תנו לגבר אוסקר

כשטרנט רזנור החליט להוריד את "ניין אינץ' ניילז" מהבמה ולסגור את הדלתות מאחוריו, היתה למעריצים אכזבה גדולה, שלא ימשיכו ליהנות מנפלאות הלהקה. מצד שני, פחד לא היה שם: היה ברור שרזנור, פרפקציוניסט גדול ומכור לעבודה, ימשיך לספק יצירות מאתגרות וימשיך להתעסק במוזיקה שהוא כל כך אוהב.

רזנור באמת המשיך במרץ. ועדיין, קשה היה לחזות שאיש המוזיקה המכנית קרוב כל כך להחזיק בידיו את פסלון הזהב המפואר ביותר בתעשיית הבידור העולמית.

רזנור. מחיית במה קשוחה למלחין עולמי מוערך (צילום: אור אלתרמן)

מיד לאחר פירוק "ניין אינץ' ניילז", רזנור, המוח הבלעדי מאחורי הלהקה, החל לעבוד על פרויקט חדש יחד עם אשתו מארקווין מאנדיג, בשם "How To Destroy Angels", כשאטיקוס רוס, איש הכפתורים ששיתף פעולה עם רזנור עוד ב"ניין אינץ' ניילז" מצטרף לזוג.

השלושה הוציאו מיני אלבום יפהפה בשנה שעברה הנושא את שם ההרכב: רזנור ורוס המשיכו לחפור בצלילי האינדסטרייל והדריכו את מאדינג לשלב את קולה הנוגע על הצלילים החדים כציפורן חודרנית. כשהיא שרה, מאנדיג נשמעה לפעמים כמו הגרסה הנשית של בעלה. דוגמה מצוינת לכך הוא הסינגל שהשיק את הפרויקט, "The Space in Between" שהופק לו גם קליפ מרשים.

צפו בקליפ: The Space in Between

למרות זאת, הוא העדיף לסרב לפינצ'ר בהזדמנות הראשונה שניתנה לו, בטענה שהוא עסוק מדי בפרויקטים מוזיקליים אחרים. אבל לאחר שהרהר שוב על ההזדמנות, הוא חזר בו ועשה בכך את אחת ההחלטות החשובות ביותר בקריירה שלו. רזנור התקשר לפינצ'ר ויצא לדרך.

האזינו לאחת מיצירות הפסקול: In Motion

נכון, זהו לא הפסקול הראשון שרזנור יצר לסרטים גדולים: קדמו לו "רוצחים מלידה" של אוליבר סטון מ-1994 ו"כביש אבוד" של דיוויד לינץ' מ-1997. ועדיין, ברוב הפרויקטים ההוליוודים הגדולים, כשמגיע הזמן לחבר מוזיקה לסרט, הבמאי עט אחר המלחינים המבוקשים ביותר בתחום. ג'ון וויליאמס, האנס זימר ודני אלפמן הם שלושה קברניטים בתחום שפינצ'ר יכול היה לפנות וללכת על בטוח. אבל פינצ'ר, שביים את הקליפ ל-"Only" של "ניין אינץ' ניילז", זיהה את טבעיות החיבור בין העלילה, העוסקת בחדשנות, טכנולוגיה, תקשורת וחיבור, לבין פועלו של רזנור. ובאמת, שנים שלא נראתה עבודה מוזיקלית ייחודית שכזו בשובר קופות הוליוודי.

עכשיו הגיעה עונת הפרסים. רזנור ורוס השאירו אבק מאחורי המתחרים הוותיקים יותר וקטפו את פרס גלובוס הזהב המכובד. עכשיו נותר להם רק לזכות באוסקר והאמת, לדעתי האקדמיה המפוארת תיכשל בתפקידה אם לא תעניק את הפרס לשניים על עבודתם.

רזנור, שהתחיל את הקריירה שלו בתור מנקה שירותים של אולפני הקלטות ובמשך שנים סבל מדיכאון והתמכרויות, יוכיח לכולם, כשיא הקלישאה, שאפשר עוד לכבוש יעדים אדירים, גם אם הם נראים רחוקים נורא. באף שלב בקריירה שלו לא הפסיק רזנור ליצור מוזיקה מטלטלת ומרגשת, ודווקא בגלל שעשה זאת רחוק משדרות הכוכבים, הוא צריך ללכת הביתה עם הפסלון. הוליווד, אל תהיי אדיוטית. תני לו אוסקר.

הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים