יריחו: ארכיאולוגים פלסטינים ואמריקנים יעבדו יחד
החפירות באזור יריחו מתחדשות במסגרת שיתוף פעולה אמריקני-פלסטיני ראשון מסוגו שמעניק לגיטימציה לארכיאולוגיה הפלסטינית ומסייע להפוך את הרשות לפנינת תיירות
ארמון הישאם הוא ארמון אומיי מן המאה ה- 8 לספירה שבנייתו מעולם לא נשלמה, ייתכן שבשל רעידת אדמה. הארמון עוטר ביד אמן בפסלים ותבליטים יפהפיים דמויי בעלי-חיים ובני-אדם, ביניהן נשים מעורטלות - בניגוד למקובל באמנות המוסלמית, ובתחומו נכללו גם מסגד ובית מרחץ מפואר ועשיר בפסיפסים.
ארמון הישאם: אפילו לורה בוש קפצה לבקר ב-2005 (צילום: GettyImages)
החפירות החדשות, ברשותם של ד"ר דונלד וויטקומב (שיקגו) וד"ר חמדאן טהא, ראש המחלקה הפלסטינית לעתיקות ולמורשת תרבותית, ייבחנו את האפשרות כי לא מדובר רק בארמון אלא בקומפלקס מורכב בהרבה, ואולי אפילו בעיר מתוכננת.
הדור הבא של ארכיאולוגים פלסטינים
היוזמה המשותפת מהווה שיתוף פעולה אמריקני-פלסטיני ראשון מסוגו בתחום הארכיאולוגיה, ומסמלת את תמיכתה של אוניברסיטת שיקגו בחפירות ארכיאולוגיות בניצוחה של הרשות הפלסטינית.
למרות שאין מדובר בגורם אמריקני רשמי אלא במוסד אקדמי, זוהי סנונית אמריקנית ראשונה שמעניקה לגיטימציה מחקרית ובאופן עקיף גם פוליטית לחפירות ארכיאולוגיות מטעם הרשות הפלסטינית, והיא מצטרפת לתמיכה ארוכת שנים של מוסדות אקדמיים אירופיים בחפירות ברשות הפלסטינית. תמיכה זו, מעבר להיותה תרומה משמעותית לכלכלת האזור, משמשת גם, לפחות בעיני האוניברסיטאות הזרות, כמעין חונכות מקצועית לחוקרים פלסטינים.
האתר הארכיאולוגי החשוב, "ארמון הישאם", מאגד בתוכו הרבה מן המחלוקות המדיניות המודרניות: הוא נחפר בימי המנדט הבריטי על-ידי אגף העתיקות המנדטורי שבו עבדו ארכיאולוגים ערבים ויהודים כתף אל כתף, ומאוחר יותר בידי רשות העתיקות הירדנית תחת השלטון הירדני.
אמנות במיטבה: ארמון הישאם (צילום: GettyImages)
לאחר מלחמת ששת הימים הפך האתר לגן ארכיאולוגי ישראלי, ובשנת 1994 עבר לשליטה פלסטינית בעקבות הסכמי אוסלו, במקביל להקמת מחלקת העתיקות הפלסטינית. אלמנטים אדריכליים ופסלים עוצרי-נשימה מאוצרות ארמון הישאם, שנחפרו עוד בחסות ממשלת המנדט הבריטי, נותרים בחסות ישראלית עד היום ומוצגים לציבור במוזיאון רוקפלר בירושלים.
הבחירה באתר כפרויקט דגל של מחלקת העתיקות הפלסטינית הייתה יכולה להיחשב להצהרה לגבי סדר היום הארכיאולוגי של הרשות הפלסטינית, המבקשת לחקור לעומק את שורשיו המוסלמים של האזור – מורשת שלטענתם של ארכיאולוגים פלסטינים מוזנחת בקרב ארכיאולוגים ישראלים – אך למעשה יש להבינה על רקע ביקורת עולמית לגבי מצבו המוזנח והמסוכן של האתר; ב- 2010 סימנה קרן המורשת העולמית את ארמון הישאם כאחד מאתרי המורשת העולמיים הנמצאים בסכנת הרס מיידית, בין השאר בשל הנהלה לקויה.
יריחו: פנינת תרבות פלסטינית
החפירות בארמון הישאם יצטרפו ליוזמה ארכיאולוגית בינלאומית נוספת ביריחו, שם סיימה אוניברסיטת לה-ספיאנזה (רומא) בתמיכתה של ממשלת איטליה את עונת החפירות השישית שלה בתל אל-סולטאן, המזוהה עם יריחו המקראית.
התל, שבו נמצאו ממצאים חשובים מן התקופה הניאוליתית ועד לתקופה הפרסית, מוכר בעיקר בזכות חפירותיה של הארכיאולוגית האנגלית דיים קת'לין קניון בשנות החמישים של המאה הקודמת, שפרסמו אותו כאחד מאתרי המפתח של הארכיאולוגיה המקראית.
החפירות הנוכחיות של המשלחת האיטלקית שמו להן למטרה להרחיב את שטחי החפירה מתקופות הברונזה הקדומה והברונזה המאוחרת, אך בראש ובראשונה מתעתדות להכשיר את האתר לבואם של מבקרים ולמתגו כמוקד תיירותי בינלאומי ברשות הפלסטינית, כחלק ממאמץ כולל של הרשות הפלסטינית למשוך אליה תיירים שיוכלו לעודד את שיקום הכלכלה המקומית.
ליאת נאה היא כותבת ותלמידת תואר שני בארכיאולוגיה מקראית במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
