שדד והרג יצאנית בת 67, ייכלא ל-19 שנים
עזיז דוידוב נתפס רק אחרי שמונה חודשים, בזכות DNA בציפורניה של אנט פרץ, שהכה למוות בדרום ת"א. הוא הואשם ברצח, אך במסגרת עסקת טיעון הורשע בהריגה. השופטים כתבו כי "הוא לא בחל באלימות, ואף תכנן ובחר את קורבנו"
סוף פסוק: בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בצהריים (יום ד') 19 שנות מאסר בפועל על עזיז דוידוב, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בהריגת היצאנית אנט פרץ בת ה-67, לפני כשנתיים בדרום העיר. גופתה של פרץ נמצאה במרס 2009 במכון ליווי סמוך לתחנה המרכזית הישנה. ילדיה דיווחו על היעדרותה למשטרת קריית גת והביעו חשש לחייה. במהלך החיפוש הגיעו בניה למקום, פרצו את דלת המכון ומצאו את אמם מוטלת בלא רוח חיים.
המשטרה הצליחה להשיג DNA של החשוד, מציפורניה של פרץ, ששרטה את דוידוב ברגעים הספורים שלפני מותה. מהבדיקה התברר שדוידוב, תושב הדרום, הוא עבריין מוכר, בעיקר מתחום הסמים ועבירות הרכוש.
אחרי שמונה חודשים, נעצר דוידוב בבית נטוש ברחוב יבנה בתל-אביב ולאחר חקירה הודה ושחזר את הרצח. הוא טען שהגיע לדירה של פרץ עם חברתו, שכיום מרצה מאסר. הם שכרו יחד חדר לכמה שעות. בערב חזר למכון הליווי כדי לשדוד את פרץ. הוא לקח את ארנקה ועוד חפצים, היא התנגדה ותקפה אותו.
כוחות משטרה מחוץ לבית הבושת שבו מתה פרץ, ב-2009 (צילום: אבי כהן)
תחילה הואשם דוידוב ברצח. לפי האישום, הוא דרש מפרץ את ארנקה אך היא התנגדה. התפתח עימות אלים ביניהם, שבמהלכו שרטה אותו בצווארו. הוא היכה אותה בפניה והמם אותה עד שחדלה מהתנגדותה, גנב ארנקה שהכיל 1,000 שקל במזומן וברח מהדירה. בכסף השתמש כדי לקנות הירואין.
לפרץ היו שישה ילדים, שהיא עצמה פרנסה. לפני 24 שנה נעלמה בתה ועד היום לא נמצאה. בעבר חשדו כי בעלה רצח אותה, אך אותו חשד לא הוכח מעולם. אנט עבדה עשרות שנים בדירת חדר במתחם התחנה המרכזית הישנה תחת השם "ניקול", במכון הנודע בשמו העממי "הזקנות". היא הייתה מוכרת מאוד באזור.
"לפנינו מקרה חמור שבו קופחו חיי אדם בעבור 1,000 שקלים, המעיד שוב על הקלות הבלתי נסבלת של נטילת חיים בשל עניין של מה בכך", כתבו השופטות נורית אחיטוב, מרים דיסקין והשופט רענן בן-יוסף בהחלטתם. "הנאשם הינו דר רחוב שלא עבד לפרנסתו וסיפק את התמכרותו לסמים הקשים בדרך של ביצוע עבירות מסוגים שונים. הוא לא בחל גם בדרכי אלימות כדי לשרת את צרכיו. חרף התמכרותו, ידע הנאשם היטב לתכנן את צעדיו ולבחור את קורבנו".
"עזב אותה לנפשה ולמותה"
על מעשיו של דוידוב, כתבו השופטים: "שעות ספורות קודם לכן הוא היה בבית המנוחה יחד עם חברתו, למד את אורחות הבית וניצל זאת כדי לחזור לשם שנית לבדו ולממש את מטרתו. גם אם הוא לא רצה במותה של המנוחה וכל מעייניו היו נתונים לכספה, ההתנגדות הקלה שבה נתקל מצדה גרמה לתגובה אלימה מצדו, שבסופו של דבר הביאה למותה".
השופטים התייחסו לאופן שבו נהג דוידוב אחרי התקיפה וכתבו: "גם לאחר שהפיל אותה ארצה לא התעשת ולא התעניין בגורלה, ועזב אותה לנפשה ולמותה. אף בחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם לא מעלה נקודות זכות. מדובר באדם בוגר, בעל השכלה, שבחר לעצמו דרך חיים עבריינית בשל התמכרות לסמים, מהם לא הצליח להיגמל. בנסיבות כאלה, זכאית החברה, כדי להגן על עצמה מפני פגיעתו הרעה, להרחיקו ממנה לתקופה ממשית וארוכה. בעיקר ראויים לכך החלשים וחסרי הישע שכלפיהם נהג הנאשם באלימות".
לפנייה לכתב/ת 
