שליח פיצה בכניסה לבי"ס: תם עידן הסנדוויצ'ים
מחסור בזמן, דרישות גבוהות ואג'נדה בריאותית, מובילים יותר ויותר תלמידים להיפרד לשלום מהסנדוויץ' עם הריבה ולעבור לטוסט בקפיטריה, למנות חמות, ירקות חתוכים, ולפעמים אפילו לארוחת עשר בקניון הסמוך. הפסקת אוכל גרסת 2011
עשרות שנים עברו מאז "צ'רלי וחצי", כשהילד מיקו גילה שיש לו ריבה בסנדוויץ' והתעצבן: "עוד פעם ריבה!". מיקו אולי ביטא את התסכול של ילדי שנות ה-70' שגדלו על סנדוויצ'ים עם ריבה או עם שוקולד, עטופים בנייר ובשקית, אבל נראה שלילדי ישראל בשנת 2011 לא צריך לדאוג: התפריט של תלמידי התיכונים בארץ כולל היום פיצות, ארוחות חמות ואפילו סושי.
הקפיטריות היו כנראה הראשונות לבשר את בוא השינוי. עם הישמע הצלצול רצים התיכוניסטים לתפוס מקום בתור, בתקווה שהטוסט או הכריך הטוניסאי יהיה מוכן לפני שתיגמר ההפסקה. לעומתם ישנם גם אלו שרצים לחדר המורים, לתפוס את המיחם או את המיקרוגל, בדרך כלל כדי להכין מנה חמה שקנו. "אנחנו מתחילים ללמוד מוקדם ולהורים לא תמיד יש זמן להכין לנו סנדוויצ'ים", מסביר תלמיד כיתה י"א מראשון לציון. "הם מעדיפים שנלך למזנון ונקנה לנו אוכל".
ניפגש לסושי בהפסקת עשר? ארוחה משודרגת לתלמיד הרעב
אבל יש גם מי שמעדיפים לוותר על הקפיטריה ועל המנה החמה, וללכת על אופציה יקרה יותר. אלו התלמידים שימהרו בהפסקה לשער בית הספר, לאסוף את הפיצה או את ה"מוקפץ"
שהזמינו. "אנחנו לא ילדים קטנים שצריכים את אמא שתכין לנו סנדוויצ'ים", טוען תלמיד תיכון מתל אביב. "לחלקנו יש עבודה ויש לנו כסף, ובמקום לאכול כריך יבש עם חביתה אנחנו מעדיפים לאכול משהו טעים".
מגדילים לעשות אלו שיוצאים משטח בית הספר למרכז המסחרי הקרוב, למנה שווארמה או סלט. ישנם אפילו כאלו שיוצאים לקניון ומעבירים שיעור חופשי בישיבה ממושכת בבית קפה, באמצע יום הלימודים.
"הילדים מפונקים ויש להם דרישות"
עבור תלמידי בתי הספר היסודיים, לעומת זאת, הקניונים והמרכז המסחרי עוד רחוקים. אבל זה לא אומר שילדי היסודי משלימים עם הסנדוויץ': גם שם תיקי האוכל המסורתיים איבדו כבר מזמן את מקומם לטובת ארוחות בריאות ודגני בוקר. "הכריכים עם השוקולד נעלמו כמעט לגמרי", מספרת מורה מבית ספר יסודי בתל אביב.
"הרבה תלמידים מגיעים היום עם אריזות קטנות של דגני בוקר וחלב עמיד", ממשיכה המורה. "בנוסף, יש היום מודעות גוברת לחשיבות התזונה, ואנחנו רואים הרבה תלמידים שלוקחים בקופסאות מפלסטיק לחם מחיטה מלאה וקרקרים עם ירקות חתוכים".
אמא לתלמידה בכיתה ד' מסבירה את הצד של ההורים. "חשוב לי שהילדה שלי תאכל גם בהפסקות אוכל מזין שייתן לה אנרגיה להמשך היום. אני לא רוצה שהיא תאכל בבית הספר חטיפים שמשמינים והורסים את הבריאות".
"הילדים של היום זה לא הילדים של פעם, שחיו על לחם עם חמאה", מסבירה גם ענת מרחובות, אמא לשני ילדים הלומדים בבית ספר יסודי בעיר. "הילדים מפונקים ויש להם דרישות. הם רוצים שהאוכל יהיה טעים ומגוון".
לדברי ענת, כדי להתמודד עם הדרישות הגוברות הכינה המשפחה טבלה שמציינת את התפריט השונה של כל יום. ביום ראשון לחמנייה עם נקניקיה, ביום שני שקשוקה, ביום שלישי טוסט עם נקניק וברביעי גבינה בולגרית עם זיתים. "יש להם הפסקת אוכל אחת, אבל לנו יש הרבה כאבי ראש", היא אומרת. "הלוואי שיכולנו לתת להם רק ריבה".
לפנייה לכתב/ת 
