קח אותנו, אשכנזי
הרמטכ"ל היוצא, או שמא נקרא לו הנפרד, בקושי תלה את המדים וכבר נשמעות קריאות עידוד לכניסתו לפוליטיקה. מה יש באשכנזי שעושה אותו כל כך מתאים והאם הוא מתכוון להשתמש בידידו הרפז כיועץ תקשורת צמוד?
בטקס החילופין עם הרמטכ"ל הנכנס, הופיע אשכנזי, כיאה לאזרח טרי, לבוש בחליפה ונשמע מתלוצץ עם אחד הכתבים: "החליפה הזאת שלי. לא הלוויתי אותה". העברית של גבי אשכנזי, מסתבר, אינה נקייה משגיאות. הוא אינו מבדיל בין לווה למלווה. זה כל כך נורא? לא יודעת. אבשלום קור, רס"ר הלשון הממומן על ידי צה"ל, היה מן הסתם תובע את פיטוריו לו לא חשש לפרנסתו. אבל מה אנחנו יודעים על גבי אשכנזי חוץ מכך? הסקרים מעידים על אהדה רבה לאיש ועל נכונות גדולה לקלוט אותו בחיים הפוליטיים, כולל סימונו כמועמד מועדף לראשות מפלגת העבודה. והשאלה היא על סמך איזה ידע מוקדם על אישיותו וכישוריו, הוא זוכה לפרגון כה גדול.
הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet
כאזרחית, יכולתי לצבור ידע על אשכנזי מנאומיו ומהתבטאויות פומביות אחרות שלו. אלו תמיד שוטטו במחוזות הבנאליה והקלישאות. לא זכורה לי שום שורה מעוררת השראה, שום הגיג עמוק, שום ציטוט משמעותי. מה השקפת עולמו של האיש, מהו המטען
הרוחני-תרבותי שהוא נושא, איזה אופק מדיני או חברתי הוא משרטט - אין לי מושג. כמות החשיפה שזכה לה, גם כקצין וגם בשלוש שנות האזרחות שכבר נהנה מהן, היתה כבר אמורה להציג בפנינו פרופיל כלשהו. זה לא קרה.
יש הזוקפים לזכותו של אשכנזי את שיקום צה"ל ואת ההצלחה ב"עופרת יצוקה" (בינינו, אין מילה במשפט הקודם שלא ראויה למרכאות). אלא מה שנעשה לשיקום צה"ל היו בעיקר פעולות רכש, הצטיידות והגברת אימונים - צעדים מינהלתיים -לוגיסטיים ולא מאוד נועזים כשמדובר בגוף עשיר ומתוקצב. שום מהפכה ארגונית, ניהולית או תרבותית לא הוביל אשכנזי. על ההיבטים המוסריים או הפוליטיים של "עופרת יצוקה" אפשר להתווכח. אבל אפילו הכתבים הצבאיים החנפנים ביותר, אפילו גלי צה"ל, זרועו התקשורתית של הצבא, לא הצליחו למצוא זוויות מחמיאות של חוכמה וברק מחשבתי בצבא ענק מלא זעם ותחמושת המרוקן אותם על אויב, חלקו אוכלוסייה אזרחית, שנחיתותו מוחלטת.
אווירת "שכונה"
מה עוד למדנו על אשכנזי בתקופת רמטכ"לותו? אקדחו וכרטיס האשראי שלו נגנבו להם בנחת מתחת לאפו. מאבטח שלו התגלה כאישיות פלילית. עלי דווקא חביבה אווירת ה"שכונה" השלומיאלית בלשכת הרמטכ"ל, אבל את אשכנזי זה היה אמור להטריד. אבטחת אישים היא אחד המבחנים המקצועיים שבהם צריך לעמוד הגוף שהוא עומד בראשו. אם סביבתו המיידית מקבלת ציון "נכשל" פעם אחר פעם, האין זה מעיד משהו על כישורי הניהול שלו?
למנת אשכנזי גדולה, שלא לומר מנת-יתר, זכינו בטקס הפרידה האינסופי שקיים. אשכנזי היה רמטכ"ל ארבע שנים. פרידה שמתמשכת לאורך חודשים, עם פמליה של בכירים המלווה אותו - היא קצת מוגזמת, גם אם כולנו יודעים שראשיו של ארגון גדול הם לפעמים נטולי מעש וטקסים ממלאים להם יופי את הלו"ז. מאידך, ייתכן שהיה מדובר בצעד מורלי. ואכן, ראיתי את אחת הפרידות, מחיל הים. ראיתי את דובר צה"ל, חלק בלתי נפרד מפמליית הפרידה, פוגש את בנו קצין יחסי הציבור של חיל הים (יש ג'וב כזה, בחיי, והוא תפור נפלא על מידותיו של הבחור) ובהחלט התרשמתי: המורל של משפחת בניהו היה בשמים.
עוד הצצה לדמותו של אשכנזי קיבלנו בזכות בועז הרפז. את אישיותו המפוקפקת של הרפז, כמו את תסרוקתו הבלתי שגרתית של בניהו, ממש קשה להחמיץ. אשכנזי מסתבר החמיץ, כי אחרת אי אפשר להסביר את מלחמתו העיקשת למען ינוכסו לאיש זכויות וכסף מקופת צה"ל הנדיבה. טעם רע בחברים אינו אמור לפסול לקריירה פוליטית, אולי להיפך. אבל מה עם היעדרו של כושר שיפוט ואבחנה מינימלי?
בצבא, כמו גם במערכות ציבוריות אחרות, בחסותם של מנגנונים משמרים ו–OPM (כסף של מישהו אחר) מלבלבים, בצד אנשים מוכשרים, גם המון פרחים חסרי כישרון וכישורים המתקדמים מדרגה לדרגה בזכות פז"ם. אבל כאשר משה ירחמיאל מנהל מחוז צפון הכל-יכול באגף התשתיות, העפר והקטניות פורש מתפקידו, עושים לו הרמת כוסית, אשתו שולחת
עוגה, מישהו אולי מקריא מקאמה, והוא מתחיל פרק ב' בחייו, מחפש לעצמו הרצאות במתנ"ס וקשישים לטפל בהם, כשפנסיה נאה מרפדת את דרכו. אף אחד לא חושב, גם לא הוא, שהוא באמת ראוי להנהיג את המדינה.
לאור ה"רקורד" שלו, כפי שנחשף בפנינו, ראוי אשכנזי למנהיגות פוליטית בדיוק כמו שאנס גרדינר מ"להיות שם" של יז'י קושינסקי. זה כמובן לא אומר שהוא לא יהיה. עם מיליטריזם ישראלי עיוור, עם תקשורת שרובה הוכשרה על ידי הצבא, ועם חליפה שלא "הלווה" מאף אחד - מה יעצור אותו?
נילי אושרוב , עורכת וכותבת
לפנייה לכתב/ת 
