הפרטת האחריות: מדוע תמ"א 38 עדיין תקועה?
במקום לצאת בקמפיין ולבקש מאזרחים לחזק את בתיהם מפני רעידת אדמה, ראוי שהממשלה תקדם את תמ"א 38 באמצעות תיקון חקיקה והפיכת התוכנית לכדאית יותר עבור היזמים. דעה
בחודש האחרון עלה קמפיין פרסום בו פונה ממשלת ישראל ומבקשת מהאזרחים לבדוק אפשרויות לחזק את הדירות שבבעלותם על מנת להיערך לרעידת אדמה.
לאחר השריפה הגדולה בכרמל ומחדלי הממשלה בטיפול בהגנה על האזרחים מפני שריפות, לכולם ברור כי האסון הבא הגדול האורב בפתח הוא רעידת אדמה חזקה.
בשנת 2005 הוחלט בממשלה על תמ"א 38 - תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה. אבל התוכנית אשר אמורה להוות פיתרון אידיאלי להיערכות הכללית מפני אסון הטבע תקועה.
העובדה שאותה ממשלה, שיוזמת היום קמפיין, לא השכילה במהלך השנים האחרונות לפעול לעידוד יישום התוכנית - המהווה פרויקט לאומי ממדרגה ראשונה, מצביעה על כשל ארוך ומתמשך של משרדיה.
משרד הפנים: אין הנחיות ברורות
משרד הפנים לא הוציא עד כה הנחייה ברורה לרשויות השונות למיפוי המבניים שנבנו לפני שנת 1980 ואשר אינם עומדים בתקנים הנדרשים, תוך הנחייה ברורה לכל רשות מוניציפלית לעדכן ולהתריע בפני תושבי הרשות המקומית כי המבניים אשר הם מתגוררים הינם בניינים מסוכנים.
לזאת יש להוסיף את העובדה הפשוטה שהנחיות ממשלה לרבות כינוס המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאישור על מנת הגדלת זכויות בנייה נדחות חדשות לבקרים ולא מבוצעות בפועל.
ראשי משרד הפנים לא הפנימו עדיין שתוכניות ליישום תמ"א 38, בעיקר בפריפריה, תקועות - חלקן עקב חוסר כדאיות כלכלית.
לשם כך היה על משרד הפנים מחד לפעול להגדלת זכויות בנייה בפריפריות, ומאידך לפעול להסרת חסמים כלכלים לרבות ביטול היטלי כבישים, מדרכות ביוב וכיוצא בזה אשר מהווים נטל כלכלי מיותר על היזמים השונים ואשר הינם בסמכות משרד הפנים.
משרד האוצר: לא מסירים חסמים
משרד האוצר לא משכיל להבין את מה שבעלי הדירות הבינו כבר מזמן: תמ"א 38 יכולה מחד להוות פיתרון אמיתי לעלויות השונות שהמדינה תאלץ לשאת ולשלם במקרה בו רעידת אדמה תפקוד את ישראל, ובמקביל עשויה לתת פיתרון אמיתי וממשי להיצע הדירות שייבנו.
במקום להסיר חסמים ולקדם את מימוש תמ"א 38, מתעקשים באוצר לנסות ולגרוף הכנסות שונות ומיותרות מיישום תמ"א 38 הכול מתוך חשיבה שלא מחוץ לקופסא וראייה קצרת טווח.
מעט פרויקטים הושלמו
התעקשות משרד האוצר לגבות באמצעות מס השבח, מס הרכישה ומע"מ מהיזם, כספים אשר מיקרים את עלות הפרויקט, מביאה למצב דברים שעלויות מיותרות אלה מסכלות את יישום תמ"א 38 בפריפריה ובאזורי הנדל"ן הפחות אטרקטיביים בישראל.
התעקשות משרד האוצר על גביית מס שבח בגין מימוש זכויות הבנייה של חדרי היציאה על הגג (זכויות אשר אינן נכללות בהוראות תמ"א 38 אך נהיר לכול שלא היו מיושמות אלמלא הפרויקט), הינה חסם משמעותי ליישום תמ"א 38 והראייה לכך הינה כמות הפרויקטים הנמוכה שבוצעו משנת 2005 (בסך הכל הושלמו כ-15 פרויקטים).
לכך ניתן להוסיף את ההתעקשות על גביית מס רכישה בשיעור 5% באזור הפריפריה המחסלת כמעט באופן מוחלט את ביצוע תמ"א 38 בפריפריה.
נדבך נוסף בהתנהלות משרד האוצר הינה הקביעה כי מע"מ בגין שירותי הבנייה עבור הדיירים הקיימים (חיזוק הבניין, מעלית, ממ"ד וכו'), פטור מתשלום - מה שבפועל לא מאפשר ליזם לנכות את תשומות המע"מ.
הדרך לשינוי: תיקון החקיקה
תיקון קל בחקיקה והפיכת המע"מ למס אפס הייתה פותרת את בעיית אי היכולת לנכות את תשומות מע"מ. לכך יש להוסיף את העובדה שמשרד האוצר עד כה לא השכיל לפעול ביחד עם בנק ישראל ליצירת דרכי מימון לפרויקטים של תמ"א 38, מה שמערים קושי נוסף על יישום הפרויקטים.
ממשלת ישראל חייבת להבין שעידוד יישום תמ"א 38 יסייע למדינה להיערך לקראת רעידת אדמה שתפקוד את אזורנו ובכך תימנע המדינה מנפגעים בנפש ומהוצאת של מאות מילוני שקלים בשיקום, פיצויים וכיוצא בזה לנפגעים.
במקביל, מינוף תמ"א 38 תוך חיזוק מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקנים הנדרשים לרעידות אדמה הממשלה ייצור בנוסף כ-2 -3 מיליון דירות חדשות אשר יספקו מענה להיעדר ההיצע הקיים כיום במדינה ולעלויות מחירי הדירות המרקיעות שחקים, ובכך תוכל המדינה להרוויח פעמיים.
כותב המאמר מתמחה בתחומי המקרקעין ומלווה בשנים האחרונות למעלה מ- 90 פרויקטים בתחום תמ"א 38 בכל רחבי הארץ
לפנייה לכתב/ת 
