"יום אחד גם אנחנו נזדקן"

בישראל 2011 כ-750,000 בני אדם הם מעל גיל 65. מדובר באוכלוסייה שמרכיבה כ-10% מכלל האוכלוסייה בישראל, ועם זאת קולם כמעט ואינו נשמע. בשבוע שעבר התנדבתי לבקר כמה מהם בבתיהם במסגרת מבצע "מחממים בידידות" של הקרן לידידות. המטרה היתה לתת מענק חימום על סך 400 שקלים ל-17 אלף קשישים נזקקים ברחבי הארץ, בתקווה שיעזור להם לעבור את חודשי החורף ביתר קלות.

אך מעבר לזה, המטרה היתה להפגיש בין אלפי מתנדבים צעירים - חיילים, חניכי תנועות נוער, תלמידי תיכון וסטודנטים נמרצים ונכונים להקשיב, ובין בני אדם שהחברה שלנו קצת שכחה מאחור.

ניתן לשאול מדוע קרן פילנתרופית צריכה לעזור לאותם קשי יום במקום המדינה, אך אני דווקא שמחתי על ההזדמנות לתרום מזמני למען מטרה שקרובה לליבי. מרבית המבוגרים שביקרתי קיבלו אותי בחשדנות רבה בדקות הראשונות, וקל להבין אותם. הרי רובם יושבים לבד בבית רוב שעות היום, והאינטראקציה היחידה שלהם עם אנשים אחרים מסתכמת בנותני שירות בקופ"ח, בבנק או בביטוח לאומי.

על פי מה שסיפרו לי חלקם, האינטראקציות הללו מסתיימות לעיתים קרובות במפח נפש של ממש. חוסר סבלנות של נותני שירות מוכר לכולנו היטב, אך כשמדובר בקשישים קשה שלא לתהות להיכן נעלמו האמפתיה והרצון לעזור של אותם אנשים שוודאי גם להם יש בן משפחה מבוגר.

האם נהיינו כל כך אטומים לאחר? למה אנחנו לא מצליחים לגלות סבלנות כלפי אדם שעבר חיים שלמים, הקים משפחה, פירנס, תרם את חלקו לחברה ועתה זקוק לאותה חברה שתאמצו אל חיקה? הרי אותו קשיש הוא כל אחד מאיתנו. הוא הסבא או סבתא שלנו עכשיו, ההורה שלנו בעוד כמה שנים, וגם אנחנו, בעתיד הלא כל כך רחוק.

בצרפת, כאשר הצביעו על העלאת גיל הפרישה בשנתיים בלבד מגיל 60 ל-62, הבעירו את הרחובות לא רק אנשים על סף פרישה. הבעירו את הרחובות גם אותם צעירים שהבינו שמאבק עבור הזקנים היום הוא מאבק עבור עצמם בעוד כמה עשרות שנים. אינני מצדדת דווקא במאבקם של אותם צעירים צרפתים, ובעיותיה של החברה הצרפתית שונות בתכלית מבעיותינו שלנו, אך חסרה לי אותה הרוח כאן אצלנו.

מה קרה למפלגת הגמלאים? בבחירות 2006 עלתה מפלגת הגמלאים משום מקום וגנבה את ההצגה עם הישג מדהים של שבעה מנדטים, שהושגו גם בזכות הצבעת מחאה של צעירים רבים שקצו בפוליטיקאים המדושנים והמושחתים.

נדמה היה שכולנו נרתמים עבור הציבור הזה שזקוק לנו, ונותנים לו את תמיכתנו הפומבית ביותר - בבחירות לכנסת. אך ניתן לומר כעת כי מדובר היה בקוריוז פוליטי שבאותה מהירות שבה הופיע, כך גם התמסמס.

שכחנו אותם, את מבוגרי הדור, והדבר ניכר בכל מימד שלא נבחן. במימד התקשורתי, כמעט ולא מתעסקים בבעיותיהם של הקשישים, למרות שאלו לא חדלו מלהתקיים בינתיים. גם אותה כנסת, שכבר ידעה מפלגת גמלאים, שכחה אותם מזמן ועברה להתעסק בנושאים אחרים.

לצערי הרב, ומביקוריי אצל אותם קשישים קשי-יום, נוכחתי לדעת כי גם הציבור הרחב שכח מהם. הם זקוקים לנו שניאבק איתם על הדברים החשובים. הזדמנות טובה מגיעה עכשיו עם מאבקן של העובדות הסוציאליות שיוצא לדרך, להן יש חלק חשוב בשיפור איכות חייהם של אותם קשישים. אך לא רק בכך אנחנו יכולים לעזור.

אותם קשישים שביקרתי שמחו על הצ'ק שהגשתי להם, אך הוא יעזור להם רק בשבוע או שבועיים הקרובים. מעל לכל, הם שמחו על ההזדמנות לדבר עם בן אדם אחר, שרוצה ויכול להקשיב להם, לבעיותיהם ולסיפוריהם, שיכול להפיג במעט את הבדידות שנכפתה על רבים מהם בשל קשיים פיזיים ואחרים.

זו היתה חוויה פוקחת עיניים שהוכיחה לי כמה חיים מפוארים יכולים להיגמר בקול ענות חלושה. בואו לא ניתן להם להתפוגג לאט ומבלי שנשים לב.

יום מעשים טובים - גם אתם יכולים

ב-5 לאפריל יתקיים זו הפעם החמישית "יום מעשים טובים", שיוזמת עמותת "רוח טובה". בשנה שעברה התנדבו 70,000 איש במשך יום אחד. כולם זכו לחוות את חדוות העשייה והשמחה שבנתינה למען הקהילה. השנה צפויים להתנדב למעלה מ-100,000 איש. גם אתם מוזמנים להצטרף!

• להרשמת מתנדבים יחידים - לחצו כאן
  
• להרשמת קבוצת מתנדבים - לחצו כאן
  
• "יום מעשים טובים" בפייסבוק - לחצו כאן
  
• מעוניינים להירשם להתנדבות במשך כל השנה? בכל מסגרת שתבחרו, אתם מוזמנים לפנות לעמותת "רוח טובה"  בטלפון: 1700-505-202