אל תבנו על הפיכה: על בחריין והקשר האיראני

אין באמת סיבה להיות מופתעים מהמהומות בבחריין. עוד לפני הדחתו של נשיא מצרים, חוסני מובארק, התארגנו ברשת החברתית פייסבוק קבוצות שקראו להמונים לצאת לרחובות ב-14 בפברואר, כדי לדרוש רפורמות מבית המלוכה. וכשמסתכלים על הרכב האוכלוסייה בבחריין, בוודאי אין סיבה להתפלא. בממלכת האי הקטנה, השוכנת במפרץ הפרסי, יש 81% מוסלמים, מרביתם שיעים, הנשלטים על ידי בית המלוכה של משפחת אל-חליפה שמשתייכת למיעוט הסוני.

לפי הערכות לא רשמיות, כ-65-70% מהמוסלמים בבחריין הם שיעים, אולם הם אינם זוכים לייצוג בפרלמנט שתואם את שיעורם באוכלוסייה. אמנם בבחירות לפרלמנט שהתקיימו באוקטובר השיגו השיעים 18 מתוך 40 המושבים, אולם עדיין אין בכוח זה כדי לממש את הייצוג שלדעתם מגיע להם בבית הנבחרים.

לכך יש להוסיף את העובדה שלאיראן יש שאיפות זה שנים לספח אליה את בחריין, ובקרב השיעים בבחריין יש גם אזרחים ממוצא פרסי, שחלקם תומך ברעיון הסיפוח. רק לפני כמה חודשים דווח כי מנגנוני הביטחון במדינה חשפו התארגנות של כ-25 פעילים, שתכננו לטענת בית המלוכה להפילו. מי שהפעילה אותם לכאורה הייתה טהרן.

אם כך, כיצד יש לראות את המהומות הנוכחיות בבחריין? האם זהו ניצול ציני של איראן כדי לבחוש בממלכה הקטנה והעשירה או שמא במצוקה חברתית אמיתית? ראש "מרכז דיין" וראש החוג להיסטוריה של המזרח תיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' עוזי רבי, אינו סבור כך.

"יש כאן ציבור שיעי שיש לו אג'נדה אנטי-ממסדית ארוכה", אומר רבי בשיחה עם ynet. "יש כאן ניצול של מומנטום במזרח התיכון, וניסיון לשנות את היוצרות. זו הפעם הראשונה שבה השלטון נתפס עם גבו אל הקיר, ולכן מנהיגי העדה השיעית חשבו שזה הזמן. בבחריין יש שיעים ממוצא פרסי, ואולי יש להם קשר לאיראן, אבל יש גם שיעים ערבים מקומיים. בכל מקרה, רוב השיעים אינם עושים יד אחת עם איראן, אלא יש להם אג'נדה לאומית. הם חשים מקופחים, ועכשיו יש להם הזדמנות לעשות שינוי".

סמל המהומות: נהרג שעות אחרי שתקף בשידור

ואכן, הלחץ השיעי גובר. תנועת האופוזיציה השיעית בפרלמנט הבחרייני כבר הודיעה אתמול כי היא משעה את פעילותה בפרלמנט. במקביל, אלפי מפגינים הגיעו לבירה מַנָמַה, והחלו להתקבץ ב"כיכר הפנינה" המרכזית בעיר. הלחץ גבר כל-כך, עד שבצהריים נפוצו דיווחים שלפיהם השכנה סעודיה סגרה את הגשר הימי המחבר בינה לבין בחריין, מחשש שהמהומות יגלשו למיעוט השיעי החי בשטחה.

צפו: הראיון האחרון של מושיימע לפני שנהרג

מטבע הדברים, למהומות, שבהן נמנו עד כה שלושה הרוגים, כבר יש מאפיינים דומים לאלה של המחאה במצרים. המלך, חמד בן עיסא אל-חליפה, אמר שיחקור את האירועים שבהם נהרגו המפגינים, והבטיח תמיכה כלכלית מוגדלת לאזרחים. גם סמל ראשון למהומות כבר יש - עלי מושיימע, הקורבן הראשון, שנהרג בידי כוחות הביטחון שעות לאחר שיצא מאולפן רשת BBC בערבית, שם תקף בחריפות את בית המלוכה.

מושיימע, כנראה אחד מראשי המפגינים, לא היסס לתקוף: "אנו סובלים כבר 200 שנה משלטון שבטי שעובר בירושה, ומדכא וגוזל את זכויות האדם הבסיסיות. ההקצבה של אלף דינַרים מצד המלך לכל משפחה נובעת מחשש מהעם, ולא מתוך רצון שלו לרפורמות. הוא עדיין ממשיך במנטליות של פטרון ועבד. זהו שלטון של פיראטים שבטיים. כולם סובלים מכך ולא רק הרוב השיעי. אנחנו רוצים חירות כמו העם המצרי והעם התוניסאי".

הסבירות להפיכה נמוכה

אז מה רוצים הבחריינים? מהפכה בסגנון מצרים? פרופ' רבי כלל לא משוכנע בכך. "אני לא בטוח שהם רוצים הפיכה. זאת אולי 'מרידת מיקוח', אבל קצת יותר מתוחכמת. הם רוצים שיפור במצב הסוציו-אקונומי, ועובדה שהמלך פתח את הארנק והבטיח תמיכה של כאלף דינר לכל משפחה. הם רוצים שיפור תשתיות בפרברי מנמה, שם יש שיעים שחיים מתחת לסטנדרטים המקובלים בממלכה. הם רוצים תיקון של הפרלמנט והחוקה, ומעוניינים שיינתן להם נתח מהעוגה הפרלמנטרית, כיאה למשקלם באוכלוסיה".

רבי מדגיש שגם הישיבה בפרלמנט אינה נותנת לשיעים בבחריין את היכולת לפעול באופן חופשי. "בחריין היא מעין 'מדינת משטרה', ומשפחת אל-חליפה שולטת ללא עוררין. לא אחת, חירויות בסיסיות נפגעות כתוצאה מכך. היה לדוגמה מקרה שבו

השיעים הקימו סוכת אבלים עם חיסולו של בכיר חיזבאללה, עימאד מורנייה, לכאורה בידי ישראל, והאקט הזה נתפס כאקט של התרסה נגד המשטר. חברי פרלמנט שביקרו בסוכת האבלים פוטרו מתפקידם. יש כאן מומנטום וניסיון לנגוס נתח".

הוא מסכים עם הקביעה שמעורבות איראנית אפשרית, אך אינו חושב שהיא קיימת בהכרח. "אני מסכים שיש כאלה באיראן שחושבים שבחריין היא מחוז איראני, ויש כאלה שיבדקו אם אפשר לעשות מהלך רחב יותר בברכתה של איראן, אך אני לא רואה בהכרח מעורבות של איראן". ולאן יובילו המהומות? "אני בטוח שהן ישפרו את מצבם של השיעים בשוליים, אבל אני לא חושב שזה יביא לשינוי גדול. המשטר לא יהסס לנקוט יד קשה, ולכן הסבירות נמוכה".