"שימוש במים אפורים חוסך 40% בצריכה"

שימוש במים אפורים (מים ממוחזרים) להדחת אסלות עשוי להוביל לחיסכון של כ-40% בצריכת המים הפרטית. כך עולה מנתונים שהוצגו היום (ג') על ידי איגוד לשכות המסחר, בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שהתכנסה לדון בשתי הצעות חוק העוסקות בשימוש חוזר במים אפורים (מי דלוחין).

הצעות החוק, שימוש חוזר במי דלוחין והתרת שימוש חוזר במי דלוחין, נועדו לאפשר לעשות שימוש חוזר במים שמקורם במקלחות, מכונות כביסה ומדיחי כלים, לצורך הדחת אסלות והשקיית גינות, ובכך לחסוך ולהקטין את צריכת מי השתייה. בתום הדיון החליטה הוועדה לאחד את שתי הצעות החוק. יו"ר הוועדה ח"כ דוד אזולאי ביקש מכל הנוכחים לפעול לגיבוש ההצעה עד הדיון הבא, על מנת שפשר יהיה לאשר אותה לקריאה ראשונה.

ח"כ חנין, אחד ממגישי הצעות החוק, אמר בדיון כי מצוקת המים של מדינת ישראל היא בעיה מוכרת, שיכולה להיפתר בחלקה במצעות שימוש חוזר במים. "אין הצדקה להדיח את האסלות במי שתייה, זו הפקרות" אמר. ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ), שאף הוא חתום על הצעות החוק, שכי קיימות כיום חברות עסקיות רבות שרוצות להיכנס לתחום טיהור המים האפורים, והסדרת העניין בחוק תאפשר את פעולתם המסודרת.

יו"ר הוועדה אזולאי, אמר כי בעולם אידיאלי, הממשלה הייתה צריכה ליזום בעצמה את הסדרת טיהור המים האפורים בחקיקה. אזולאי הוסיף כי לאור המחסור במים והדיונים הקשים על מחירי המים, לא יעלה על הדעת שלא לעשות שימוש חוזר במים.

עו"ד בני זלמנוביץ' ממשרד הפנים, אמר כי משרדו תומך בהצעות החוק והציע כי הליך ההיתר שיינתן למתקן טיהור מים אפורים יהיה באחריות המשרד. אלון זסק, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, אמר כי הם תומכים בהצעת החוק, תוך כדי מחויבות לשמירת בריאות הציבור.

שלום גודלברגר, מהנדס ראשי ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, אמר שמשרדו מתייחס באופן שונה למערכות מים אפורים במוסדות ציבור, בהם ניתן לפקח על בריאות הציבור, לבין מערכות פרטיות - שבהן אין יכולת פיקוח. דוד וינברג, מהנדס ארצי תכנון וקולחין במשרד הבריאות, טען שמחירי המתקנים לטיהור מים אפורים גבוהים מאד ואם יחייבו את הציבור לרכוש מתקנים כאלה -  זו תהיה "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

וינברג גם הזהיר מפני חיבורים צולבים של צנרת מים אפורים ומי שתיה. חנין השיב בנושא זה, כי אף אחד לא ביטל את השימוש בחשמל מפני החשש שמישהו יכניס עפרון לשקע. שירה כספי מעמותת אדם טבע ודין הוסיפה, שקל מאד להבחין בין צנרת של מים אפורים לצנרת מי שתיה ולכן אין סיבה לדאוג מפני חיבורים צולבים.

עו"ד דן כרמלי מאיגוד לשכות המסחר, אמר כי להצעות החוק יש השלכות כלכליות, צרכניות, וסביבתיות ארוכות טווח. הוא הדגים כי רק בפרויקט ציבורי אחד - עיר הבה"דים - עשויים להיחסך 330 אלף מ"ק מים לשנה, אם יוקמו בה מערכות טיהור למים אפורים שישמשו להדחת אסלות.

פול שטיינר, יו"ר חטיבת מיחזור מים אפורים באיגוד, הדגיש ששימוש חוזר במים אפורים יעיל מהתפלה שכן התפלה דורשת השקעת אנרגיה מרובה. "חובה על מדינת ישראל לנצל באופן מקסימאלי את כל משאבי המים שלה, בין השאר באמצעות התרת השימוש במים אפורים להדחת אסלות, שיכולה לחסוך כ-70 ליטר מים לנפש ליום. אם יותר השימוש במים אפורים גם לצרכים נוספים כמו השקית גינות, שטיפת רכב ושימושים תעשייתיים נוספים, החיסכון יכול להגיע למאות אחוזים", אמר שטיינר.