מפגש חוזר עם שביט
ממה עשויים שביטים? נאס"א מפרסמת תצלום תקריב של המכתש הקטן שנוצר בשביט טמפל 1 באמצעות קליע מיוחד, ששוגר בשנת 2005 כדי לתהות על קנקנם של שביטים
ביום העצמאות האמריקני, 4 ביולי 2005, התרחש מופע זיקוקים בשמים. אמנם, הזיקוקים היו בחלל הרחוק ואי אפשר היה לראותם בעין, אך מופע זה היה ציון דרך בתולדות חקר מערכת השמש.
המופע נגרם כתוצאה משיגור קליע על ידי החללית Deep Impact לכיוונו של השביט טמפל 1. מטרת שיגור הקליע היתה ללמוד על המאפיינים הפיזיקליים של החומר ממנו עשוי השביט, המכיל בעיקרו קרח מים בו כלואים אבק וגזים. ה"מופע" הוכתר בהצלחה וניתוח של פלומת החומר שנזרק מפני השביט לימד אותנו רבות על טיבו של החומר ממנו עשויים שביטים.
אגב, לתוצאות המחקר של קליע Deep Impact נקודה ישראלית ואישית; הנתונים שהתקבלו מצילומי החללית לאחר הפגיעה הושוו עם התוצאות שהושגו בניסויים בדגימות קרח עבות במעבדה לחקר השביטים של החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב בראשותו של פרופ' עקיבא בר-נון. למחקר שותפים ד"ר דיאנה לאופר ועבדכם הנאמן.
מיקום המכתש שנוצר כתוצאה מפגיעת הקליע של Deep Impact בשביט טמפל 1 כפי שצולם על ידי החללית Stardust (צילום: Nasa JPL)
תוצאות המחקר שלנו תאמו היטב את התוצאות שהתקבלו מהחלל ועובדה זו חשובה במיוחד כיוון שהמעבדה שלנו היא המעבדה היחידה מסוגה בעולם, ומכאן חשיבותן של תוצאות הניסויים שהתקבלו בה. התוצאות שהתקבלו נגעו בחוזקו המכני של הקרח, תכונות הולכת החום שלו, מהירות החלקיקים המועפים משביטים וכן אופי נידוף אדי המים והגזים הכלואים בתוכם.
אבק-כוכבים
אך סיפורו של טמפל 1 לא נשלם: ב-14 בפברואר השנה, חלפה ליד השביט, במרחק "כמעט נגיעה" של 180 ק"מ, חללית אחרת, שאף לה תרומה חשובה בתולדות חקר השביטים. זוהי חללית Stardust שעברה סמוך לפני השביט וצילמה את פניו בצילומי תקריב ובהם את המכתש שנוצר כתוצאה מפגיעת הקליע ששוגר על ידי אחותה למקצוע, 6 שנים לפני כן.
גם לחללית זו היסטוריה מפוארת: בין אוגוסט לדצמבר 2002 אספה Stardust חומר מהתווך הבינפלנטרי במערכת השמש וב-2 בינואר 2004 אספה את החומר משביט wild 2. רק לאחר שנתיים, ב-15 בינואר 2006, הוחזרו הדגימות לכדור הארץ לאחר שהחללית ביצעה יעף קרוב לכדור הארץ.
לאחר סיום המשימה הוחלט בנאס"א על המשך משימת החללית כשהיעד נקבע למפגש עם שביט טמפל 1 וצילומו. המפגש התקיים לפני שבוע, לאחר שהחללית גמאה למעלה מ-3.5 מיליארד ק"מ מאז שוגרה לחלל לראשונה ב-7 בפברואר, 1999.
שביט טמפל קטן וקוטרו כ-2 ק"מ בסך הכל. בעת המפגש בשבוע שעבר היה השביט מרוחק כ-330 מיליון ק"מ מכדור הארץ (פעמיים מרחקה של השמש מאיתנו). הוא משלים הקפה אחת סביב השמש אחת ל-5.5 שנים במסלול אליפטי מוארך שמביאו לנקודה קרובה ביותר לשמש כשהוא מצוי במרחק של 1.5 יחידות אסטרונומיות ממנה (יחידה אסטרונומית היא המרחק הממוצע שבין כדור הארץ והשמש) ומרחק מרבי של 4.7 יחידות אסטרונומיות ממנה.
חקר שביטים
שביטים הם, למעשה, גופים של קרח מים "מלוכלך" באבק המכיל גזים שונים. גודלם של מרבית השביטים אינו עולה על קילומטרים ספורים או עשרות קילומטרים, אם כי כיום ברור שבמשפחת השביטים יש גם גופים דמויי שביטים ענקיים שגודלם מעל 1000 ק"מ, כאשר ייתכן כי כוכב הלכת פלוטו שייך למשפחה זו.
כאשר שביט מתקרב לשמש הוא מתחמם וחלק מהקרח שעל פניו מתנדף, תוך שחרור גזים ואבק הכלואים בקרח. כך הוא יוצר הילה סביב השביט שחלקה נזרק הלאה ויוצר את זנב השביט. החומר הנזרק עובר אינטרקציה עם קרינת השמש ולכן קשה ללמוד ממנו על הרכבו האמיתי של השביט עצמו.
מידע על שביטים חשוב לנו מכמה סיבות: ראשית, החומר שבשביטים כמעט ולא עבר שינויים מאז היווצרות מערכת השמש ועד היום. לכן, לימוד מדוקדק של מהות החומר הזה ילמד אותנו על ההרכב הראשוני של מערכת השמש בכלל ושל כדור הארץ בפרט.
בנוסף, שביטים מכילים חומרים אורגניים המכילים בתורם מימן, פחמן, חנקן וחמצן שהם אבני הבניין של חומצות האמינו, החלבונים ויתר המולקולות שהן הבסיס לצורות החיים המוכרות לנו. יתכן, כי השביטים נושאים בקרבם את זרעי החיים וייתכן כי הם מפיצים אותם על כוכבי הלכת והירחים במערכת השמש.
סיבה נוספת היא ששביטים עשויים רובם ככולם קרח מים בהם כלואים אבק והן גזים שונים. כיום החוקרים מאמינים כי מרבית המים באוקיינוסים והגזים באטמוספירה הגיעו לכדור הארץ כתוצאה מהתנגשויות של אלפי שביטים עם כדור הארץ בשלבים הראשונים של היווצרותו.
שביטים הם הגוף היחיד במערכת השמש שבו לא נחתה עדיין חללית מעשה ידי אדם (אם מוציאים מכלל חשבון את הנחיתה האלימה של הקליע ששוגר מ- Deep Impact). לכן, העולם המדעי דרוך לקראת הנחיתה הצפויה של החלליתRosetta של סוכנות החלל האירופאית ב-10 בנובמבר שנת 2014 על פני הקרח של השביט המחזורי 67P/Churyumov-Gerasimenko.
הדבר יתרחש לאחר מסע שיימשך כ-10 שנים ומחצה (היא שוגרה לדרכה ב-2 במרס 2004) שבסופו תנוע החללית חבוקה יחדיו עם השביט במסלולו סביב השמש ותשגר נתונים במשך כשנה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
