שיאני השכר נושמים לרווחה. עד המאבק הבא
בהנהלות התאגידים מרוצים מהחלטת ועדת נאמן שלא להתערב בשכר הבכירים. הם גוזרים על עצמם שתיקה וממתינים בחשש למערכה הבאה - בכנסת. גורם במערכת הבנקאות כבר מאשים: "התנהלות הח"כים תהיה פופוליסטית"
רגע לפני פרסום הדו"חות הכספיים של החברות הגדולות במשק ופירוט שכר הבכירים, הגישה אתמול (ד') ועדת נאמן את מסקנותיה והמליצה שלא להתערב להם ב"לוקש". בהנהלות התאגידים נושמים אמנם לרווחה לאור המסקנות, אך עוקבים בדריכות אחר התחממות המחודשת בגזרה הפוליטית נגדם ונגד גובה משכורתם.
בחברות הגדולות בכלל ובבנקים בפרט, מסרבים להתייחס להתפתחויות האחרונות, אך חוששים ממהלכים "פופוליסטיים" כלשונם. גורם במערכת הבנקאית הביע חשש בשיחה עם ynet כי כעת פוליטיקאים עשויים לנסות "לגזור קופון" ולפתוח במאבק מתוקשר. "הם יכולים לנסות ללכת לחקיקה ולסחוף דעת קהל, אבל הכל זה מטעמים אינטרסנטיים, וקידומם האישי", אמר.
הבנקאים מתחרים בתקשורת ובתעשייה
המערכת הבנקאית ידועה כנדיבה במיוחד כלפי קברניטיה, ולמרות זאת, אפילו הבנקאים מתקשים להתחרות בשכרם המופלג של מנכ"לי חברות בתחום התקשורת והתעשיה. רוצים תזכורת? מכיוון שפרסום דו"חות 2010 יושלם רק בעוד כחודש, על מנת לבחון את התגמולים בחישוב שנתי, נסתפק בפירוט שכרם של המרוויחים הגדולים בשנת 2009.
את המשכורת הגבוהה ביותר בשנת 2009 קיבל מנכ"ל פרטנר לשעבר, דוד אבנר, שעלות שכרו עמדה על כמעט 19 וחצי מיליון שקל, מתוכם 9.5 מיליון שווי אופציות. אחריו ברשימה, חיים כצמן, יו"ר גזית גלוב, שגרף 18.8 מיליון מתוכם 10 מיליון בשווי אופציות.
השלישי ברשימה הוא מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, אלי יונס, שנהנה בשנת 2009 משכר בעלות של כ-18.6 מיליון שקל, שהורכב ברובו מגילום תוכנית האופציות. מי שסוגר את הרביעיה הפותחת הוא אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, עם כמעט 18 מיליון, מתוכם כ-8 מליון באופציות.
עוד בלטו במשכורות העתק: עקיבא מוזס, מנכ"ל כי"ל, עם 12.7 מיליון; מנכ"ל מכתשים אגן לשעבר, אברהם ביגר, שהשתכר כ-10.8 מיליון שקל ומנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, עם עלות שכר של כ-10.4 מיליון שקל. יש לציין כי השכר המדווח מורכב מחלק נכבד המבטא שווי אופציות וכן מעניקים שונים.
"התחלתי עם משכורת של 4,000 שקל"
כאמור, למערכת הבנקאית התמודדות קשה על מקום בצמרת, אך עדיין, בכיריה מתברגים במקומות מכובדים. עלות שכרו של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, הסתכמה ב-2009 ב-11.7 מיליון שקל. מנכ"ל דיסקונט לשעבר, גיורא עופר, קיבל 9.2 מיליון שקל ומנכ"ל לאומי, גליה מאור, "הסתפקה" ב-8.1 מיליון שקל.
ביקורת קשה על הסכומים והפערים האדירים שהם מגלמים אל מול משכורות העובדים הזוטרים בחברה, לא חסרה גם אז. כיצד התייחסו לכך הבנקאים?
"צריך לשים דגש ש-5 מיליון שקל (מתוך עלות השכר - א.ר.) הם הפרשות פנסיוניות שניתנו. התחלתי כעובד זוטר בשכר של 4,000 שקל", אמר אז ציון קינן, והוסיף: "אלו הפרשות סוציאליות שצברתי במשך 32 שנה, שיינתנו כשאגיע לפנסיה".
להגנתו של שיאן השכר במערכת הבנקאית, אלי יונס, יצא יו"ר דירקטוריון הבנק, יעקב פרי, שבעצמו מקבל משכורת נדיבה של מיליוני שקלים: "למנכ"לים טובים צריך לשלם ולתגמל אותם טוב, והביצועים מוכיחים את עצמם. צריך לזכור שלבנק יש בעלים פרטיים".
לפנייה לכתב/ת 
