חברות שירותים – האתגר הבא

משך כמעט עשרים שנה התריעו מבקר המדינה, החשב הכללי, נציבות שירות המדינה והכתיבה האקדמית והעיתונאית על הכשלים הרבים שבשימוש שעושה המדינה בקבלני כוח אדם. אופן העסקה זה נחשד כיקר יותר, העביר שיקול דעת שלטוני לאנשים שאינם עובדי ציבור, העלה חששות כבדים לניגודי עניינים, הביא להעסקת עובדים רבים מעבר לתקן הקבוע, עקף את הפיקוח של נציבות שירות המדינה, העמיס על המערכת עלויות עקיפות (ובהם צורך בהתדיינויות משפטיות) והוריד, במקרים רבים, את רמת השירות.

כניסתו לתוקף של סעיף 12א' לחוק קבלני כוח אדם חייב את הרשויות לשינוי מסוים בהתנהלותם, שכן כעת החוק מחייב קליטת עובדי חברות כוח אדם על ידי המשתמש (במקרה זה: על ידי שירות המדינה) לאחר תשעה חודשים. ועם זאת, בשנים האחרונות מתרבות העדויות שבמידה לא מבוטלת, השינוי העיקרי שבוצע הוא טקטי ולא תודעתי.

במקום להכריע באופן כן וישר בדבר גודלו של המגזר הציבורי, הרשויות בוחרות לכנות את מי שהיו עובדי חברות כוח אדם "עובדי חברות שירותים", להעסיקם כמשתתפים חופשיים, או לחלופין לפטרם בטרם מסתיימת התקופה הרלוונטית. לדוגמא, בתחום הבריאות, הודיע משרד האוצר על החלטתו לשנות את שיטת ההתקשרות עם "האגודה לשירותי בריאות הציבור" בכל הנוגע לאספקת שירותי בריאות לתלמיד מ"אספקת כוח אדם" ל"אספקת שירותים". הדברים מהותיים, ולעיתים אף חמורים, בעיקר ככל שהם נוגעים לתחומי החברה והרווחה, בהם יש אינטרס חברתי שלעוסקים בתחום תהיה הגנה מפני פיטורים שרירותיים (בשל האופי הטיפולי של העיסוק) והכנסה מכובדת.

קיים חשש כבד שהחמרת האכיפה והפיקוח על עובדי חברות כוח אדם, הביאה לניודם אל הריק המשפטי של חברות השירותים, המוסדרות באופן מוגבל למדי, ובכך תרם להרעת מצבם. בין הארגונים הללו ניתן לציין גם עמותות המעסיקות מורים בבתי ספר, או עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות.

משרדי הממשלה צריכים להכיר בחובות המוטלות עליהם כחלק מפעולותיהן השוטפות, וכתוצאה מהטלת משימות קונקרטיות על ידי המחוקק. התמודדות עם משימות אלו בדרך של העסקה עקיפה, פוגעת לא רק בזכויות העובדים וביכולת לנהל מנגנון ממשלתי בצורה תקינה, על כל המשתמע מכך. היא גם מהווה הטעיה של הציבור בנוגע לגודלו האמיתי של המגזר הציבורי.

אנו מוצאים שהאתגר המרכזי העומד לפתחם של העוסקים במיקור חוץ של כוח אדם – רשויות מפקחות, בתי הדין לעבודה, מוסדות אקדמיים וארגונים חברתיים – הוא לבחון את ההתקשרות של רשויות המדינה עם חברות שירותים. התובנות שכבר התגבשו בכל הנוגע להעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, רלוונטיות גם להעסקת עובדים באמצעות קבלני שירותים: החיסכון בעלויות אינו חד משמעי: קיים פיקוח מוגבל על איכות כוח האדם המבצע פונקציות עבור המגזר הציבורי, כמות העובדים המועסקת עשויה לנפח את המנגנון הממשלתי, השמירה על זכויות העובדים מצטמצמת, המקצועיות של השירות הציבורי והזיכרון הארגוני שלו אובדים, וכך גם יכולתו לפקח באופן אפקטיבי על השירות שהוא רוכש. קיימת חתירה תחת כוח ארגוני העובדים, ובסופו של יום עובדי קבלן השירותים עשויים לתבוע (ולזכות) בהכרה כעובדי מדינה.

"עושק, זו המומחיות שלכם", הפגנה לזכויות עובדי קבלן. צילום: ירון ברנר

נושא זה נדון בהרחבה בפרק מחקר, במסגרת פרוייקט גבולות ההפרטה ואחריות המדינה של מרכז חזן במכון ון-ליר. דיון בנושא נערך לאחרונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובו הוצגו שלוש נקודות המחייבות טיפול, והוצעו דרכים להתמודד עם הקשיים. ההמלצות אומצו על ידי חברי הוועדה.

על כן, הממונה על השכר, החשב הכללי ונציבות שירות המדינה, צריכים לאסוף כדבר שבשגרה מידע אודות היקף הכספים המוצאים על קבלני שירותים, ועל היקפי המועסקים דרך קבלני שירותים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות. דו"חות המפרטים ממצאים אלו צריכים להיות פתוחים לעיון הציבור, ולהידון בכל חצי שנה במסגרת ועדת הכנסת הרלוונטית.

הסדרת חברות שירותים: כאמור, עד לאחרונה, פעלו חברות השירותים (בניגוד לחברות כוח אדם) בחלל משפטי ריק. פיתרון מסויים לתופעה זו ניתן עם כניסתו לתוקף, ביום 1.1.2010 של סעיף 10א' לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, תשנ"ו – 1996, שהחיל את ההוראות בדבר תנאים למתן רישיון, ביטול רישיון, הליכי ערעור, חובות פיקוח ועונשים, על חברות שירותים, כפי שהיו נהוגות עד כה לגבי חברות כוח אדם.

הסדרה זו חשובה למדי. עם זאת, ההוראות הוגבלו לשני סוגי חברות בלבד: חברות שמירה ואבטחה, וחברות ניקיון. בכך, היא אינה כוללת חברות שירותים רבות, שתיפקדו בעבר כחברות כוח אדם ואשר, עקב כניסתו לתוקף של סעיף 12א' האמור, המירו את תיוגם ל"חברות לאספקת שירותים". לאור האמור, מוצע להחיל את ההסדר שעניינו קבלני שמירה וניקיון, גם על חברות שעיקר עיסוקן בתחום החינוך באספקת שירותי הבריאות ובאספקת שירותים סוציאליים.

מגבלות על התקשרות עם חברות שירותים: האמת חייבת להיאמר - פשוט אין סיבה להעסיק מורים, רופאים או עובדים סוציאליים דרך עמותות וחברות עסקיות. החשב הכללי ונציבות שירות המדינה כבר קבעו את המגבלות על התקשרות עם חברות קבלן, וכל שאנו נדרשים לעשות הוא לעגן בחוק את המגבלות הללו, ולאסור באופן חד-משמעי העסקה דרך קבלני כוח אדם, אלא במקרים שבהם יש צורך אותנטי למילוי כוח אדם זמני (כדוגמת יציאת עובדת לחופשת לידה, מחלה מתמשכת או נסיעה לחו"ל). העובד המחליף לא ייהנה משיקול דעת שלטוני.

אשר לחברת שירותים, ראוי במיוחד לציין את הוראת החשב הכללי, האוסרת התקשרות עם חברת שירותים אלא אם כן "נותן השירותים הוא בעל מומחיות מיוחדת בתחום הייעוץ או השירות המבוקש, ולא ניתן להעסיקו

כעובד מדינה מן המניין". כמו כן, אותן הוראות אוסרות התקשרות עם חברת שירותים באופן שיש בו משום "חוזה הפסד", הצפוי להביא, בוודאות גבוהה, לפגיעה בזכויות העובדים. הוראה זו חלה רק על חברות שירותים בתחום האבטחה, השמירה והניקיון, אולם אין מניעה מלהחיל עיקרון זה על כלל התקשרויות הממשלה והגופים הציבוריים.

תחום ההפרטה מורכב עד מאד, עמוס בפרטים ומורכבויות. כך הם פני הדברים לגבי שוק העבודה. אולם דווקא במקרה זה - של העסקה צינית ולא אותנטית באמצעות חברות שירותים – הדברים הם פשוטים. כך הם היו גם לגבי העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם. אין סיבה לחכות עוד עשרים שנה כדי להגיע למסקנות דומות.

• הכותב, ד"ר אמיר פז-פוקס מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, יהיה חלק מפאנל מקצועי בכנס בנושא: העסקה ישירה בישראל – למה לא, בעצם? הכנס יתקיים ביום שלישי 15.3.11 החל מ19:00 בהנחיית נורית קנטי  ובהשתתפות אילן לוין - הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר,עו"ד אבי ניסנקורן - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בההסתדרות, פרופ' פרנסס רדאי –יו"ר מרכז קונקורד לחקר המשפט הבינ"ל, המכללה למנהל – המסלול האקדמי, ומוטי שפירא - מנכ"ל להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. הכנס יתקיים באולם לאונרדו בבית התנועה הקיבוצית, רחוב לאונרדו דה-וינצ'י 13 ת"א. לקבלת פרטים: 03-7306444, נא לאשר הגעה במייל: lilach@sea.org.il   הכניסה חופשית!
  

• המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
• לכל השיעורים לחצו כאן.