מפת הטוויטר המצרית: האדומים נגד הכחולים

<< המולטיספירה: ראפ מצרי עממי

הצלחתה של המהפיכה במצרים נזקפת לזכות גורמים רבים, אבל מעל כולם מתבלטת טוויטר - רשת המיקרובלוגינג אליה הועלו דיווחים, תמונות ומידע. ניתוח של קויאס בוגוטה, ראש מחלקת הניתוח האנליטי בחברת המחקר וויבלי, יצר תמונה שמראה את ההקשרים וההשפעות של משתמשי טוויטר במצרים. איך זה נראה? ככה:

להגדלה ברזולוציה גבוהה

המפה בתמונה מציבה משתמשי טוויטר – אנשים, סיעות וזרמים - ליד משתמשים אחרים עליהם השפיעו. בוגוטה אסף וניתח ציוצים של אלפא בלוגרים (מפעילי בלוגים פופולריים, ובעלי נוכחות בולטת במדיה החברתית) למיניהם, שקיבלו ריטוויט והופצו הלאה. הנחתו היא שכך נבנה מעגל ההשפעה ברשת - שהפכה להשפעה ברחוב.

איך אפשר לקבוע שמי שעשה ריטוויט לקריאה לצאת ולהפגין אכן הזיז את עצמו לכיוון הכיכר? אי אפשר. אבל מצייצים רבים העלו גם תמונות שתיעדו את ההפגנות. למעשה, טוויטר פעלה בתור כלי מרכזי לעדכון התקשורת העולמית במתרחש במצרים.

בסוף כל ציוץ שתכתוב באנגלית

בוגוטה הסביר ששפת הכתיבה היא רכיב חשוב ומשפיע מאוד. רוב משתמשי האינטרנט במצרים דוברים גם ערבית וגם אנגלית, ואלו שבחרו לכתוב באנגלית הפכו את התוכן שלהם לנגיש עבור העולם. מצד שני, משתמשים שבחרו לכתוב דווקא בערבית הפיצו את המסר בתוך מצרים עצמה ומאוחר יותר – בעולם הערבי. אפשר להניח שציוץ בשתי השפות שירת שני צרכים שונים של המפגינים במצרים.

הרבה משתמשים שהשפיעו על אחרים ונבנו כמקור מידע חשוב, נעלמו בשלב מסוים, בשל סיבות כמו מעצר, פציעה או מוות. וואיל גונים, בכיר בגוגל שעובד במצרים, הוא דוגמה טובה למרכז השפעה טוויטרי: הוא כתב גם באנגלית וגם בערבית, וסייע בארגון ההפגנות הראשונות, ב-25 בינואר. גונים נעלם במהלך המהומות, ונמצא כמה ימים אחר כך. הוא נחשב לאחד ממובילי המחאה נגד מובארק בטוויטר.

הרבה מהפצת המידע התבסס על עיתונאים זרים, ארגונים לא ממשלתיים וגורמים בינלאומיים נוספים. הניתוח של בוגוטה מראה שהחברה המצרית למדה את ערכה של התקשורת המערבית, ואת תפקידה בשמירה על חופש הביטוי וזכויות אדם. המהפיכה במצרים השפיעה גם על מדינות נוספות: גם בלוב, ירדן ואיראן ניתן לראות התעוררות של בלוגרים ומוחים ברשת.