נפרדים מחמישה בלונים
ספריה של מרים רות, שעוסקים בעולם הילד, נמכרו במאות אלפי עותקים, תורגמו והומחזו. איוריה של אורה איל הפכו למזוהים איתם כל כך, עד כי לא ניתן להפריד ביניהם. עם לכתה של איל מעימנו, מנסה יותם שווימר לפענח את סוד הקסם של הסיפורים
מכלול יצירתה של הסופרת והחוקרת מרים רוֹת מהווה נדבך משמעותי ומרכזי בקאנון ספרות הילדים העברית. כשאנו חושבים על סופרות הילדים החשובות ביותר, עולים שמותיהן של לאה גולדברג, מרים ילן-שטקליס, אנדה עמיר פינקרפלד ופניה ברגשטיין, אך רות (1910-2005), שהחלה לפרסם ב-1974, היתה ללא ספק הסופרת החשובה והאהובה ביותר בשליש האחרון של המאה העשרים.
טרם פנייתה לכתיבה ספרותית, הייתה רות, חברת קיבוץ שער הגולן שעלתה לארץ ב-1931, מהעיר נובה זמקי (כיום בצ'כוסלובקיה), מחלוצות מחקר ספרות הילדים בארץ וכתבה ארבעה ספרי עזר ומחקר על חינוך וספרות ילדים. במשך שנים ארוכות היתה גננת ועסקה בחינוך, ובין היתר לימדה בסמינר אורנים.
רות, סופרת הילדים האהובה ביותר (צילום: אפי שריר)
עדנה קרמר, לשעבר עורכת מדור ספרות הילדים והנוער בספרית פועלים וראש המרכז בסמינר אורנים, מבארת את סוד הקסם של יצירתה של רות: "היא הכירה היטב ילדים ואת הפסיכולוגיה של הילד, את עולמו, רגשותיו. בנוסף, היה לה רקע ספרותי עשיר והיכרות נרחבת עם ספרות הילדים בעולם. היא גם לימדה ספרות ילדים בהכשרת גננות ומורים, הרצתה, חקרה, פרסמה מאמרים רבים. השילוב בין שני הצדדים (הילד והספרות) הצמיח יצירות מתוך עולם הילד אבל עם מבט מבין ומפוכח של הכותבת, והן מעוצבות בתבניות ספרותיות שמתאימות לילד".
התמודדות עם אכזבה ואובדן: "זה סופו של כל בלון" (עטיפת הספר)
כך למשל, מסבירה קרמר, "נמצאת במרכז כל יצירה בעיה רגשית מעולמו של הילד (היא קראה לזה 'מוקד ריגושי') לדוגמא, התמודדות עם אכזבה ואובדן ב'מעשה בחמישה בלונים', הצורך בפינה פרטית ב'הבית של יעל', יחסים בין פרט וקבוצה ב'תירס חם', התמודדות עם פחד ב'פודי הקיפוד', הגשמת משאלות באמצעות הדמיון ב'נגיד ש...' וכך הלאה.
"התבניות מבוססות על חזרות: סיפורים במבנה עלילה אפיזודיאלי או מצטבר, חזרות על מילים, צלילים, פזמון חוזר. שילוב חריזה, מקצבים ולשון ציורית מוחשית. אלו תבניות שמתאימות לשפה הפנימית של הילד, יש בהן יסוד משחקי מהנה, הן קלות לקליטה, להבנה, לזכירה, ובכך משתפות את הילד בביצוע היצירה".
קריאת חובה בגן
לא בכדי ציינה קרמר את הספרים "מעשה בחמישה בלונים", לצד ספרים נהדרים נוספים כגון "מגפיים", "המעיל של סבתא", "יובל המבולבל" ו"טבעת הקסמים", יצירותיה של רות הפכו לקריאת חובה בכל בית וגן, ומזה קרוב לארבעה עשורים, פעוטות גדלים על סיפוריה הכובשים והבלתי נשכחים, שרובם ראו אור בספרית פועלים ואוירו על ידי מאיירים מהשורה הראשונה כדוגמת אורה איל, שמואל כץ, הילה חבקין ומיכל אפרת.
איל, שנפטרה השבוע, איירה את ספרה הראשון של רות, "מעשה בחמישה בלונים", וזו היתה גם עבודת האיור הראשונה שלה. היצירה המשותפת היתה נקודת מוצא למפעל חיים אדיר של הסופרת והמאיירת, יחד ולחוד. איל איירה ספרים נוספים של רות, ביניהם "תירס חם", "הבית של יעל" ו"זאתי", ואף איירה למיטב הסופרים בארץ, כדוגמת נורית זרחי, רונית חכם ודויד גרוסמן.
ספריה של מרים רות נמכרו במאות אלפי עותקים, תורגמו, הומחזו ואיורים מתוכם מתנוססים על מרצ'נדייז שונים. בהקשר זה, מעניין לחשוב על האופן בו איוריה של אורה איל הפכו לסממן ויזואלי מוכר ליצירתה של רות ולשם נרדף ליצירה הטקסטואלית. זה הוא מקרה נהדר בו הטקסט והאיור מעשירים אחד את השני, עד כי לא ניתן להפריד ביניהם כאשר עוסקים בספר.
יצירותיה הראשונות של רות, זכורות לא רק בגלל הטקסט המתנגן, אלא גם בשל איוריה הנפלאים של איל, אשר הרהיבה ללכוד את נפשו הילד ואת החוויה המתוארת בסיפור. בסגנונה הייחודי, הניתן לזיהוי בקלות, עיצבה דמויות חד פעמיות של ילדים, והצליחה לתרגם באופן ויזואלי קשת רחבה של רגשות ותחושות.
מפעל חיים של הסופרת והמאיירת, ביחד ולחוד (צילום: אלכס קולומויסקי)
פרופסור מירי ברוך, חוקרת ספרות ומבכירות החוקרות לספרות ילדים בארץ, טענה באחד מהמאמרים הבודדים שנכתבו על יצירתה של רות, כי היא "זורעת תמיד פרורים של עצב בעוגת החיים". לדעתה, תופעה זו נובעת מכך ש"במרבית ספריה מציגה רות מבחינה תמטית עולם יפה ותומך, מבין את צרכי הילד ופונה אל הילד גם ברמתו שלו. אלא שהילד גם נתקל בבעיות עם העולם משום שאינו מבין אותו. הוא עובר טראומה קטנה אבל בסוף נרגע ולומד לחיות עם ה'פצע' הקטן".
ברוך מדגימה את אמירתה בהתבסס על הספר "תירס חם", היצירה האהובה עליה: "בספר מוצג ילד שטוב לו בעולם, הוא מזמר ושר לו שיר על תירס חם, סתם כך, וכל הילדים נגררים אחריו ושרים את שירו (כך גם השומע הפעוט של הטקסט), ולבסוף תובעים ממנו הילדים את התירס שבשיר (אי הבנה בסיסית הנבנית על ציפיות לא נכונות). הם נעשים אלימים כלפיו והוא אינו מבין כיצד נקלע לבעיה הזו.
בים-בם-בם, תירס חם. מבוסס על ציפיות לא נכונות (עטיפת הספר)
"בסופו של דבר, סבא מכין תירס והבעיה נפתרת. בסיום הכל טוב, מבחינתו של הילד השומע, ומבחינתו של המבוגר. בספר מושמעים מסרים התנהגותיים בדבר חוסר קומוניקציה, הנשען על ציפיות שונות של הילדים מול אופיר, וציפיות שונות של אופיר מן הילדים, ולמרות שהסיפור מסתיים בנחמה, הוא מפגיש את כולם (אופיר, הילדים וכן המבוגר הקורא) באפשרות הנובעת מאמירה פתוחה, רבת משמעויות. נדמה לי שהפעוט בן השנתיים נהנה בעיקר מן ה'פזמון החוזר', אבל כמו בכל יצירה טובה לילדים, ניתן להבין אותה ברמות שונות ככל שהשומע מתבגר ומתעשר בניסיון חיים".
הגננת החלוצית הראשונה
רות נהגה לערוך מפגשים עם ילדים וגננות, וגם בגיל מופלג כשראייתה דעכה, הוסיפה לכתוב לילדים בעזרת קלדנית. לאחר מותה, ראה אור הספר "כאשר לדב התחשק לעוף" (הוצאת מודן) בליווי איורים של אביגדור כהן, קרוב משפחתה של רות. אך גם הוא, בדומה לספרים אחרים שכתבה, לא הצליח להעפיל לפסגת יצירתה שפורסמה בעשור הראשון לפועלה.
"אין ספק שתרומתה של מרים רות לספרות הילדים הוא עצום", מסבירה פרופסור ברוך, "בעיקר בשל העלאת המודעות לנושא בתנועה הקיבוצית ובהמשך גם בעיר. היא לקחה את מקצוע הגננת ברצינות הרבה ביותר מבחינתה, הקשיבה לילדים ושמעה את דרך ההתפתחות הלשונית שלהם. ספרה 'ספרות לגיל הרך', שהיה מעין תנ"ך לגננות לאורך שנים רבות, הוא ספר משמעותי וחלוצי בתחום.
"יש לזכור כי החינוך בגיל הרך נתפס כחשוב הרבה יותר בקיבוצים מאשר בעיר, שכן הילדים בקיבוץ היו בחסות מטפלת או גננת החל מלידתם, וצריך היה לספק לנשות החינוך חומרי קריאה, שלא היו קיימים עדיין בעיר. ספריה הם הוכחה לכך שהיא ידעה מה נכון לילד, גם מבחינת המצלול, הטקסט והמבנה - על פי סדר חשיבות זה".
עדנה קרמר מוסיפה, כי מרים רות "העשירה את ספרות הילדים לגיל הרך ביצירותיה, שהן נכס צאן ברזל
והשפיעו על דרכי כתיבה לפעוטות. היא תרמה רבות למעמדה של ספרות הילדים כמרצה, מדריכה וחוקרת שהתייחסה לספרות הגיל הרך כאל ספרות לכל דבר, ואת הילדים ראתה כראויים לספרות משובחת".
כאמור, רות החלה לכתוב בגיל מבוגר יחסית, עם יציאתה לפנסיה. פרסמה סיפורים ב"דבר לילדים" וספרה הראשון, "מעשה בחמישה בלונים", זכה מיד - וכפי שטענה בראיונות, כנגד כל הסיכויים באותה תקופה, שכן הוא בלט בייחודו ובחדשנותו -להצלחה מסחררת, הודפסו ממנו עד היום כשבעים מהדורות והוא זיכה אותה בפרס "אות החיוך" מטעם יוניצ"ף. למעלה מעשרים ספרים כתבה רות, כלת פרס זאב למפעל חיים ב-1990 ופרס ביאליק לספרות ב-2002.
"זכיתי להכיר אותה אישית," נזכרת פרופסור ברוך. "היא הייתה אישה אופטימית ללא תקנה, שחיה את המקצוע שלה באופן מופלא והדביקה רבים ורבות באהבתה למקצוע." תרומתה של רות, בדומה ללאה גולדברג לפניה, היא בעלת ערך עצום לא רק לספרות הילדים, אלא גם למחקר אודותיה, ויצירותיה עתידות להמשיך ולהיות חלק בלתי נפרד מהיות ילד וילדה בישראל".
