יורוקאפ: רמלה מול אתינאייקוס והסטטיסטיקה
חצי הגמר: הקבוצה של עדן ענבר תארח (ה', 19:00) את מחזיקת הגביע, בתקווה לשבור את המנחוס מול היווניות ולעשות צעד ראשון לגמר היסטורי. שי דורון: "הגדולה שלנו שלכל משחק אנו באות לנצח". וגם: הצהוב שוב באופנה ולמה קר שם בחוץ?
רק קבוצת נשים אחת מארץ הקודש העפילה בהיסטוריה לגמר אירופי (א.ס רמת השרון ב-1999), 13 שנים חלפו מאז ורמלה רחוקה שני משחקים בלבד לעבר שחזור ההישג וארבעה משחקים מקביעת שיא חדש והוספת גביע מוזהב לארון העמוס בקריית מנחם. המשחק ביום חמישי עשוי להיות זה שגם יביא את הבשורה, הבעיה היא שממול ניצבת מחזיקת הגביע המכהנת.
"לא צריך לחשוב על ההפרש",שי דורון ועדן ענבר (צילום: אורן אהרוני)
"המפתח הוא המשחק הראשון, אצלנו בבית", הודה המאמן עדן ענבר. "חשוב שהקהל יבוא ולא יפסיק לעודד לרגע. יש לנו הזדמנות חד פעמית לארח קבוצה ברמה הזו, לטעמי קבוצת יורוליג לכל דבר ועניין. יש להם סגל איכותי, שתי זרות טובות, בוסמניות איכותיות ושתי שחקניות מנבחרת יוון. יהיה קשה, אבל אנחנו אף פעם לא מרימים ידיים. אין אחד במועדון שלא יגיד לך שהוא לא רוצה ללכת עד הסוף".
"אף שחקנית לא חושבת על האגו שלה"
בליגה הישראלית רמלה מובילה ב-5 מתוך 11 קטגוריות סטטיסטיות, באירופה זה מצטמצם לשלוש, כשרק אתינאייקוס, היריבה שממול, נראית מאיימת יותר מבחינת המספרים היבשים. התקציב של היווניות (כ-2 מיליון אירו) הוא כמעט פי שלוש מזה של הנציגה הישראלית, מה עוד שרמלה תיאלץ לשחק את הגומלין בהר הגעש באתונה. לשי דורון זה לא מפריע.
שחקניות אליצור רמלה מקוות לשמוח בסיום (צילום: אורן אהרוני)
"אם אחשוב כל פעם על ההפרש שאני צריכה לנצח או כמה פער לשמור בגומלין, אז בכל משחק אפסיד ב-30", הסבירה. "הגדולה שלנו שלכל משחק אנחנו באות לנצח". ענבר מסכים עם דורון: "אני לא מופתע מההצלחה שלנו, יותר מהמשמעת הקבוצתית. יש לנו סגל שחקניות שכל אחת יכולה להתעלות ברגע נתון, אף אחת לא חושבת על האגו שלה וכמה דקות תשחק".
פעמיים בעבר הופיעה רמלה בחצי גמר אירופי. ב-1998 בגביע רונקטי ז"ל, ב-2008 ביורוקאפ. בשני המקרים ניצחה את המשחק הביתי בפער מינימאלי, אך הובסה בחוץ. האם הפעם יישבר המנחוס? "אם לא הייתי חושבת שזה אפשרי, אז הייתי פורשת מכדורסל", הצהירה דורון. "אני פשוט לא חושבת שעדיין הגענו לשיא, יש לנו עוד מה לתת ונצטרך לעשות זאת ביום חמישי. התוצאות האחרונות מזכירות את הכושר שלנו מתחילת העונה".
אתינייקוס עם הגביע בעונה שעברה. הפעם תור רמלה? (פיב"א אירופה)
רמלה לובשת את חולצת המזל?
והנה שתי סיבות לאופטימיות. הראשונה, בשלוש השנים האחרונות הזוכה בגביע היורוקאפ שיחקה עם גופיות צהובות. סקיו ב-2008, גלאטסראיי ב-2009 ואתינאייקוס בעונה החולפת. העונה, לא ברור למה, היווניות שינו את צבע המדים ללבן-אדום. רמלה, כידוע, לצהוב-שחור.
צ'אבקטה וולגודה הרוסית היא הקבוצה הנוספת שנותרה במפעל המשחקת עם תלבושת צהובה גם כן. לא שזה אומר משהו, אבל למה שלא יהיה לכם טוב על הלב.
שתיים, אתינאייקוס לא הצליחה לנצח בחוץ בשני השלבים הקודמים ביורוקאפ (שמינית ורבע). למעשה ה'וי' האחרון שלה מחוץ לביתה היה אי שם בדצמבר 2010, מול קראיובה הרומנית. "אותנו לא מעניין בית או חוץ, באות לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולות בכל משחק", הסבירה דורון, שהפסידה בחצי גמר היורוקאפ ב-2008 עם רמלה מול בי.סי. מוסקבה. "אז זה אז, היום כולנו מרגישות שיש משהו שונה, שאפשר לעשות את זה".
דורון צריכה להתמודד לא רק מול אתינאייקוס, אלא גם מול המאזן הלא סימפטי שיש לרמלה מול קבוצות יווניות לאורך ההיסטוריה. רק ב-6 מתוך 14 משחקים הצליחה רמלה לנצח, כולל שני הפסדים לאותה אתינאייקוס ב-2009. רמלה ניצחה רק פעם אחת בששת המפגשים האחרונים מול קבוצות מיוון, וגם אז זה היה רק בבית המוקדם. בכל מקרה, למה להרוס לכם את האופטימיות?
לפנייה לכתב/ת 
