סרט וראיון: אחרי הפרומו, בועז אפרתי
אפרתי, במאי פרומואים, הכניס לסרטו "רוצים רוצים" אלמנטים קליפיים מהעשייה היומיומית שלו וזכה בפרס בפסטיבל אייקון. "הרעיון היה לעשות סרט כייפי ומהנה", הוא מספר. הסרט הבא שלו, שיעסוק בשמאל השבע, כבר לא יהיה כזה
"ביד קלה, עם שימוש באמצעים טכנולוגיים עכשוויים, מצליח הבמאי עם צוות הפוסט-פרודקשן להביא אל המסך אפיזודה אפוקליפטית, דמוית כוורת דבורים, בה רק לזן גברים מסוים מותר לתרום להמשך הילודה, שנעשית על ידי המלכה-האם. אפרתי מצליח בכלים טכנולוגיים קרים ליצור תחושה חמה, גם אם מרוחקת, עם צופיו" - כך נימק חבר השופטים בפסטיבל אייקון 2010 את ההחלטה להעניק את פרס הסרט הקצר לבועז אפרתי, על סרטו "רוצים רוצים", המוצג כאן בפניכם.
אפרתי (39), העוסק בהפקת פרומואים ב-12 השנים האחרונות, יצר את סרט המדע הבדיוני הקצר "רוצים רוצים" במסגרת פסטיבל אימפרואקשן והציגו בהמשך גם באייקון, שם קיבל את הפרס. "אני חושב שהבסיס לסיפור הוא הרעיון שכולנו דמויות אנטי-גיבור טרגיות, ממש כמו כל גיבורי הסרט", אומר אפרתי ומפרט על הדמויות, "משיח עובר את כל המבחנים עד לכשלון האחרון. המזכירה הכוסית לא יכולה לעשות ילדים, אז היא נדרשת להסתפק בתפקידה.
"אפילו שולה, שיש לה את כל הנתונים, נשארת כלואה בכוך שלה וגם הסיכוי לקשר כלשהו עם משיח מתפספס. אני חושב שכמוה, כולנו מחכים למשיח שיבוא לגאול אותנו. אנחנו מרגישים שהנה, הוא כמעט פה להציל אותנו, אבל בסוף זה לא קורה".
גרינפלד וקוסוי על רקע המסך הירוק (צילומים: אושרית גבריאל)
אפרתי הביא עמו אל הסרט - שצילומיו הושלמו תוך יום אחד באולפן, על רקע גרין סקרין - את הניסיון שלו מתחום הפרומואים, והתוצאה הקצבית והמושקעת טכנולוגית ניכרת. מנגד, גם הוא מודע לכך שבקצב המוגבר מתפספסים לפעמים הרעיונות. "זה הדבר הכי מאתגר", הוא אומר. "להעביר מסר באמצעות סרט קצר, במיוחד כשהוא בסגנון קליפי. כל משפט חייב להיות מאוד טעון, כל מחווה צריכה להיות מדויקת".
אם היתה בידך האפשרות להאריך את הסרט, מה היית משנה?
"אני חושב שהייתי מגדיל את נפח הסיפור של משיח. הייתי עושה בילד אפ לדמות שלו. אני חושב שהיינו מוסיפים אקספוזיציה ומסבירים את הסיבות לסביבה האפוקליפטית. למה העולם יותר ורוד? למה יש רק גברים? אני חושב שמרגע שמתחיל הקטע של האודישן, הסרט זורם טוב. הרעיון המרכזי של הסרט הוא לעשות סרט קליפי כייפי ומהנה.
"אני קורא לזה 'סרט פיוז'ן', מכיוון שהוא מערב מספר סגנונות, לא רק קולנועיים, בתוך פרק זמן קצר: הליריקה הישראלית בתוך סרט אימה, הווי צה"לי בתוך אווירה עתידנית מינית, אנטי-גיבור מזרחי בתוך עולם של ורודים ונשים חזקות".
למרות שמדובר בסרט קצר, אפרתי מספר כי התכנון המקורי היה כרוך בצילומי חוץ. אותר האנגר גדול ומוזנח שיועד לשמש לוקיישן, אך התוכנית בוטלה. "לאור הפרוצדורות ההפקתיות, הציע דובב אלפרסון - הארט דירקטור ושותפי לעשיית הסרט - כי ניתן לברוא עולם מושלם, גם אם נצלם את כל הסרט בשיטת המסך הכחול".
עולם עתידני ואפוקליפטי ב"רוצים רוצים"
צילום הסרט באולפן תוך הוספת האפקטים בפוסט פרודקשן אולי מפחיתה את עלויות ההפקה, אולם היא גם מצריכה מהמשתתפים מיומנויות גדולות יותר - מה שמעצים את הישג הצוות, שכן כולו התגייס למשימה בהתנדבות.
מנחשים עולמות
"זה היה מאוד מאתגר, כי על השחקנים לדמיין כל הזמן את הסיטואציה והמקום בו הם נמצאים, בלי להיות שם", מסביר אפרתי. "גם הצלם שי פלג היה צריך לדעת להאיר כל רגע נתון, תוך שהוא מדמיין מה קורה ברקע, מאחורי כל דמות. צריך לזכור שחלק מאותו עולם פנטסטי שיצר דובב עוד לא היה קיים כולו. היינו צריכים לנחש כיצד הוא יראה. הסרט 'עיר החטאים' שימש לנו כהשראה".
ומה לגבי החלק שלך כבמאי?
"התסריט נכתב תוך יום-יומיים, ואני לא יודע להסביר את הסיבה או כיצד הגעתי לרעיון. כבמאי פרומואים, אולי הקאתי החוצה מקבץ מחשבות ואימג'ים שספגתי מאינספור הסרטים והסדרות אליהם נחשפתי. אני חושב שהרקע שלי מפרה אותי גם בכל הנוגע לעשייה הקולנועית שלי. בסופו של דבר, המוצר הסופי הרבה יותר שלם ומוצלח ממה שיכולתי לדמיין, הודות לדובב שברא ועיצב עולם דמיוני שתומך בסיפור ומשבח אותו".
למרות הצלחת הסרט בפסטיבל אייקון בישראל, וכן ב-Damshorts בלאס וגאס ו-DC Shorts בוושינגטון, קשה להגיד שאפרתי מרגיש כיוצר מדע בדיוני. הוא עצמו מגדיר את ההתנסות כ"סטוץ" וכהזדמנות לשלב טכנולוגיה ופירוטכניקה ביצירה קולנועית.
אפרתי עם אלפרסון. שותפים להפקה
"אני נמצא בשני מסלולים בתעשייה", הוא מסביר, "הפרנסה והרבה נשמה בפרומואים, וזה גם שומר על עירנות יצירתית. בצד היצירתי, צריך לנסות, להציע וליזום. אני עובד על קידום פרויקטים שונים ומנסה להפוך את 'רוצים רוצים' לסדרה עם מספר פרקים, שכל אחד יתאר אודישן של טיפוס שונה. אני גם מפתח דרמה תקופתית על אח שכול מיום כיפור, שמנסה לנקום את מות אחיו בביקור סאדאת".
ועכשיו, למציאוּת
ביקור סאדאת הוא כבר נושא שאינו נובע מהדמיון או מהחזון העתידני של אפרתי. כך גם הסרט האחרון שלו שנמצא בשלבי השלמה, "כיבוש שם זמני", בו נוגע הבמאי במציאות חיינו ומבקר את השמאל השבע מבפנים. "המנטרה של הסרט היא שהכיבוש חייב להיפסק, אבל ההצגה חייבת להימשך", חושף אפרתי את הרעיון של הסרט, שיוצג גם הוא במסגרת פסטיבל אימפרואקשן.
"העלילה מתארת בכורה של הצגה שעוסקת בקצין שתקף ערבי במחסום", הוא אומר, "באמצעות קפיצות בין הווה ועבר, אנחנו מכירים את הכתבת, שכל עניינה איך היא נראית, והקהל, שכל מה שמעניין אותו זה להפריח סיסמאות ולחפש מסעדות טובות. יש קפיצה לחזרות, שם האשה מטיחה בבעלה שהיא לא מוכנה להתייצב לצדו במשפט. הבמאי מדריך את השניים בסצינה הטעונה. אבל בהפסקה הבמאי רוקמים מזימה לנצל מינית את השחקנית".
בניגוד ל"רוצים רוצים", פה המסר ברור, חד וממוקד.
"המסר המרכזי הוא, שכולנו בשמאל המפונק יודעים רק לשחרר סיסמאות. מעטים פועלים. אני חושב שזה נובע בעיקר מהביקורת העצמית שלי. יש אנשים שפעילים בהפגנות ויציאות לשטח, ואתה לעומת זאת מוצא את עצמך מסתפק בלהנהן ולצקצק בלשון". וגם בלעשות סרטים.
יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו: indie.ani@gmail.com