בן שורד ומורה
נכון, מוראל האנמית היא לא בדיוק הדמות המעניינת ביותר ב"הישרדות קמרינס", אבל איך לעזאזל קרה שבן מלכא המטריד נשאר על האי? סמדר שילוני סוגרת חשבון עם אלוהי הריאליטי
ונפתח בטענה: למה, אלוהים? למה לא לקחת מהפיליפינים את בנך, יחידך אשר אהבת, בן מלכא? למה השארת אותו על האי, לזחול על גחונו על החול, להטריד כל עובר ושב בתביעות בלתי פוסקות לתשומת לב, להשליך על כולם את רגשות הנחיתות שלו, לחטט לכולם במבושים, להוציא שם כל כך רע לטבריה אחרי כל יחסי הציבור שעשתה למענה שרי גבעתי? אני מבינה. כנראה גם אתה חששת מתביעת דיבה לפי הוראת כל דין בלשון הרע. אם כך, אנחנו עוד ניפגש. כל טוב לך, אדוני.
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
האמת היא שלפי זמן המסך שקיבל הסכסוך הזה, ממש התפתיתי להאמין שמלכא, זיין השכל הגדול בהיסטוריה של הפורמט, יחפור את דרכו החוצה מהעונה. חשבתי שבהפקה רוצים למצות עד תום את מופע הפאתט הסטודנטיאלי שלו לפני שהוא מכבה את הלפיד. טעיתי. אנחנו כנראה עתידים לגלות שיש עוד הרבה במקום ממנו זה הגיע (וכן, טבריה, אני מסתכלת עלייך), אחרי שאפסה התקווה שהדמעות של מלכא על לכתה של מוראל יכבו גם את הלפיד שלו בטעות.
מועצת השבט. הדחה הגיונית, לא מספקת (צילום: גיא קרן)
אין ספק שגיוון לא היה אחד הצדדים החזקים של שני הפרקים האחרונים. אם לשפוט לפי העריכה, בכל שבט יש ארבעה-חמישה אנשים, לשלושה מהם קוראים בן מלכא. עדיין יש יותר מדי אנשים או התפתחויות שטרם התוודענו לקיומם. מתי נולדה האהבה הגדולה בין יונתן לאתי? מאיפה צצה עפרי? מי זאת לעזאזל שונית?
האם אין שום התקרבות רומנטית במריקודו שמן הראוי לדווח עליה? ואיך, לכל הרוחות, הצליח גיורא במשפט אחד לשכנע 80 אחוז מהשבט להעיף את מוראל, שכל חטאה היה שבחרה לנוח - לא במשימה שבטית, אלא במשימת חסינות אישית?
לידה כולם בתלת-ממד
מוראל יכלה לטעון שבחרה לנוח במשימה הזאת כדי לשמור את עצמה למשימת הפרס והחסינות השבטיות, אבל האמת היא שלא מדובר בהפסד גדול לבנאו. הבחורה שמלכא חימם אותה על אביב והיא הוכיחה שהיא אכן מטומטמת ומיד בלעה את הפיתיון, היתה כל כך אנמית שכל השאר נראו בתלת ממד לעומתה.
למעט סיבוב הפרסה הקטן שלה במועצת השבט, זה שהשאיר את זוארץ כל כך המום שהוא מיד עבר להצבעה, היא לא ממש תרמה למשחק. היא גם באמת האדם החלש בשבט, ובשלב הזה עדיף להיפטר ממישהי שאם היא תרד עוד כמה קילוגרמים היא תיעלם מרצונה החופשי.
מצד שלישי, גם אביב הוא לא מציאה גדולה. אני בספק אם הוא באמת ראה הישרדות, אלא אם כן זאת היתה הישרדות פולניה. בחייך, בנאדם. בסדר, מישהו מנסה להכשיל אותך, נטפל אליך, מציק לך. תנסה למנף את זה איכשהו, תנסה להסיט את האש למקום אחר, תנסה לתקוף נקודות חלשות, תעשה לביתך, ולא, ללכת לבוטקה של הש"ג ולבכות זה לא נחשב.
כך ייעשה למי שינוח במשימה (צילום: ערוץ 10)
זה נחמד שנתת לנו רגע של נחת עם יאנה-מלכת-יופי, אבל למה גיורא צריך לעשות בשבילך את העבודה? כל טוב לך אדוני, קח כמה שיעורים אצל ליאורה גולדברג מעונה שלוש, שתסביר לך איך להפוך רחמים עצמיים לסירת הצלה.
בשבט מריקודו לפחות העניינים קצת יותר מאוזנים. שם המצלמה נעה בין אירית, שהגיעה למשחק כדי להגיד כמה שיותר פעמים אירית רחמים פרודקשן הפקות
אירועים, דרך גב-מביא-ברזנט, מה שאומר שבקרוב יקבל זימון לראשות מפלגת העבודה, ליניב מוכיח, שהוא לא רק שם כדי לעצבן את פנינית (שהיא אגב, אוצר אמיתי) ומתעסק במוח של בן מלכא.
חייבת להודות, מריקודו חביב עלי מרגע לרגע, כאבתי את כאבם כשהפיליפינים נרטבו בזמן שישראל מתייבשת, אשמח אם ימשיכו לגרוף את המשימות גם אחרי שיעברו (תודה, מחלקת פרומו! הטמעתם משמעות חדשה במונח "הפתעה") למחנה של הצפונבוניות בפרק הבא. ראו הוזהרתם, כל טוב לכם, אדוני, תם דיון.
בקטנה
"אני מודה שזאת היתה הברקה מבחינתי" (אפילו כשהוא מתוודה, בן מלכא לא מצליח למנוע מהיד הטופחת למצוא את עצמה על השכם שלו)
"אני לא מתחרטת כי אני שלמה עם עצמי" (שירת הברבור של מוראל, שכנראה חולקת עם מלכא את אותו הגיון פתלתל ומעגלי)
"אני ראיתי בו אסטרטג שבא לקחת את המיליון תו לא, פרו בונו" (רועי הספר משרבב פנימה כמה ביטויים משפטיים משלו. You say what?)
"ברור לי שעד שלא יהיה לנו המנון לא ננצח במשימות" (אירית מוכיחה שהיא בקיאה בהתנהלות המשחק)
"אפשר לקרוא לזה משימת ריגול" (גיא זוארץ מאמין שדיסקרטיות היא לא משהו שמשימות ריגול מתאפיינות בו)
"הריקוד הכי מתחשגז" (יונתן באחת האבחנות הנפלאות, אם לא ה-).
"יש מצב לפתוח חזיות" (יניב חרמן כבר עכשיו)