עסקי משפחת קדאפי: "כמו אופרת סבון לובית"
מאמר שפורסם בבריטניה, ומסתמך על ציטוטים מ"ויקיליקס", טוען: האימפריה הכלכלית העצומה של קדאפי גורמת למלחמות שליטה ולסכסוכים בין ילדיו. לפי המאמר, כל אחד מילדיו זוכה להכנסה קבועה מחברת הנפט הלאומית, שהיצוא השנתי שלה מגיע לעשרות מיליארדי דולרים
המנהיג הלובי מועמר קדאפי בנה אימפריה עסקית עצומה שהיא מקור לחיכוכים רבים בין ילדיו - כך דיווח היום (ד') "פייננשל טיימס" כשהוא מסתמך על ציטוטים ממסמכים הנחשפים באתר "ויקיליקס".
- "מעכשיו קראו לי מלך המלכים". סיפורי קדאפי
- הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
במאמר, שכותרתו "קדפי בע"מ", דיפלומטים משגרירות ארצות הברית בלוב טוענים שהדיקטטור ומשפחתו שולטים בחלקים גדולים של תעשיות הנפט והגז במדינה, התקשורת, פיתוח התשתיות, בתי המלון והשווקים השונים. במזכר ממאי 2006, מציינים הכותבים כי כל אחד מילדיו של קדאפי זוכה להכנסה קבועה מחברת הנפט הלאומית, שהיצוא השנתי שלה מגיע לעשרות מיליארדי דולרים.
לכן, נכתב על ידי הדיפלומטים, סייף אל-איסלאם, בנו השני של קדאפי, נכנס לתעשיית הנפט דרך חברת בת של החברה הלאומית, שהוא החזיק. מועמר קדאפי עצמו השקיע בשנת 2009 16 מיליון אירו (21.9 מיליון דולר) בקומפלקס מלונות בעיר האיטלקיה ל'אקווילה.
במזכר נוסף, שנשלח במרס 2009, ומתייחס ל"מלחמות שליטה" בין האחים והאחיות למשפחת קדאפי, נכתב כי יש מספיק חומר "שיספק למשקיפים המקומיים מספיק חומר לאופרת סבון לובית".
שמונה ילדים, קדאפי אחד
לקדאפי שבעה בנים ובת. שניים מתוך הבנים קרובים אליו במיוחד, והם היו המועמדים הבולטים להחליפו: סייף אל-איסלאם, ארכיטקט בהכשרתו ובעל דוקטורט מ-LSE בלונדון, ומות'עאסין, שהיה סגן אלוף בצבא הלובי והיום משמש כיועץ בטחון מיוחד לאביו.
על פי דיפלומטים אמריקנים, המתחים במשפחה מתודלקים בעיקר בעקבות החלטת האב לקדם את סייף אל-איסלאם בזירה הציבורית ולהכין אותו לרשת את מקומו בעתיד.
בכתבת פרופיל שפורסמה על קדאפי באוקונומיסט בשנת 2009, במלאת 40 שנה לכהונתו, צוין בין היתר כי השליט הלובי קידם בשנים האחרונות שורה של רפורמות במדינה, לאחר שהוסרו ב-2003 הסנקציות הכלכליות העולמיות שהוטלו עליו בעקבות מעורבותו בטרור העולמי. לצד זה, בבירה טריפולי נבנו מלונות פאר חדשים ושדה תעופה חדש שנועדו לשמש את ענף התיירות הצומח של המדינה ועבור המשקיעים הבינלאומיים החדשים שבאו לעשות עסקים בלוב. מאז הסרת הסנקציות, כ-40 מהתאגידים הגדולים בעולם בתחומי הנפט, הגז והתשתיות נכנסו לשותפות עסקית עם הדיקטטור הלובי.
במהלך העשורים האחרונים הצליח קדאפי גם להעלות את תוחלת החיים במדינה בכ-20 שנה (ל-78 שנה) ולצמצם את תמותת התינוקות. אך עדיין, אלו לא היו שינויים מרחיקי לכת עבור מדינה שמייצאת כמעט את אותה כמות הנפט לנפש כמו ערב הסעודית.
סך כל שווי הנפט של לוב לייצוא עמד בשנת 2008 על יותר מ-46 מיליארד דולר, שמתחלקים בין 6.5 מיליון תושבים. מצבה הכלכלי הפנימי הרעוע של המדינה בולט עוד יותר על רקע ההכנסות העצומות מנפט וגז.
הנפט מהווה 95% מהכנסות המדינה מייצוא, כ-80% מהכנסות הממשלה וכ-25% מהתמ"ג הכולל של לוב. הרוכשות העיקריות של הנפט והגז הלובי הן איטליה, שמהווה השותפה העסקית הגדולה ביותר שלה, גרמניה, צרפת, ספרד, שוויץ וארה"ב.
התשתיות במדינה לא מפותחות, ישנו מחסור חמור בדירות מגורים וההערכה היא שמאות אלפים חיים בתנאים לא ראויים. כ-20% מהאוכלוסייה לא יודעת קרוא וכתוב.
לוב גם מסתמכת על יבוא מזון, מאחר ורוב שטחה הוא מדברי ותשתיות חקלאיות מודרניות כמעט ולא פותחו במדינה, ולכן היא מושפעת ביותר משינויי מחירים בשוקי המזון העולמיים.
הערכת גובה האבטלה בלוב קשה, מאחר ואין נתונים רשמיים, אבל על פי ה-CIA האמריקני, ב-2004 עמד אחוז המובטלים על כ-30% ובעקבות המשבר העולמי אף עלה ליותר מכך. על פי הערכות שונות, כשכשליש מהאוכלוסייה חיה מתחת או בקו העוני של המדינה, ובכ-15% ממשקי הבית אין שום מפרנס.
התמ"ג לנפש במדינה עומד, על פי האו"ם, על מעט יותר מ-10,000 דולר לשנה. לפי ה-CIA גובהו כ-13 אלף דולר לשנה.
לפנייה לכתב/ת 
