ריאות הצורף צופו זהב; כעת הוא ממתין להשתלה
אלי אקוקה לא היה מודע לכך שעבודתו כצורף עלולה לגרום לו לנזק בריאותי. לאחר 30 שנים בהם שאף חלקיקי זהב וכסף התכסו בהם ריאותיו - והפסיקו לתפקד. כעת הוא ממתין להשתלת ריאות שתציל את חייו. "אני מקווה שיימצא תורם לפני שיהיה מאוחר מדי", הוא אומר
במשך 30 שנה עסק אלי אקוקה בצורפות של תכשיטי כסף וזהב. הוא אהב את עבודתו והשקיע בה שעות רבות מיומו. הוא רק לא ידע שהעבודה שהוא כל כך אוהב תגבה ממנו מחיר כה יקר. בעקבות שנים של עבודה עם חומרי הגלם השונים צופו ראותיו של אקוקה בשכבה של כסף וזהב, וכעת הוא סובל מחסימה ריאתית. בימים אלו הוא ממתין להשתלת ריאות - הפתרון היחיד שיכול להציל את חייו.
בנוסף נאלץ אקוקה, שאינו יכול עוד לעסוק בעבודת הצורפות, להיאבק במוסד לביטוח לאומי, לאחר שהאחרון לא הכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע" וסירב לפצות אותו בעקבותיה. לאחרונה ניצח במאבק המשפטי, אך הוא הוא לא מוצא בכך נחמה.
לא היה מודע לסכנות
מחלתו של אקוקה התגלתה לפני שלוש שנים, כשהיה בן 56. הוא החל להשתעל מאוד, ולאחר שעברו מספר ימים בהם השיעול לא חלף הוא החליט לפנות לרופאת המשפחה. "היא בדקה אותי ושלחה אותי לעשות צילום ריאות", הוא נזכר ביום שבו השתנו חייו. "בצילום גילו שכל הריאות שלי למעשה מצופות בזהב, בכסף ובכל החומרים שעימם עבדתי במהלך השנים. הרופאים הגדירו את זה כחסימה ריאתית".
אקוקה מספר כי לאורך כל שנות עבודתו לא היה מודע לסכנות שיש בחומרים עימם הוא עובד, ולכן לא נקט באמצעי זהירות.
"רק אחרי שקיבלתי את האבחנה עשיתי חיפוש באינטרנט וגיליתי שכל החומרים שבהם אנחנו, הצורפים, משתמשים הם חומרים מאוד מזיקים. לצערי לא היתה לי שום מודעות לפני כן. כל החומרים האלו נמכרו באופן חופשי, בלי אזהרות, וההשפעה שלהם פשוט הצטברה אצלי בגוף, עד שהמחלה התפרצה".
אקוקה נאלץ להפסיק את עבודתו בהוראת הרופאים. בשל העובדה שמחלת הריאות ממנה הוא סובל נגרמה על פי רופאיו מעבודתו הוא פנה לביטוח הלאומי, על מנת שיכירו במחלתו כמחלת מקצוע והוא יוכל לקבל פיצוי, שיאפשר לו להמשיך ולפרנס את עצמו. להפתעתו נאמר לו כי המחלה אינה מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי ולכן הוא אינו זכאי לפיצוי.
"הרופא שמטפל בי הזהיר אותי שאסור לי לעבוד", אומר אקוקה. "אני עצמאי ועד שגילו לי את המחלה יצרתי את התכשיטים בעצמי. היום אסור לי לעבוד עם החומרים בהם השתמשתי בעבר ואסור לי להימצא בקרבת אבק ולכן אני לא יכול לבצע את העבודה שלי. המצב שלי מאוד קשה. אני עם בלון חמצן וכל כמה מטרים אני פשוט לא יכול לנשום. אני לא מסוגל אפילו לעלות שתי מדרגות, והמצב רק הולך ומחמיר. גם התרופות שאני לוקח משפיעות עליי לרעה. הן גרמו לי לעלייה בסוכר ויש לי בעיות בראייה".
מקווה שיימצא תורם מתאים
אך אקוקה לא קיבל את הקביעה והחליט לפנות לבית המשפט, על מנת שיקבע כי למרות שמחלתו אינה נמצאת ברשימת מחלות המקצוע, רשימה סגורה של מחלות שיש קשר ישיר בינן לבין עבודתו של אדם, היא אכן נבעה בשל עיסוקו ולכן הוא זכאי לפיצוי.
"רשימת מחלות המקצוע המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי הינה רשימה סגורה שלא ניתן להוסיף עליה מחלות נוספות ללא חקיקה מתאימה", מסביר עו"ד דוד פייל, שייצג את אקוקה בתביעה כנגד הביטוח הלאומי. "לכן נאלצנו להראות שכל חשיפה וחשיפה של מר אקוקה בעת עבודתו לחומרים המזיקים גרמה לפגיעה זעירה בריאות, כאשר המדובר בפגיעות חוזרות ודומות שניתן להבחין בהן ולייחס אותן לזמן מסוים. ביקשנו מבית הדין לקבוע
כי מחלת הריאות שבה לקה מר אקוקה הינה תאונת עבודה, כמשמעות המונח בחוק הביטוח הלאומי, ולאחר מאבק משפטי ממושך התקבלה תביעתו ונקבעה לו 100% נכות".
למרות הניצחון בתביעה שהגיש, אקוקה אינו יכול לשמוח. מצבו הרפואי ממשיך להידרדר ולאחרונה הוא אף נכנס לרשימת ההמתנה להשתלת ריאות. רופאיו סבורים כי אם לא יימצא לו תורם מתאים נותרו לו שישה חודשים בלבד לחיות.
"אני כל הזמן במעקב", הוא אומר בכאב, "ועכשיו אני פשוט ממתין. יש 160 אנשים נוספים שמחכים איתי להשתלת ריאות. לפני שנה-שנתיים הייתי במצב הרבה יותר טוב, אבל מאז הוא כל הזמן הולך ומדרדר. אני רק מקווה שיימצא לי תורם לפני שיהיה מאוחר מדי".
לפנייה לכתב/ת 
