קאוואסאקי W800 - נוסטלגיה לנפש רומנטית

כל מי שראה את הקאוואסאקי W800 במהלך הימים הספורים שבהם בילה במחיצתנו, חייב היה להעיר משהו. כשמדובר בכלים מודרניים, עם עיצוב בוטה, צמיג סופר-רחב ומפלט אדיר ממדים, זה לא מפתיע. כשמדובר באופנוע בריטי שנראה כאילו המתין חצי מאה במחסן סטרילי, עטוף בחומר שימור איכותי, זה מוזר. אחרי הכל, כמה עוברי אורח זוכרים את טריומף, מצ'לס, נורטון ו-BSA של פעם?

העתק של העתק

לא תתפלאו לשמוע שה-W הזה הוא רפליקה של אופנוע משנות ה-60. כן תופתעו לשמוע שהוא רפליקה של אופנוע יפני, קאוואסאקי W, שבעצמו התבסס על העתק של BSA בריטי, דגם A7 בעל מנוע דו-צלינדרי. אותו W על שלל גרסאותיו יוצר ביפן עד 1975. ב-99', כמעט רבע מאה מאוחר יותר, הוציאה קאוואסאקי לשוק את ה-W650 - שלא יובא לישראל - כרפליקה מודרנית של אופנועיה הקלאסיים.

עברו שמונה שנים נוספות, וייצור ה-650 הופסק עקב קושי לעמוד בתקנות זיהום עדכניות. כעת משיקה קאוואסאקי את היורש, W800, אשר מעבר להגדלת הנפח, מציג גם הזרקת דלק, המאפשרת עמידה באותן תקנות זיהום. עליה בהספק המרבי הצנוע? ההיפך הוא הנכון, ובמקום 50 בעבר, משחרר המנוע הגדול יותר רק 48 סוסים מקוטליזטורים.

מעבר לעיצוב שנות ה-60 שאי אפשר לחמוק ממנו, גם בצד הטכנולוגי מדובר באופנוע-רטרו. השלדה והמיתלים מציגים תצורה מאוד מיושנת, המנוע מקורר אוויר, ומאחור שוכן בנחת בלם תוף. לא שממתין לו עומס ניכר במהלך חייו, אבל בכל זאת. ההספק המרבי מתקבל ב-6,500 סל"ד נמוכים, המומנט המרבי ב-2,000. מה שמסביר לכם גם היכן אוהב המנוע הזה להסתובב.

ובחזרה לעיצוב, האלמנט הדומיננטי עד הגזמה באופנוע הזה. הביטו בו היטב, ותזהו את כל המאפיינים מחוייבי המציאות - גם לדברי קאוואסאקי, שהצמידו הסבר משכנע לכל בחירה ארכאית. החל בבולמי הזעזועים מתוחי הקפיץ, דרך כיסוי הגרמושקה על המזלג הדק, בלם התוף מאחור כמובן, מכל הדלק הנפלא וצמד פיסות הפלסטו-גומי לרגליים משני צדיו, מושב הכמעט-צ'סטרפילד, ידיות האחיזה, המתגים, הפנס הקדמי וזה האחורי, המאותתים - ומה בעצם לא. הכל זועק "אני ישן, וטוב לי ככה".

והאמת, גם לנו. ה-W גורם לך לחייך כשאתה מטפס עליו, כשאתה עומד ברמזור, כשהוא חונה לצד אופנועים אחרים וכשאתה מגלגל אותו בעדינות למקומו בין עדר קטנועים בחניון העבודה. הוא מלא אישיות, והמצרך הזה הופך נדיר משנה לשנה.

מה אתה ממהר?

התנעת ה-W היא עניין מפתיע. לא כי המנוע המבריק מתעורר לחיים, אלא כי הוא עשה כך בשקט מופתי. וכשאנחנו אומרים "שקט", אנחנו מתכוונים לצליל ממש חרישי. זה יתרון כשאתה מתניע אותו בלילה מתחת לבניין רב שכנים. מאוחר יותר נגלה שצמד המפלטים המלוטש הוא הדבר הראשון שהיינו מחליפים בו, כדי להכניס בו מעט אופי וחיים.

תיבת חמישה הילוכים נעימה משחררת אותנו לדרך, בקצב שיעלה חיוך בקרב מרבית הרוכבים המנוסים. ה-W שוקל 217 ק"ג, אבל מייצר מעט מאוד כוח. תאוצות, אפילו כאלה שיותירו קטנועים יומרניים מאחור - לא כאן. עם מומנט עשיר בכל סל"ד רלוונטי, החל מגלישה וכלה בהתנהלות נמרצת, אין שום סיבה לנעוץ בו דורבנות. הילוך גבוה ממה שהורגלתם, סל"ד נמוך ממה שחשבתם, וה-W מתגלגל לדרכו בנינוחות השייכת לעידן נטול דאגות.

צמד החישוקים - "19 לפנים ו-"18 מאחור - נושאים גומי עם פרופיל מיושן במידה שנראית כיום כמעט מגוחכת: 100-90 ו-130-80. למעשה, הצמיגים האלה נראים בעצמם כרפליקה של גומי משנות ה-60 - כי זה בדיוק מה שהם. זה לא מעורר ביטחון במיוחד, אבל במשך הזמן אפשר ורצוי לפתח אמון בהם. תחושת ההיגוי מיושנת אף היא, אבל לאו דווקא לשלילה. אין כאן אמנם ביטחון מלא באחיזה, והפניית האופנוע לתוך הפניה נעשית באופן מעט לא טבעי, אבל היציבות בהחלט סבירה.

מחיר הנוסטלגיה

הרכיבה על הקאוואסאקי W800 החדש הייתה הכל, חוץ ממבחן דרכים דו-גלגלי מסודר. שכן האופנוע הזה הוא הכל, חוץ מאופנוע מודרני עדכני. יהיה פשטני מדי להציע לכם לגשת, לרכב ולהרגיש, אבל יהיה קשה להסביר מה הוא מסוגל לעשות לנפש חובבת דו-גלגלי וכזו שאינה נקיה מרומנטיקה מתקתקה. כמו זו שלנו, אם שאלתם.

שכן ה-W מעורר בנו רגשות. במקום בו אופנועים מודרניים משחררים צווחת עונג, ה-800 הישן למראה משחרר אנחת הנאה קלה, חיוך גדול ומבט מצועף. למרות שהוא עולה 65 אלף שקלים, ומתקרב בכך לאופנועים מודרניים חזקים, מהירים ומרשימים ממנו פי כמה מבחינה דינמית. את התחושה שאתה רוכב על חתיכת היסטוריה, הם לא יתנו לך גם אם יעלו כפול.