בעקבות הפשרה: "מרמים את הגרים"

מייסד מכון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר, אומר כי "השימוש הציני בחייהם של אנשים, על מנת לסגור חשבונות פוליטיים - אינו מוסרי ומנוגד להלכה מפורשת, האוסרת להונות את הגר". לדבריו, "היות והרבנות לא מצליחה להגיע לפתרון שמבטיח את עתידם של מתגיירי צה"ל, נאלץ לחזור ולמצוא את הפיתרון במסלול המשפטי, דרך הבג"ץ שהגשנו".

"פסק הלכה פוליטי"

גם בתנועת "נאמני תורה ועבודה" קובלים נוכח מה שהם מכנים "פסק הלכה בעקבות לחצים פוליטיים". דובר התנועה,

בני דורון, אומר כי "מצער לראות מהי הדרך שבה מתקבלים כיום פסקי הלכה, וכיצד אפילו פוסק הדור נסוג מפסיקותיו בעקבות לחצים פוליטיים. על פי ההלכה, מחויב כל פוסק ב'לא תגורו מפני איש'. כלומר, שבשעת הפסיקה אין לחשוש מאדם אחר. אך נראה שהפעם החשש היה מרכיב מרכזי בנסיגתו של הרב עובדיה מפסק ההלכה המקורי והאמיץ".

התנועה קוראת למשיך להעביר בכנסת את חוק הגיור, "זאת על מנת לנתק את גורלם של הגרים ממלחמות הרבנים".

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, יוצא כנגד הרבנים שלדבריו "אינם טורחים לשלוח את בניהם לשירות צבאי, אך מוכנים להפוך את חיילי צה"ל לבני ערובה במאבקים פאתטיים של כוח ושליטה". הוא מכנה את המהלך "ציניות נפשעת" ומוסיף כי "פעם נוספת הוכח שהפתרון היחיד הריאלי, הוא סיומו של המונופול האורטודוקסי בתחום הגיור ובתחום הנישואין, ובניית רבנות ישראלית שפויה המכבדת את כל הזרמים ביהדות".

סולם לליטאים

כפי שפורסם ב-ynet, לפני כחודש הכריעה ועדת הרבנים שהקים הרב עמאר לבחינת הגיורים הצבאיים, כי אין ביכולתה להמליץ על אישורם. בעקבות כך החליט מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף - כסמכות הלכתית עליונה - לקחת על עצמו את האחריות בנושא, וכתב פסק המאשר את גיורי צה"ל, צעד שהביא להכרה ממלכתית בגיורים.

בציבור החרדי החליטו לצאת למאבק ברב עובדיה ובפסיקתו, שכלל פשקווילים ופרסומים באמצעי התקשורת המגזריים.

המחאה היתה אמורה להגיע לשיאה השבוע, לאחר ש"פוסק הדור" של הזרם החרדי-ליטאי, הרב אלישיב, חתם על "קול קורא" להשתתף בהפגנה נגד הכשרת הגיורים הצה"ליים.

לאחר מרתון מפגשים וניסיונות פשרה בין אנשיו של הרב עובדיה יוסף לאנשי חצרו של הרב יוסף שלום אלישיב, הוסכמה על הצדדים נוסחת הפשרה בתיווכו של אריה דרעי, ולפיה סייג הרב עובדיה את פסיקתו, וקבע כי אם יוכח שקבלת עול המצוות של מתגייר הייתה - ברגע הגיור - רק מן השפה ולחוץ, וללא כוונה אמיתית לאמץ אורח חיים דתי, הוא לא יוכר כיהודי.

הפשרה שהושגה מציבה לרבנים האשכנזים סולם לרדת בו מהעץ הגבוה, לאחר הצהרות לוחמניות ובלתי מתפשרות בימים האחרונים, ומצד

שני חוסכת מהרב עובדיה והרב שלמה עמאר עצרת המונים משפילה נגדם – כל זאת, מבלי שמישהו מהצדדים יחזור בו מעמדותיו העקרוניות. תומכי הרב עובדיה טוענים כי קשה עד בלתי אפשרי להוכיח כוונה בשעת הגיור, וכי ניהול אורח חיים חילוני – גם זמן קצר ביותר לאחר השלמת הגיור – אינו בהכרח הוכחה לכך שקבלת המצוות הייתה מעשה רמאות.