמרה על ידה בכלל. הפרט הזה מדגיש ומראה כיצד נוצר מיתוס סביב דמויות מסוימות, שנהנו (או סבלו, תלוי במי מדובר ואת מי שואלים) מתדמית אגדית עוד בימי חייהן. במילים אחרות, אין זה משנה אם דברים נאמרו או לא. עצם העובדה שיוחסו להם אותם דברים מקרינים על ההילה שנרקמה סביב אישיותם.
מיתוס אופנתי עוד בימי ("בימי" מיותר) חייה. רותי
מלכת תל אביב
רותי גלזר היא אישה שכזו. רבים מתושבי תל אביב ראו אותה לפחות פעם אחת ברחוב, לבושה בהידור ומאופרת למשעי, בלוק טוטאלי שתמיד סובב סביב תֶמַה מסוימת. גלזר כיבדה אותי מאוד כשאיפשרה לי לצלם אותה בדמותה של מרי אנטואנט, לא פחות ולא יותר.
עושה כבוד לגולדה ומתנדבת להצטלם כאנטואנט. נחמד מצדה
כל יום - דמות אחרת
רותי כבר עברה את הגיל שאומרים בו את הגיל. תמיד יש מימד טראגי באשה שמזדקנת, אבל באופן פלאי, שנותיה של רותי כמעט ולא ניכרות עליה. היא שומרת על רוח צעירה ומראה על זמני.
רותי מגלמת בכל יום דמות אחרת, אבל זאת תמיד דמותה, באותו אופן שייחודי לה. היא אשת השערורייה השקטה - קשה להתעלם מהופעתה האסתטית ומאישיותה הלא רגילה, וזו על אף ביישנותה. התנהלותה מזכירה מלכה: היא מנומסת באופן מופלג ואינה מרבה לדבר. אבל כשרותי בכל זאת מעירה הערה, תמיד מסתתרת בה משמעות נוספת.
"אני מכורה לכל מה שנוגע לאופנה, אבל רק ליקר וליפה ביותר. יש לי אוסף של בגדים נהדרים ואני בוחרת אותם לפי מצב הרוח שלי או לפי האירוע שעליי לפקוד באותו יום. לוקח לי כמה שעות להכין את עצמי כשאני רוצה לצאת מהבית". "ולאן את יוצאת?", אני שואלת. "בתי קפה בתל אביב. כך אני נהנית מהעולם", היא אומרת.
לא רק מלכה, יכולה גם להתחפש למשרתת בארמון
"היופי הוא מעלה"
רותי היא אמא לבן שמעריץ אותה וסבתא לנכדה קטנה. היא מקרינה נשיות שמודעת לעצמה ואינה מתביישת, מהסוג שנותן הרגשה שהיא חוגגת את החיים בכל יום מחדש. יופיה וקסמה האישי מתגלם בתבנית גופה, מלבושיה וחפציה.
מלכה שמורה
"היופי הוא מעלה. הוא מתנה של החיים וצריך לדעת לשמור עליו מצד אחד, ולכבד ולהנות ממנו מצד שני. אני למשל, מאד אוהבת שוקולד אבל אני לא מתפתה. אם אני לא מצליחה להתאפק, אני לא אוכל שום דבר באותו יום. אני מאד מקפידה".
"הנשים של היום מצערות אותי. לא יכול להיות שאשה תסתובב בכל בגד. כל אחת צריכה למצוא את מה שמתאים לה ולהקפיד. הרבה נשים מוזנחות או מחצינות את היופי שלהם באופן שאינו משאיר מקום לדמיון ואינו מעורר השראה. היחס שהן מקבלות מגברים הוא בהתאם. בכלל, כל אומנות הפיתוי והדיבור הרב משמעי נעלמו מן העולם. היום, להיות שנון זה להיות פרובוקטיבי או לומר דברים ציניים ופוגעניים".
מאוכזבת מהנשים של היום
בית שהוא חלום
הצילומים התקיימו בביתו של הגלריסט בועז מונוס שבנווה צדק. הבית תוכנן לפרטי פרטים בידי האדריכל יעקב מקמילן, ומדמה ארמונות מתקופתה של המלכה הצרפתית. כמו שבעלי הבית רצה להקיף את עצמו בחוויה המושלמת, גם אנחנו רצינו להלביש את רותי בשמלות אמיתיות. שרון פייביש, שתופר במו ידיו תלבושות הזויות ומרהיבות, הכין עבורנו כמה תלבושות, במיוחד לצילומים.
שימו לב ללק המטופח (וכמובן - לבית המדהים)
בועה קסומה בעין הסערה
במובן מסוים, הבועה הפרטית הקסומה שיצרו לעצמם בלב תל אביב מונוס ורותי, כל אחד בצורה שלו ובנפרד, מוכיחים שיש אפשרות לחיים אירופאיים בישראל, שמנותקים מהמצב הכללי. שניהם יצרו להם עולם פרטי, רגוע ומפואר שהוא רק שלהם.
"מרי אנטואנט היא כמו חלום עבורי. התקופה הזו בכלל מעוררת השראה אבל הבגדים - זה ממש חלום. אני לא מאמינה שזכיתי לבוא לבית הזה. הכל משוחזר, וצלחות החרסינה שמסביב - הייתי רוצה לגור כאן", אומרת רותי. "אני מאוד שמחה עם חיי ועם מה שאלוהים נתן לי. המלבושים המפוארים שתמיד אהבתי מזכירים לי שהחיים הם החגיגה האמיתית וברור שלמסיבה צריך להתלבש בהתאם". האמת, צודקת.
מציצה לפני שנפרדים. היי שלום, רותי!
צילום: לאה גולדה הולטרמן
סטיילינג, איפור ועיצוב שיער: עידו רפאל
שמלות ופרטי לבוש: שרון פייביש, מחסני לב וכן מהמעצבים אושידה, רן צוריאל ושרון כהן
תודה מיוחדת לבועז מונוס, בעלי הבית
