אומברטו אקו: "מתנגד לכל סוג של חרם"
בניגוד לאיאן מקיואן, הסופר אומברטו אקו המבקר בי-ם העדיף להימנע מביקורת פוליטית. "יש לי מספיק מה לומר נגד ממשלת איטליה, אין לי זמן לדבר על ממשלת ישראל". על הקריאות לחרם על ישראל אמר: "לצעדים כאלה יש תוצאות שליליות"
"הבנתי שאני די פופולרי בישראל", אמר הסופר והפילוסוף פרופסור אומברטו אקו, במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ד') במסגרת ביקורו בישראל לרגל ביריד הספרים ה-25 בירושלים. "כל הזמן שואלים אותי כאן אם ניסו להניא אותי באיטליה מהביקור בישראל, ואני פשוט נדהם. אף אחד לא התערב בעובדה שהחלטתי לבוא לכאן. אולי אני לא מספיק חשוב".
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
אקו הגיב גם לקריאות שהופנו לאורח נוסף בישראל, הסופר איאן מקיואן, מצד ארגונים פרו-פלסטינים בבריטניה שדרשו ממנו לא להגיע לישראל. "אני נגד כל סוג של חרם, אני חושב שזה תמוה לא להזמין ישראלים לאירועים בחו"ל. זו גזענות. אני מגיע ממדינה שהיתה בעברה פאשיסטית, ולחרמות מהסוג הזה יש תוצאות שליליות". בנוגע לעובדה שמקיואן דיבר בנאום הזכיה נגד הכיבוש והממשלה הישראלית, טען אקו: "יש לי מספיק מה לומר נגד ממשלת איטליה, כך שאין לי די זמן לדבר על ממשלת ישראל".
אקו בירושלים. "משוכנע שיש לי ראש תלמודי" (צילומים: אוהד צויגנברג)
בנוגע לאהבתו של אקו לישראל ולירושלים, הוא טען בהומור כי "אני משוכנע שיש לי ראש תלמודי, ובמשך זמן מה חשבתי שאולי יש לי מקורות יהודיים, כי סבא שלי היה מאומץ. אבל סבתי היתה נוצרית, אז לפי החוקים נועדתי להיות גוי". בנוגע לירושלים כמקור השראה לכתיבתו, הבהיר אקו כי "ירושלים היא לא שלכם בלבד - היא שייכת לכולם".
מוכן לכתוב גם לחייזרים
אקו הציג את עצמו כאישיות תרבותית שאינה תלויה בפוליטיקה, ולכן בזמן ביקורו, כאשר הוא מוקף בשאלות פוליטיות מכל סוג, הוא העדיף להתרכז בדיבור על הכתיבה. "כל סופר כותב עבור קהל. הטקסט היחיד שאתה כותב רק לעצמך הוא רשימת המכולת שלך. אפילו רשימת הכביסה שלך מיועדת לכובס ולא רק בשבילך.
"כתיבה, מעצם היותה, היא פורמט של דיאלוג, וספר הוא כמו ילד שצריך לטפל בו במשך כמה שנים עד שהוא מתנהל בזכות עצמו. תמיד שואלים אותי - אם מחר אדע שהעולם הולך להיעלם, האם אפסיק לכתוב? סביר להניח שאמשיך לכתוב אל תוך הלילה. אולי בעתיד חייזרים מכוכב אחר ימצאו עניין בטקסטים שלי".
יריד הספרים בירושלים. "התנ"ך הפך לקאלט"
על סגנון הכתיבה של התנ"ך, כסיומטיקן (עוסק בחקר הסימנים), סיפר אקו: "אמרתי פעם שהתנ"ך הפך לקאלט, שסביבו נוצר פולחן. התנ"ך שנכתב בסגנונות שונים ובתקופות שונות, נהפך לכזה בזכות הרעיון שאפשר לפרק אותו. כך כל קבוצה יכולה לפרש אותו ולבחור ממנו את החלקים שהיא רוצה. לכן גם 'מופע הקולנוע של רוקי' ו'קזבלנקה' נחשבים לקאלט. היוצרים של 'קזבלנקה' פשוט ידעו איך לסיים את הסרט, בצורה שהפכה אותו ליצירת מופת. אולי במקרה".
אקו דיבר על נושא השפה בהקשר למדיה ואמר שאנחנו עומדים מול עידן חדש ומאוזן. מצד אחד, הדור הצעיר מאבד את השפה כיוון שהוא לא קורא עיתונים ורואה פחות טלוויזיה - אלו השומרים על שפה תקנית של שפה, ובמקומה
מבלה באינטרנט, שם השפה מידללת. מצד שני, טען אקו, זהו דור שבאמצעות הפייסבוק והטוויטר יכול להנהיג מהפכה, כמו שקרה עכשיו בעולם הערבי.
"אני חושב שאני צריך לומר משהו על הספר האחרון שכתבתי, ואני מוצא את עצמי במצב מוזר, כי אני דן על ספר שאיש בישראל לא קרא כיוון שהוא טרם תורגם", הוסיף אקו. "אולי זה טוב, כי כך אין הזדמנות לבקר אותי". הספר "בית הקברות של פראג" עוסק בפרוטוקולים של זקני ציון. המחקר שעליו התבסס אקו טוען כי היהודים היו אחראים על המהפיכה הצרפתית מתחת לפני השטח, ושזהו בעצם היה גורם הראשי לאנטישמיות שהתפתחה במאה ה-19.
"הספר שלי משתמש במסמכים אמיתיים ובדמויות אמיתיות ומשולב עם רעיונות פיקטיביים, על מנת להשלים את העלילה", הסביר אקו. "את הרומן כתבתי עוד לפני פרשת ויקיליקס, אבל ויקיליקס בעצם מוכיחה שהלוגיקה והמכניקה של המוסדות החשאיים תמיד היתה זהה ועבדה באותה צורה, מאז ועד היום".