אין שוויון הזדמנויות בהתמודדות על מכרזי מדינה
כבר בשנת 2006 התכנסה ועדה משותפת לאוצר ולתמ''ת במטרה לבחון את החסמים העומדים בפני עסקים קטנים בכניסה לרכש הממשלתי. אך למרות המסקנות ולמרות הצעות הייעול, המכרזים עדיין תפורים למידותיהם של הגדולים בלבד
בעלי עסקים קטנים רבים יעידו כי משאלת הלב שלהם היא לייצר ''הכנסה בטוחה'' על ידי התקשרות עם חברה ממשלתית. תנאי תשלום קבועים שמאפשרים תזרים מזומנים חיובי שמבטיח שקט נפשי.
עם זאת, קיים פער גדול בין הרצון להתקשר עם חברה ממשלתית ובין האפשרויות לעשות זאת. כשמדובר בחברה ציבורית, קיימת תחושה בציבור שהמכרזים תפורים למידותיהם של הגדולים בלבד.
חסם הכניסה המשמעותי ביותר שבו נתקלים עסקים קטנים ובינוניים המבקשים להשתתף במכרזים ציבוריים הוא תודעתי. גם כאשר מדובר בעבודות קטנות, עורכי מכרזים מעדיפים להתקשר עם ספקים מוכרים, העדפה זו נובעת מההנחה שבחירה בספק גדול מהווה בחירה "בטוחה" המבטיחה תמורת מקסימאלית לכסף הציבורי.
כבר בשנת 2006 התכנסה ועדה משותפת לאוצר ולתמ''ת במטרה לבחון את החסמים העומדים בפני עסקים קטנים בכניסה לרכש הממשלתי. הדו"ח הצביע על מספר נקודות כשל, כמו גם על המלצות לפיתרון, אולם לדברי מומחים בתחום, מרביתן לא יושמו עד היום.
כך, לדוגמא, הוועדה המליצה על בניית תכנית הדרכה מקיפה אשר תסייע לעסקים בהתמודדות במכרזים, על הפחתת דרישות סף שאינן נחוצות, הגמשת דרישות הביטוח והנזיקין, אחידות במסמכי ההתקשרות, כך שהמציע לא יאלץ ללמוד ולנתח בכל פעם מסמך אחר ולבסוף, הכרה בכשירות המציע שצבר ניסיונו כקבלן משנה ולאו דווקא כקבלן ראשי. בנוסף המליצה הוועדה להקים פורטל שבו יפורסמו כל מכרזי הממשלה ורשויותיה, אולם תהליך הקמת הפורטל החל כבר בזמן עבודת הוועדה וללא קשר להמלצותיה.
לדברי עו"ד ארז שניאורסון, המתמחה בביטוח ונזיקין, למרות שהוועדה לבחינת החסמים נתנה את המלצותיה בנושא, יישומן עוד רחוק וגישתם של העסקים הקטנים והבינוניים לרבים ממכרזי הממשלה נשארה בעייתית כפי שהייתה. כך לדוגמא, טוען שניאורסון, במכרז שפרסמה לאחרונה המועצה להסדר ההימורים בספורט, להתקשרות מול משרד עורכי דין לקבלת שירותים משפטיים. תנאי הסף שנקבעו במכרז כוונו למספר מצומצם מאוד של משרדים שעומדים בהם.
"מסקנה נוספת של הוועדה קובעת כי יש להפחית באופן הדרגתי את הערבות הבנקאית שנותן המציע בהתאם לשלבי ביצוע המכר" אומר שניאורסון, "עניין זה מהווה חסם משמעותי עבור בעלי העסקים, מכיוון שמתן ערבות בנקאית היא מעמסה כבדה ובמידה והערבות לא פוחתת הוא אינו יכול לבצע עבודות אחרות או להתמודד במכרזים אחרים עד השבת הערבות".
עו"ד שניאורסון מוסיף כי: "במכרז לשיפוץ מבני שירותים באחד מחופי הארץ נדרשה ערבות בנקאית בסך 20 אלף שקל, שהיא נמוכה יחסית. בנוסף ציינה ועדת המכרזים שערכה את המכרז כי היא אינה מחויבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר והיא רשאית להביא במסגרת שיקוליה גם את ניסיון העבר שיש לה עם המציע לרבות המנהל המציע. סכומי הערבות וסעיפי הוועדה מעוררים חשש שהותאמו למציע מסוים שהוועדה חפצה ביקרו".
הוועדה לבחינת החסמים ניסתה להתמודד עם חסמי הכניסה להשתתפות במכרז והציעה פתרונות שונים וביניהם דרישה מעורך המכרז לבחון בכל מכרז, את הצורך בנחיצותם של תנאי הסף ואת השלכותיהם על הפגיעה בתחרות.
עו"ד גל הררי, מתמחה בדיני מכרזים, מסביר כי במקרים רבים נקבעים תנאי סף "גבוהים" מאוד המצמצמים את רשימת הספקים שיכולים להתמודד במכרז. "צמצום כזה הוא בעייתי שכן הוא פוגע ביכולתם של ספקים קטנים ובינוניים להתמודד במכרזים ומעכב במידה מסוימת את התחרות בשוק, דבר היוצר התייקרות במחירי ההתקשרות".
בשנת 2007 פרסם החשב הכללי הוראות בדבר "הסרת חסמים ברכש הממשלתי", הוראות אלו מאמצות את דו"ח הוועדה. אולם הן הדו"ח והן הוראות החשב הכללי לא הביאו לשינוי מהותי במצב בשטח. עו"ד הררי מוסיף כי "על פי דין, למפרסמי המכרז ניתן שיקול דעת נרחב לקביעת תנאי הסף במכרז. בתי המשפט אינם מתערבים בשיקול דעת, אלא במקום שנמצאה חריגה קיצונית ממתחם הסבירות".
הררי מביא דוגמא לכך מהתאחדות הקבלנים, שתקפה לאחרונה מכרז, בו החליט מזמין המכרז להגביל את ההשתתפות במכרז רק לקבלנים בעלי סיווג ג3 ומעלה, בעוד שעניינו של המכרז הן עבודות קטנות אשר ניתנות לביצוע גם על ידי קבלנים בעלי סיווג הקבלנים הנמוך ביותר (ג1).
"סיווג ג3 נדרש בדרך כלל לביצוע עבודות בהיקף של פי 5 מהיקף העבודות שדרש המכרז ועל כן תקפה התאחדות הקבלנים את עורך המכרז. אולם, בית המשפט החליט שלא לפסול את תנאי הסף שנקבעו שכן הם לא חרגו באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
בעקבות דו"ח הוועדה הוספה לחוק חובת המכרזים הוראה, לפיה עורך מכרז לא יקבע תנאי להשתתפות של מציע במכרז אלא אם כן התנאי מתחייב מאופיו או ממהותו של המכרז. אולם הנוסח הרחב של ההוראה משאיר בידי עורך המכרז מרחב ניכר של שיקול דעת. "למרות שדו"ח הוועדה ותיקון החקיקה שבא בעקבותיו הינם צעד בכיוון הנכון, הרי שללא עיגון חקיקתי מפורש וחד משמעי, המגביל את האפשרות לקביעת תנאי סף מופרזים לא יחול שינוי מהותי, ועסקים קטנים ובינוניים ימשיכו להיתקל בקשיים בדרכם להשתתף במכרזים ציבוריים" מסביר עו"ד הררי.
לכאורה, למציע פוטנציאלי במכרז ניתנת אפשרות לתקוף את סבירותם של תנאי הסף במכרז מסוים. עם זאת, העלות המשפטית הכרוכה בהגשת עתירה מנהלית הופכת את הדבר ללא משתלם.
חריג לחוק המכרזים קובע כי כאשר מדובר בשירות נדרש, שעלותו מתחת לסכום מסוים, רשאית החברה הממשלתית שלא לפרסם מכרז, אלא להסתפק בעדכון השירות הנדרש באתר האינטרנט, פעולה שתאפשר לבעלי עניין להציע את עצמם ואת שירותיהם.
לדברי ההרי, פעמים רבות, יש לחברות הממשלתיות "פייבוריט" עימו יעדיפו לעבוד. כדי לא לפגוע בסיכוייו לקבל את העבודה, הן מפרסמות באתרן את השירות הנדרש, כמתחייב בחוק, אבל 'קוברות' אותו בתוך דפים פנימיים של אתר האינטרנט, דבר שהופך את מציאתו לבלתי אפשרית.
ממחקר שערכה "יפעת מכרזים" המאתרת ומנטרת הזדמנויות עסקיות, עולה כי ברבעון האחרון של שנת 2010 פרסמו אתרי האינטרנט של החברות הממשלתיות למעלה מ-4000 הזדמנויות עסקיות פטורות ממכרז בהיקף של מיליוני שקלים.
עוד עולה כי בארבעת החודשים האחרונים פורסמו 665 הזדמנויות עסקיות בתחום הבריאות, שהן כ- 16% מכלל ההזדמנויות שפורסמו. בנוסף, נמצא כי 535 הזדמנויות היו בתחום התקשורת שהן כ- 13% מכלל ההזדמנויות ו522 פורסמו בתחום המחשבים שהן כ-12% מכלל ההזדמנויות שפורסמו.
לדברי דיאנה לברן, מנכ"ל "יפעת מכרזים", לפי הנוהל הקיים כיום, חברה שמחליטה על התקשרות או על המשך התקשרות עם ספק מסוים ללא מכרז, מחויבת לפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה. "המטרה היא לאפשר לנותני שירות להציע את עצמם כמועמדים, מבחינת עסקים קטנים רבים זוהי הזדמנות מצוינת לשים 'רגל בדלת' כספקים למגזר הציבורי".
לפנייה לכתב/ת 
