האם מסכנת הרכבת את חיי נוסעיה?
איך קרה שדליפת סולר חמורה נוספת ברכבת, דומה לזו שגרמה לשריפה הגדולה לפני מספר שבועות, לא שכנעה את הרכבת להפסיק את פעילות הקרונות עד לסיום בדיקה מקצועית? הרכבת: "מדובר בתקלה נקודתית בלבד"
ביום שישי לפני כעשרה ימים (11.2), פונתה רכבת מנוסעיה לאחר שאותרה דליפת סולר חמורה במערך קרונועים. באירוע החמור גם נשבר חלק באחד הקרונועים, המשמש להעברת כוח המנוע לגלגלים ("קרדן"). למרות שחקירת האירוע לא הסתיימה, ועדיין לא ידוע מה גרם לדליפה או לשבר, החליטו ברכבת ישראל להימנע מהשבתת מערכי הקרונועים.
יש להניח כי החלטה זו לא הייתה מעוררת תהיות, אלמלא רק לאחרונה אירע מקרה דומה, אך עם תוצאות שונות לחלוטין: בסוף דצמבר 2010 פרצה שריפה במערך קרונועים זהה, שבה נפגעו 121 נוסעים. בניגוד למקרה שאירע החודש, בעקבות השריפה החליטה הרכבת להשבית את כל מערך הקרונועים, עד שתסתיים בדיקה מקצועית ומקיפה.
ברכבת אומרים היום (ב') ל-ynet כי "ממצאי חקירה ראשוניים הצביעו על כך שמדובר בתקלה נקודתית בלבד, ולא היה כל צורך בהשבתת כל מערכי הקרונועים". אלא ששוב, השוואה לאירוע השריפה החמור מסוף דצמבר, מעלה כי גם אז מצאה חקירת רכבת ראשונית כי הסיבה לדליקה הייתה תקלה נקודתית, הקשורה "בקרונוע ספציפי", לשון הודעת החברה. ממשרד התחבורה נמסר כי "אירוע הדליפה דווח למשרד, ונמצא בהליך בדיקה ובחינה".
מערך קרונועים שנשרף בדצמבר 2010 (צילום: בן קלמר)
מקור בכיר ברכבת תוקף היום בחריפות את התנהלות הרכבת ומשרד התחבורה. "יש יותר מדי מקרים 'נקודתיים' כאלה בשנים האחרונות, מכדי שאפשר יהיה לחשוב שאלה באמת רק בעיות נקודתיות", הוא אומר ל-ynet. "אם מקרה שכזה היה קורה בחברת תעופה, מיד היו מושבתים כל המטוסים עד מציאת הבעיה. אבל מתברר שברכבת ישראל, חיי הנוסעים הם הפקר".
יותר מדי נוסעים, מעט מדי רכבות
בעיות במערכי הקרונועים ברכבת ישראל אינן חדשות, ומוכרות מאז הוכנסו לשימוש בתחילת שנות ה-90. לאורך השנים דווחו ליקויים רבים וחמורים, שזכו בין היתר להתייחסות נרחבת בדו"ח מבקר המדינה ב-2007. אותם ליקויים משוייכים לרוב לשלוש סיבות עיקריות:
- הקו לירושלים: בכירים ברכבת התריעו לאורך השנים כי הפעלת קרונועים בקו זה עלולה לגרום לליקויים חמורים, מאחר שהם אינם מתאימים לתוואי המסילה. מבקר המדינה קבע ב-2007 כי "הרכבת לא שללה את הטענה בעניין אי-התאמת (הקרונועים) לקו לירושלים, שהתבררה בסופו של דבר כנכונה".
- יותר מדי נוסעים: יצרנית הרכבות שאחראית כיום על הקרונועים, חברת בומברדייה, הסבירה בעבר למבקר המדינה כי סדקים חמורים שהתגלו בחלק מהקרונועים, נגרמו בגלל "עומס יתר של נוסעים". גורמים המקורבים לרכבת, אומרים כי הסבר היצרנית רלוונטי גם כיום.
- אין רכבות, אין טיפולים: הצמיחה המואצת במספר הנוסעים ברכבת בעשור האחרון, הדגישה את הצורך ב"רזרבה תפעולית" - קרונות וקטרים היכולים להחליף מערכי רכבת שניזוקו, ונדרשים לעבור טיפול, תיקון או בדיקה. אלא שלרכבת ישראל אין רזרבה שכזו, וכך נדחים לעתים טיפולים שוטפים - דחייה שעלולה להוביל להיווצרות ליקויים שונים וחמורים.
מקורות ברכבת מציינים כי אחת הסיבות להימנעות החברה מהשבתת מערכי הקרונועים בעקבות אירוע דליפת הסולר ב-11.2, היא היעדר אותה רזרבה תפעולית. ללא רכבות חלופיות, כל החלטה על ביצוע בדיקות מקיפות והשבתה של חלק מהמערכים, מובילה מיד לשיבושים חמורים בלוחות הזמנים - כפי שאכן קרה לאחר השבתת הקרונועים, בעקבות השריפה בדצמבר.
משרד התחבורה פועל בעצלתיים
למשרד התחבורה יש חלק ניכר בליקויים בהתנהלות הרכבת, מתוקף היותו אחראי על פעילותה. גם במקרה זה, דו"ח של מבקר המדינה הבהיר בעבר היטב כי על המשרד להגביר את הפיקוח על הרכבת באופן משמעותי. כבר ביולי 2006 כתב המבקר כי "משרד התחבורה פועל בעצלתיים להסדרת הפיקוח על הרכבת... אין זה ראוי להשאיר בעינו את המצב שבו הרכבת מפקחת על עצמה".
בדיקה שערך ynet שנתיים לאחר מכן, בספטמבר 2008, העלתה כי משרד התחבורה יישם רק חלק קטן ממסקנות המבקר, וכי הוא לא מפקח כנדרש על פעילות הרכבת. במשרד הבטיחו אז כי הם מגבשים "בימים אלה נהלים חדשים לכל הנושאים אותם הזכיר המבקר בדו"ח, וביניהם גם נוהל חדש של חקירת תאונות רכבת". עוד אמרו שם כי הוקם אגף מיוחד, שאחד מתפקידיו הוא "להקים גוף חוקר תאונות רכבת, שיהיה גוף חיצוני ובלתי-תלוי ויפעל באופן עצמאי".
אלא שגם כיום לא עומד משרד התחבורה ביעדים שקבע מבקר המדינה: החקיקה הנדרשת להגברת הפיקוח על הרכבת לא הסתיימה, לא נקבעו תקנות להסדרת החקירות של אירועי בטיחות - ואותו גוף בלתי-תלוי ועצמאי לחקירת תאונות כלל אינו נמצא בתוכניות העבודה של המשרד. במצב הקיים, נדרש שר התחבורה, ישראל כץ, להקים ועדות בדיקה ארעיות - כמו למשל אחרי השריפה בדצמבר, והתאונה הקטלנית ליד קריית-גת באוגוסט - שסמכותן אינה מוסדרת בחוק, ולכן הן נתקלות בקשיים רבים בחקירת תאונות ואירועי בטיחות.
לבעיית הפיקוח הלקוי יש היבט נוסף: לאורך העשור האחרון, לא השכיל משרד התחבורה להורות לרכבת לרכוש קרונות וקטרים חדשים. לכן, חולק המשרד - ביחד עם משרד האוצר, האחראי על תקציב הרכבת - באחריות לעומסים החריגים בחלק מהקווים המרכזיים של החברה. רק לאחרונה חל שינוי במדיניות הרכש של הרכבת, אך עוד לא ברור אם היקף הציוד שיירכש יוכל לסגור את הפערים הקיימים, או אם יוכל להתמודד עם הגידול הצפוי במספר הנוסעים. תוצאת-לוואי של בעיית רכש הציוד היא היעדר אותה "רזרבה תפעולית", שמקשה על פעילותה השוטפת של הרכבת.
בהתייחסות לעניין הפיקוח ותיקוני החקיקה שדרש מבקר המדינה, מסבירים היום במשרד התחבורה כי "התיקון לחוק נידון עדיין מול משרד האוצר, להסדרת היבטים מהותיים ולקביעת הנוסח". זאת, למרות שחלפו יותר מארבע שנים וחצי מאז פרסם מבקר המדינה את מסקנות בדיקתו.
לפנייה לכתב/ת 
