בין פולנייה ליוון: החיפוש אחר אוכל

זה סיפור על איך חיפשנו חנייה ומצאנו מסעדה. בכלל חשבנו לאכול במסעדה יוונית, מהרשימה של הגברת שרושמת כל המלצה בסלולרי, רק שהפעם כנראה טעתה בהקלדה של הכתובת. שכן, כשמצאנו סוף-סוף חנייה בקרבת המקום בו הייתה אמורה להיות המסעדה, אף אחד לא שמע שם על מסעדה יוונית. אך מאחר וכבר חנינו, הלכנו ברגל בעקבות הריח לחפש אוכל. חצינו כביש ואני עצרתי לרגע ב'בורקס של אבא' (צ'לנוב 23) לקחת 3 קטנים עם גבינה (אצל אבא הקטנים לא באמת קטנים). הבצק מעולה אבל אבא מחפף קצת במילוי, אולי היה כדאי לו להתייעץ עם אמא לפעמים. חיסלתי אחד בדרך ואחד חלקתי עם הגברת. את השלישי נתתי להומלס, בכל זאת אנחנו אמורים לחפש אוכל עכשיו. כך נרגעתי יחסית ויכולתי לחשוב ולפתור את משבר היעלמות המסעדה היוונית.

היוונית האחרונה שאני זוכר שהייתה בסביבה הייתה אולימפוס, אמרתי לגברת, תוך שאני מעיף מבט לכל הכיוונים, מנסה לחפש מקום מפלט קרוב לאכול בו, שכן אם לא, היינו מסתובבים עד היום לחפש מסעדה. אבל מה דעתך על משהו אירופאי, שאלתי. צרפתי? היא שאלה בהיסוס, לא, אמרתי, פולני, שכן ממול ראיתי מסעדה עם שם מוכר - 'סנדר' - שנראתה כמו שכל מסעדת פועלים הגונה אמורה להיראות: מספר שולחנות לא רב, קצת צפוף ושפע תמונות מימי הזוהר על הקירות. אפילו מוציא המנות בחלון שמפריד בין המסעדה למטבח, היה חגור בסינר מוכתם מדי, כמקובל. אבל אני לא נתתי לזה להפריע.

גברת נחמדה ניגשה והניחה על שולחננו מלפפון חמוץ מעולה, כרוב חצי כבוש מצוין, לחם אחיד וכוס סטלה. הזמנו עוד מנת חמוצים כזאת ועוד סטלה. מנה ראשונה נהדרת. למנה שנייה קיבלנו רגל קרושה טובה עם לימון, וחזרת ללא אופי מיוחד. מהצד של הגברת טעמתי מרק עוף עם קרפלעך ולוקשן, שהם (למי שמכיר רק פסטה אל-דנטה) אטריות ביצים דקיקות שמאוד מתאימות למרק. חבר'ה, זה היה טעים פחד. המרק היה מלא טעמים והכיסונים עם בצק חצי שקוף ועדין מאוד ומלית מצוינת. אני מכתיר את המרק הזה כמנה הכי טובה בארוחה.

(צילום: index open) 

לעיקרית נהניתי אני מקורקבני עוף - מנה נדירה במחוזותינו. לעתים ניתן למצוא אותה מקורקבני הודו, אך הם גדולים וגסים יותר וחביבים עליי פחות. אלו היו מבושלים היטב, נימוחים וטעימים, חבל רק שרוטב הגולאש שהרטיב אותם היה אנמי. אולי ככה זה בפולניה, אמרתי לגברת, והשקעתי מעט בתיבול של פלפל שחור ומלח. זה השתפר, ויחד עם הפירה והאפונה זה היה לא רע.

אגב, נזכרתי שבפולניה אכלנו כיסונים מכל הסוגים, חלקם ממולאים בכרוב, חלקם בבשר או תפוחי אדמה וכולם מתובלים בעדינות וטעימים מאוד, מה ששבר לי סופית את המיתוס על אוכל פולני.

היה נחמד בסנדר, אבל בואו נגיד שהתמחור לא בדיוק מתאים למסעדת פועלים. כאשר סיימתי לאכול, כשבראשי מזמזם השיר 'העיירה שלי' אבל ביידיש, המשכנו בלווינסקי ובחנות גבינות פינתית קניתי אורדה לגברת, ועבורי גבינה צפתית קשה מאוד שמגרדים במקום, שאין כמוה למקרוני. שם גם הצטיידנו בקינוח - חלוות קקאו מעולה, אותה חיסלנו באלגנטיות אגב הליכה. ומאחר שזה היה מתוק מדי, קנינו בקליית יוסי גם 200 גרם פקאנים מלוחים. ומי שלא שילב פקאנים מלוחים, חלווה טורקית ואוכל פולני - לא ידע שילוב מימיו.

למחרת אמרה הגברת: סוף לשחיתות, אנחנו מכינים סלט. אין בעיה, אמרתי, אני רק מכין משהו קל להניח ליד.

עוף בלימון, הגרסה הפשוטה

שומרי הכשרות יוכלו, במקרה חירום, להשתמש במרגרינה בטעם חמאה, למרות שזה יצא מהאופנה. חמאה פה היא הדבר האמיתי.

המרכיבים (ל-4 מנות):

1 עוף אורגני במשקל 1 ק"ג, מחולק ל-2 לאורך

מיץ מלימון 1 שמקליפתו נגרד את הקליפה עם זסטר

1 כף סוכר דמררה

1 כפית סויה

8 שיני שום שלמות

1 כפית חומץ בלסמי

1/2 כוס יין לבן

50 גרם חמאה/ מחמאה, חתוכה לקוביות קטנות

מלח ופלפל שחור

שמן זית לטיגון

עוף בלימון (צילום: אסף רונן) 

אופן ההכנה:

1. מתבלים את העוף בשמן זית, מלח ופלפל ובמחבת חמה מאוד מטגנים אותו מכל הצדדים עד שהעור נעשה פריך (כדאי להשתמש במחבת שיכולה להיכנס לתנור).
2. מוסיפים את קליפת הלימון, שיני השום והסוכר ומכניסים לתנור ב-190 מעלות לא מכוסה לכ-30 דקות.
3. לאחר כ-30 דקות שופכים מעל לעוף את החומץ הבלסמי, סויה, יין לבן וחמאה וצולים עוד כ-20 דקות. מוציאים, שופכים מעל את מיץ הלימון ומגישים.
   

זה הלך נהדר עם אורז לבן שספג את המיצים של החמאה, היין הלבן והלימון, אבל בצד לא שכחנו להניח את הסלט.

• לאתר של רפי אהרונוביץ'