שובה של האימפריה. גביע העולם בקריקט נפתח

רק לפני חודשים ספורים התקיימו בהודו משחקי חבר העמים הבריטי, אבל בשבת ייפתח באותה תת-יבשת מפעל שמהווה שריד לא פחות משמעותי מאותה אימפריה שכבר מזמן אבד עליה הכלח. המהדורה העשירית של גביע העולם בקריקט יוצאת לדרך, והפעם היא תתרחש בשלוש מדינות, שיארחו אותה בצוותא - הודו, סרי-לנקה ובפעם הראשונה גם בנגלדש.

המשחק שמוכר לרבים בעיקר מ"סוף העולם שמאלה", לא יציג את הגרסה הבלתי-נגמרת שלו, ה"טסט" שאורך חמישה ימים, אלא את הוורסיה החדשה-יחסית, משחק יום אחד (כשבע שעות של קריקט) - שגם בה יש הפסקות תה, עוד סממן לאימפריה הבריטית. בשנים האחרונות עלתה לגדולה גרסה עוד יותר קצבית, 20/20 - שנמשכת כשלוש וחצי שעות "בלבד".

אוסטרליה, אלופת גביע העולם בקריקט בשלוש הפעמים האחרונות, נותרה הפייבוריטית לזכייה, אבל אחרי חילופי הדורות אצלה ועליית הביטחון העצמי אצל היריבות, היא בהחלט לא המועמדת היחידה. אנגליה, שניצחה את האוסטרלים ב"אשס" - טורניר הכד הקטן המסורתי - רוצה להוריד את תגית הלוזרית גם בגביע העולם, להודו המארחת יש תמיד שאיפות גדולות שנגמרות קצת לפני הגמר, וגם דרום-אפריקה, סרי-לנקה, ניו-זילנד, הודו המערבית ופקיסטן נמצאות בתמונה.

מומבאי מתכוננת לגביע העולם. הגמר ייערך שם (צילום: AP)

לקראת הגשת הפתיחה, בטורניר שיארך קרוב לחודשיים ויסתיים בגמר במומבאי, נסקור כאן את 14 הנבחרות, נתמקד בכוכבים הגדולים ובשערוריות הלא פחות גדולות - ונפרט מעט על החוקים של משחק שקיים כבר כמעט 500 שנה.

אצטדיון טדי, הגרסה הסרי-לנקית

14 המשתתפות מחולקות לשני בתים, שישוחקו בשיטת ליגה - כל נבחרת תיטול חלק בשישה משחקים, מול כל אחת מהיריבות. ארבע הראשונות יעלו לרבע הגמר, ומשם והלאה זו כבר תהיה שיטת נוק-אאוט - המפסידה עפה. בית א', שנראה על פניו מעט פחות מאוזן, יכיל ארבע נבחרות מצוינות ושלוש שרק רוצות לא לסיים את הטורניר עם אפס ניצחונות.

האוסטרלים, אלופי 2007, 2003 ו-1999, הגיעו לתת היבשת ההודית ללא רבים מהכוכבים שהובילו אותם לזכייה המשולשת - אבל עם רצף מדהים של 29 ניצחונות בגביעי העולם. אדם גילכריסט, מתיו היידן, גלן מקגראת, שיין וורן וחבריהם פרשו מזמן, אבל ריקי פונטינג עדיין לובש את החולצה הצהובה-ירוקה, ויחד עם מייקל קלארק ושורת מגישים (bowlers) סופר-מהירים, כברט לי, שון טייט ודאג בולינגר, יש להם עדיין סיכוי טוב לקחת את הגביע.

הנבחרת מ"דאון-אנדר" צפויה להתמודד על הבכורה בבית מול סרי-לנקה, אחת ממארחות הטורניר. הכוכב הגדול של הסרי-לנקים הוא מותיה מורליתראן, מגיש בן 39 ששבר את כל השיאים בעזרת טכניקת הגשת כדור איטית וייחודית. כמו טדי קולק, גם הוא זכה שייקרא על שמו אצטדיון עוד בחייו. להבדיל מראש עיריית ירושלים לשעבר, מורליתראן אפילו ישחק באותו אצטדיון, בגביע העולם הנוכחי. הקפטן קומאר סנגקרה, קודמו בתפקיד מהלה ג'ייוורדנה והחובט (batsman) בן ה-41 סנת ג'ייסוריה מעניקים לסרי-לנקים ניסיון עצום, שצפוי לעזור להם ברגעים המכריעים.

שאהיד ישכיח את הפיגוע?

פקיסטן היתה אמורה להיות אחת ממארחות הגביע העולמי, אבל גם בבית של היריבה הגדולה הודו היא עשויה להצליח. הפקיסטנים, שהודחו בגביע העולם הקודם בסיבוב הראשון בהפתעת ענק, זוכרים אותו בעיקר בגלל שמאמנם, בוב וולמר, מת זמן קצר לאחר ההפסד הסנסציוני לאירלנד. עלה חשד כי מדובר ברצח בחניקה כתוצאה מניסיון להשתיק שחיתויות בענף, אבל דבר זה לא הוכח עד היום. הצרות שלהם נמשכו גם אחר כך.

זירת הפיגוע בלאהור ב-2009. כמה משחקני סרי-לנקה נפגעו (צילום: AP)

ב-2009 זכות האירוח נלקחה מהם, בגלל המצב הביטחוני במדינה. פיגוע הטרור בלאהור, במהלך מסע המשחקים של סרי-לנקה (בו נהרגו שני אזרחים ונפצעו כמה שחקנים), היה הקש ששבר את גב הגמל. לפני הטורניר הנוכחי, כמה מכוכבי פקיסטן הושעו לכמה שנים, בגלל מעורבות בהטיית משחקים. אבל למרות כל זאת, לפקיסטנים סגל מוכשר - בראשות הקפטן שאהיד אפרידי - והם יכולים להפתיע.

הנבחרת הגדולה הרביעית בבית א' היא ניו-זילנד, שבחמישה גביעי עולם הגיעה עד לחצי הגמר, ושם נעצרה. מגישים בינוניים יחסית צפויים להקשות עליה ללכת עד הסוף. זימבבואה, קנדה וקניה, שהדהימה ב-2003 עם חצי גמר היסטורי, אמורות לשמש כבשר התותחים של הבית.

האלוהים של הודו כבר בן 37

אם בית א' הוא הבית של מורליתראן, בית ב' שייך כולו לסאצ'ין טנדולקאר, האלוהים של הודו. מורליתראן נחשב למגיש הטוב בהיסטוריה והוא היחיד שהגיע ל-800 וויקטס (פסילות יריב) במשחקי טסט, אבל היופי האמיתי של הקריקט הוא לראות את הכדורים מתעופפים לשמיים, וזהו כבר התפקיד של טנדולקאר. החובט הטוב בכל הזמנים לדעת רבים אחראי למספר עצום של שיאים - ממספר הריצות (runs) במשחקי יום אחד, בגביעי העולם ובמשחקי טסט, דרך הכי הרבה ריצות במשחק בודד (200) ועד מספר הפעמים שרשם מאה ומעלה במשחק (46). וזו רק ההתחלה.

טנדולקאר, משמאל, צופה עם חבריו אל האופק (צילום: AP)

מתחילת שנות ה-90 ה"ליטל מאסטר" אחראי במידה רבה למצב הרוח של מיליארד הודים, אבל גם בגיל 37 עדיין חסר לו משהו - זכייה בגביע העולם. השגריר הרשמי של הטורניר יקווה שלהבדיל מ-2007, אז הודו עפה בשלב הראשון, הפעם הנבחרת שלו לא תקרוס ברגע האמת. מהנדרה סינג דוני, שביתו נרגם באבנים בעקבות האכזבה הקודמת, יצטרך לעזור לטנדולקאר כדי להוביל את ההודים לגמר במומבאי.

הודו צפויה להיתקל בקשיים רבים כבר בשלב הראשון. אנגליה אמנם לא זכתה מעולם בגביע, וכמו הודו (וגרסת הכדורגל) היא נחשבת ללוזרית של הענף, אבל ההצלחה ב"אשס" והזכייה בגביע העולם ב-20/20 העלו את רף הציפיות. להבדיל מ-20 אוברס לכל נבחרת בגרסה המקוצרת, בגביע העולם נבחרת מגישה 50 אוברס (כל אובר מכיל 6 הגשות כדור) וחובטת 50 אוברס. המשחק, לפיכך, יותר טקטי ופחות אינסטינקטיבי, אבל בכל זאת הצלחה במהדורה הקצרה מעידה רבות גם על היכולת בארוכה מעט יותר.

אינוויקטוס גם בקריקט?

דרום-אפריקה, שתמיד נמצאת בצמרת, עדיין מחכה ל"אינוויקטוס" גם בקריקט, לאחר הזכייה ברוגבי באמצע שנות ה-90, שתוארה בסרט על נלסון מנדלה. החובט גרהאם סמית, האול-אראונדר ז'אק קאליס והמגיש דייל סטיין, כולם ותיקים ומנוסים, יהוו את השדרה המרכזית של הדרום-אפריקנים. עם זאת, המחסור בספינר מוביל, מגיש שמסובב את הכדורים ומפתיע את החובטים, עשוי להיות מכריע.

גם בבנגלדש מוכנים לפסטיבל. רבע גמר יהיה הישג מעולה (צילום: AP)

איי הודו המערבית (ג'מייקה, טרינידד וטובגו, ברבדוס ועוד) אירחו את

הטורניר לפני ארבע שנים, ונכשלו בניסיון להגיע לגמר. אולי בלי הלחץ של הקהל, כריס גייל (שמתמחה בהשגת שישיות - ההום-ראן של הקריקט), רמארש סרוואן ודוויין בראבו יוכלו לשחזר את הימים היפים של בריאן לארה. אחת מהמפתיעות של 2007, בנגלדש, תארח לראשונה את גביע העולם.

כמו בהודו ובסרי-לנקה, הטירוף כבר ניכר ברחובות דאקה, שם נערך טקס הפתיחה ביום חמישי. בריאן אדאמס היה אחד מ-3,500 המופיעים בטקס, אבל כנראה שזה גם יהיה ההיי-לייט של הבנגלדשים בכל הטורניר. יהיה להם קשה להפתיע שוב את אחת מארבע הגדולות, ולעלות לשלב השני. אירלנד, שעלתה מהמוקדמות ביחד עם הולנד, נראית בכושר טוב ואולי תצליח לתת פייט, כמו לפני ארבע שנים.