בר-און על שכר הבכירים: לתת כבוד למגזר העסקי
המלצות ועדת נאמן שלא להתערב באופן ישיר בשכר בחברות הציבוריות, מעוררות בכנסת תגובות סוערות. כץ מהליכוד: הכל ישראבלוף, אגיש מחדש את הצעת החוק להגבלת השכר. בר-און, מקדימה, דווקא בעד: הדרך לפתור את בעיות שכר המנהלים, אם קיימות כאלה, היא בהעצמת הדירקטורים
המערכת הפוליטית סוערת בעקבות המלצת ועדת נאמן שלא להתערב באופן ישיר בשכר בחברות פרטיות הנסחרות בבורסה ("חברות ציבוריות"). ועדת המומחים הבינמשרדית בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, כונסה ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
זאת, לאחר שחברי הכנסת חיים כץ ושלי יחימוביץ' הגישו באפריל הצעת חוק פרטית, לפיה שכר המנהלים בחברה יוגבל לרמה של עד פי 50 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. הממשלה הכשילה את הצעת החוק, אך הבטיחה לגבש הצעת חוק משלה בנושא, לאחר שתבדוק אותו - באמצעות הקמת הוועדה. בפועל גרם נתניהו, איפוא, לעיכוב של קרוב לשנה בהטלת מגבלה חוקית כלשהי על שכר הבכירים.
ח"כ כץ אמר בתגובה, כי בכוונתו להעלות מחדש על סדר יומה של הכנסת את הצעת החוק המשותפת שלו, לאחר שעל פי בקשת ועדת השרים לחקיקה, הוא ויחימוביץ' המתינו עד לסיום עבודת ועדת נאמן. לדברי כץ, "הכל ישראבלוף. עובדים עלינו. נאמן הרוויח שנה כדי לרצות את חבריו. המלצותיו הן דבריו והיפוכו. מצד אחד הוא לא מגביל את שכר הבכירים בחקיקה, מצד שני הוא ממליץ כי יש לקבוע אמות מידה לתקרות השכר של הבכירים בחקיקה. איזה חוק הוא עצמו עומד להגיש? בסך הכל הוא מטייח את הדברים".
ח"כ יחימוביץ' מסרה: "ועדת נאמן ניסתה לעשות סינרגיה בין קפיטליזם לסוציאליזם והתוצאה היא אידיוטיזם. מדובר במכבסת מילים שתספק הרבה עבודה ליועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין שיצטרכו להסביר היטב לדירקטוריונים מה משמעות התקנות ואיך להתמודד אתן. אבל זה לא ישנה את התוצאה: מדובר בתקנות חסרות שיניים שיאפשרו המשך השתוללות בשכר המנהלים על חשבון הציבור".
גפני: פערי השכר ירסקו את החברה
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר: "בעיית פערי השכר בישראל היא אחת מהרעות החולות אשר יכולות לרסק את החברה הישראלית. יש לטפל בנושא או בחוק או לחילופין בהחלטות חזקות שישפיעו בפועל על כך שיוגבל שכר הבכירים ויעלה שכר הזוטרים".
חברי סיעת קדימה מסרו תגובות מנוגדות. שר האוצר לשעבר, ח"כ רוני בר און, דווקא הביע תמיכה בוועדה: "המלצות נאמן נכונות. מלכתחילה הממשלה צריכה להתנהל בזהירות ובכבוד מול המגזר העסקי הפרטי, לצמצם ככל הניתן את התערבותם. הדרך לפתור את בעיות שכר המנהלים אם קיימות כאלה היא בהעצמת הדירקטורים בעיקר הדירקטורים מהציבור שימלאו את חובת הנאמנות שלהם בפיקוח על שכר המנהלים ועל רמתו".
לעומתו ח"כ יעקב אדרי אמר: "זו טעות קשה מאוד שתביא להשתוללות השכר כך שתגיע לשיאים חדשים. איבדנו את הבושה לצערנו הרב". חברו לסיעה, ח"כ נחמן שי, הסכים: "הממשלה שולחת מסר שלילי לציבור וחותרת להגדיל את הפערים בחברה כאשר כבר עכשיו אנחנו מהמובילים בעולם בפערים החברתיים כל שהממשלה לא תוכל להתנער מאחריותה לפערים הגדלים והולכים".
בתוך כך מסקנות ועדת נאמן מחזירות לפני השטח הצעות חוק נוספות שהוגשו בעבר בנושא. ח"כ מאיר שטרית (קדימה) אמר כי בכוונתו לחזור ולהעלות אחרי פסח את הצעת החוק הפרטית שלו להגביל את שכרה בכירים עד פי 10 מהשכר הממוצע במשק.
גם ח"כ חיים אורון, יו"ר מר"צ, אמר שהצעת החוק שלו בעניין הגבלת השכר נמצאת עדיין על שולחן וועדת השרים לחקיקה. הצעתו כוללת שלוש חלופות: הגבלת השכר במכפלת השכר הממוצע במשק, או שלא יעלה על שכרו של שופט בבית המשפט העליון (כ-45 אלף שקל בחודש) או שלא יעלה על השכר הגבוה המקובל בתחומים דומים של המשק לחברה שהבכיר עומד בראשה.