היֵה נכון לתפילה

בשנים האחרונות מופנית ביקורת כלפי "בני עקיבא", המאשימה את התנועה בנטייה להקצנה דתית. בין היתר מתרעמים המבקרים על ההפרדה בין בנים לבנות בפעילויות השונות, וייתכן שעל רקע זה חל שינוי במפת ההתפלגות. כך או אחרת, בשלוש השנים האחרונות גדלה תנועת "הצופים הדתיים" בכ-30%, והקימה שבטים חדשים במודיעין ובגבעת שמואל.

בעוד בשבטי "הצופים הדתיים" פועלים ביישובים מעורבים, הרי שהשבוע (יום ד') נפתח באפרת השבט הראשון שפועל ביישוב דתי. מבחינת אנשי התנועה, זהו מעין כרטיס כניסה למיינסטרים של הציבור הדתי-לאומי.

פער דתי בין הבית לתנועה

"הציבור הציוני-דתי נמתח היום בין שני קצוות - החרדל"י והקונסרבטיבי", אומר המרכז הארצי של עדת "הצופים הדתיים", אלדד וייל. "במצב הזה יש אמצע מאוד גדול, שהם הדתיים הקלאסיים, והם נשארים ללא מענה. תנועת הנוער המרכזית של הציונות הדתית לא מתאימה לחלק מהערכים שהורים מבקשים להנחיל לילדיהם. אני חושב שהרבה הורים היו רוצים לקבל את תנועת הנוער שהייתה להם. 

מענה לכל הגוונים באוכלוסייה‏ (צילום: בני עקיבא אפרת)

1

2

3

4

5

6

"כך לדוגמה, אחת הסיבות שהביאו לפתיחתו של הסניף בגבעת שמואל, היתה 'הפיזמונסניף', שנערך בנפרד לבנים ולבנות. הורים קמו ואמרו שזה לא מה שהם מחפשים. שהם רוצים תנועה שמדקדקת בהלכות, אבל לא מקצינה".

מבחינת עדת הצופים, גדול זה לא תמיד טוב (או לפחות כשהם מדברים על אחרים): "אני חושב ש'בני עקיבא' היא תנועה כל-כך גדולה, שהניסיון שלה להיות תנועה לכל הדתיים - לא מצליח. הסיבה הפשוטה והפרוזאית לכך, היא שבאמת לא כל הדתיים מסוגלים היום למצוא את עצמם בתנועה אחת. ב'בני עקיבא', כמו מה שקורה לעתים במערכת החינוך, יש פער בין הבית לבין התנועה. במקרים רבים, התנועה מייצרת מבחינה דתית רף גבוה יותר מהבית של החניכים".

כאשר וייל מדבר על קהילה, הוא מדבר על אחד מעמודי התווך של התנועה שלו. תנועת הצופים בבסיסה היא תנועה קהילתית. אופן הקמתם של השבטים הדתיים בשנים האחרונות, מעיד על כך יותר מכל.

"עדת הצופים מתאימה את עצמה לחניכים, ולא להפך. היא לא מצפה שהחניכים יתאימו את עצמם לתנועה", הוא אומר. "לכן למשל, השבט בירושלים אינו כמו השבט ביד אליהו. ביד אליהו תהיה שפה יותר מסורתית, ובירושלים היא יותר אקדמית-אינטלקטואלית. הרעיון הוא לתת מענה לפי צרכי השבט".

ויקום שבט חדש

ביום ד' השבוע הדליקו באפרת את כתובת האש שנשאה את שם השבט החדש, ושעריו נפתחו ל-60 חניכים חדשים. ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, אמר ל-ynet: "זיהינו שתנועות הנוער הקיימות באפרת נותנות מענה רק למיעוט בני הנוער. 'בני עקיבא' ו'עזרא' הצליחו למשוך אחריהם רק רבע מכלל הנוער.

"פנינו ל'צופים הדתיים' בהצעה להקים כאן שבט, מתוך רצון לתת מענה ליותר בני נוער, ומתוך הבנה שיש ביכולתם לעניין חלקים נוספים בציבור הדתי. הצעד הזה נעשה לא כדי לקחת חניכים מתנועות נוער אחרות, אלא להפך: על מנת לעודד עוד ילדים להצטרף לתנועת נוער. אני חושב שזה ייצור עניין ויעשה טוב לכולם".

"אפרת זה יישוב דתי עם אוכלוסייה מאוד גדולה ומגוונת", אומר וייל. "הורים ביישוב פנו אלינו מאחר שהם לא מצאו את עצמם בתנועות הנוער הקיימות. אחוז די גדול מילדי היישוב לא הולך לשום תנועת נוער, ואנחנו מקווים שנוכל לתת להם מענה".

מסר של חיים בשותפות

שבט אפרת יקבל את השם "שובל" - ראשי תיבות של הפסוק "ושבו בנים לגבולם", המזכיר את רחל אמנו, שנקברה בסמוך לאפרת.

מה אתם מציעים לעומת תנועות נוער דתיות אחרות?

"אנחנו חיים בתקופה שבה המתח בין מדינת ירושלים למדינת תל אביב הולך וגדל - והופך לתהום", וייל משיב. "דווקא בתקופה כזו אנחנו,

שמהווים גוף דתי בתנועה חילונית, מחדדים את המסר של חיים בשותפות. אנחנו מהווים אלטרנטיבה למגמה שבה כל אחד מתבצר במחנה שלו. אצלנו כולם באים עם אותם מדים, וכולם מתחנכים על סולם ערכים דומה.

"לקחנו את ערכי 'הצופים' ותרגמנו אותם ברוח היהדות. אם ב'צופים' יש ערך 'צופה דבר אמת' - אז זה 'מדבר שקר תרחק'. במחנות של 'הצופים' אפשר לראות בשבתות שבט שבונה מסנאדות, ושבט אחר מתפלל בבית כנסת שבנה מסנאדות".

השילוב של דתיים וחילונים שבעדת "הצופים" מתגאים בו כל כך, הוא גם מה שעמד בעוכריהם של "הצופים הדתיים" עד כה. "בעבר היו עלינו סטיגמות", מסביר וייל. "חשבו ששיתוף פעלה עם חילונים מייצר דתיות-לייט, אבל במבחן התוצאה רואים שזה לא נכון. אני חושב שהבוגרים שלנו יותר בנויים לעולם, ובעלי זהות דתית מבוססת. הם לא גדלים בחממות, אלא מרגישים ומבינים את הייחודיות שלהם".