ביקורת: Test Drive Unlimited 2
המשחק Test Drive Unlimited נותן זווית חדשה למשחקי מירוצי מכוניות בדמות ריבוי משתתפים בעולם אחד, אבל נופל בחלק הכי חשוב - יכולת הנהיגה ומערכת הפיזיקה
ברוכים הבאים לאיביזה - אי טרופי קסום, הכולל ערי חוף מקסימות, גבעות קסומות, שטחים חקלאיים פורים והרבה הרבה אספלט. האי הזה הולך להיות הבית הוירטואלי שלכם במשחק המירוצים החדש Test Drive Unlimited 2, סוג של "משחק מירוצים המוני", שושלת לסדרת משחקי המירוצים המיתולוגית. החיים באי טובים. יש בחורות, מכוניות פאר בכל פינה, כבישים שרק מתחננים למירוצים מהירים ונופים מטריפים. אבל האם התנאים האידיאליים יוצרים בהכרח משחק מוצלח? יצאנו לסיבוב באי, וחזרנו עם מסקנות.
חצי Warcraft, חצי Burnout
המאפיין העיקרי של Test Drive Unlimited 2 הוא שמדובר במשחק מירוצים המוני, מעין שילוב של World of WarCraft ו-Need for Speed. כל עוד קונסולת המשחק שלכם מחוברת למחשב היא תתחבר באופן אוטומטי לשרתי המשחק ותציב אתכם בתוך עולם פתוח ומקוון, אותו תחלקו בכל רגע נתון עם עוד עשרות שחקנים.
המאפיין הזה גורם לשני דברים מהותיים בעיצוב המשחק: הראשון - העולם אכן פתוח, וכמעט כל רכב נוסף שתראו על הכביש הוא רכב של שחקן חי ונושם, בדיוק כמוכם. כשתראו שחקן אחר, תוכלו להבהב לו באורות הגבוהים כדי להזמין אותו למירוץ ספונטני, או לשחק יחד איתו בעוד סוגי ווריאציות של מירוצים (חלקם תחרותיים וחלקם שיתופיים).
השני - כמשחק עולם פתוח, בטסט דרייב אנלימיטד 2 לא ממש אוהבים תפריטים. הניווט בעולם נעשה דרך הרכב בלבד. רוצים להגיע לבית הספר לנהיגה כדי לשפר את יכולתכם? תצטרכו לנהוג אליו. כדי להקל על העצלנים ביניכם המשחק כולל מערכת ניווט מובנית, שתמיד תשמח לקחת אתכם ליעד הבא ולוודא שאתם לא הולכים לאיבוד.
יש לי רק חלום, להיות נהג מירוץ
לשחקנים ללא חיבור לאינטרנט או סתם לכאלה שמעדיפים משחקים קלאסיים יותר, כולל טסט דרייב אנלימיטד 2, קיים גם קמפיין למצב יחיד, מצב סיפורי שכולל מירוצים שלכם נגד המחשב. הסיפור די דבילי: הדמות שלכם חולמת להיות חלק מתרבות המירוצים הפרועה באיביזה, ופוגשת במקרה את אחת ממפיקות המירוצים האלה, שמוכנה לתת לכם צ'אנס להתחרות.לפני שתתחילו להתחרות תצטרכו לעבור מספר שיעורי נהיגה שיסבירו לכם על טכניקות נהיגה שונות (בלימות, סיבובים חדים ועוד). יש מספר בתי ספר - כל אחד מתמחה בטכניקות שונות, ולאחר שתסיימו כל אחד מהם תקבלו רשיון נהיגה שיאפשר לכם להכנס למירוצים.
המירוצים עצמם ינצלו את הגיוון של האי ויתרחשו על כבישים שונים ומשונים, במסלולים מגוונים - חלקם מסלולי כביש וחלקם אף מסלולי שטח אתגריים יותר. אם לא תרצו להתחרות, תוכלו גם סתם לנהוג לכם להנאתכם באיביזה - אי עצום ויפהפה, ולפעמים נסיעה בכבישים הפתוחים סתם בשביל להרגע היא דרך מעולה לנוח בין מירוצים.
עד כה נשמע מרגיע, נכון? העניינין מסתבכים כשמנסים לשבת מאחורי ההגה הוירטואלי ולנהוג. או אז מתגלה נקודת התורפה של המשחק: מערכת נהיגה לא סגורה על עצמה.
ריאליסטי או ארקיידי?
משחקי נהיגה מחולקים בגדול לשני סוגים עיקריים: משחקי ארקייד וסימוצליות נהיגה ריאליסטיות. הראשונים הם משחקים קלילים, שמאפשרים להשתלט במהירות על המכוניות ומתמקדות בעיקר במירוצים אולטרה-מהירים (דוגמה מצטיינת: סדרת Burnout). הקטגוריה השנייה כוללת משחקים ששמים את הריאליסטיות במרכז, גורמת למכוניות הווירטואליות להתנהג כמו שהן היו מתנהגות בעולם האמיתי, ודורשות שעות על גבי שעות של אימונים (דוגמה מצטיינת: סדרת Gran Turismo).
טסט דרייב אנלימיטד 2 הוא משחק שנמצא על קרוב יותר לצד הריאליסטי של הסקאלה, למרות שפעמים רבות במהלך המשחק קבלנו את ההרגשה שהוא לא סגור על עצמו. מערכת הפיזיקה שעומדת מאחורי תפעול המכוניות הרגישה לנו "מעופפת" ומוגזמת בלבד, ועל מכוניות רבות לא הצלחנו להשתלט כראוי.
זו לא היתה בעיה אם היה מדובר בסימולציה כמו גראן טוריזמו, שבנויה על שינון של מסלולים מסויימים ודורשת להתאמן במכוניות ספציפיות כדי לשלוט בהן כמו שצריך. אבל טסט דרייב הוא לא כזה: הוא משחק בעל אופי ארקיידי (עולם פתוח, מירוצים ספונטניים) עם החלפת מכוניות די תכופה. מערכת הנהיגה לא תואמת את אופיו והשילוב המוזר הזה ממש לא מוצלח.
כך כבר בתחילת המשחק נאלצנו להתמודד עם מכוניות קשה לשלוט בהן. לקחת פניות חדות זה סיוט שבדרך כלל יסחרר את הרכב פעמים רבות עד שהוא יבלום, אין הבדל משמעותי בין בלם היד לבלם הרגל, כל בליטה בכביש יכולה להעיף את המכונית שלכם ועוד. מירוצים שאמורים להיות פשוטים הופכים לסיוט - לא נעים.
שים ברקס
חבל לנו על טסט דרייב אנלימיטד 2. על פניו מדובר במשחק שיש לו את כל מה שצריך בשביל להיות אחד ממשחקי המירוצים המוצלחים של השנה. גרפיקה ריאליסטית, רעיון מקורי, עולם פתוח, חיבור תמידי לרשת ועוד. הבעיה היא שהכל נשאר ברמה התאורטית בלבד. לא הצלחנו להגיע לשלב בו מערכת הנהיגה הפסיקה להעיק עלינו, והיא הרסה לנו את כל חווית המשחק. אנחנו בטוחים שיש גיימרים שיהנו ממנה יותר אבל אנחנו בטוחים שגם הם ימצאו חלקים ממנה מתסכלת ולא תואמת את אווירת המשחק.
ההמלצה שלנו היא פשוט לוותר על המשחק. גם אם תצליחו להשתלט עליו לבסוף, למה לבזבז את הזמן והעצבים שלכם כשיש בחוץ משחקי מירוצים הרבה יותר טובים? רק בחודשים האחרונים יצאו Need for Speed: Hot Pursuit ו-Gran Turismo 5 - שניהם מגובשים יותר ומוצלחים יותר מטסט דרייב, כל אחד בדרכו - NFS בקצה הארקיידי של הסקאלה, GT5 בריאליסטי.
נראה כי בעוד Eden Studios, מפתחת המשחק, השקיעה המון בכל התוספות, היא שכחה להכניס לתנור את המנה העיקרית. או אם להשתמש במטאפורה מעולם הנהיגה - היא נתנה פול גז אבל שכחה לצאת מניוטראל.
טסט דרייב אנלימיטד 2 יצא למחשב האישי, פלייסטיישן 3 ואקסבוקס 360.
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
ביקורת: DC Universe Online >>