היופי שאחרי הסערה

קליפ השבוע

מזל שיש אנשים יפים, אחרת לא בטוח שהיה לי תירוץ טוב מספיק לשים כאן את הקליפ לשיר המצוין "Go Outside" של Cults, צמד שהומלץ כאן בעבר. בקליפ, שהפיק ערוץ MTV כחלק מסדרת קליפים חדשה, מככב צמד אנשים יפים במיוחד, שיוצא אל העיר וחוגג את היותו זוג יפה וצעיר.

אח של ג'יימס פרנקו ואחיינית של ג'וליה רוברטס בקליפ של "Cults"

השניים עסוקים בלקנות בגדים, לנסוע במכונית פתוחה, לרקוד ולהיראות טוב. זו לא חוכמה כשיש לך כאלה גנים: את הבחור משחק דייב, אחיו של השחקן ג'יימס פרנקו ואת הבחורה המגיחה מתוך הטלוויזיה לשנות את חייו משחקת אמה רוברטס, אחייניתה של ג'וליה רוברטס.

ארוחת החינם של השבוע

יש אמנים מעטים שכל אלבום חדש שלהם טוב מקודמו, יש לא מעט אמנים שמוציאים אלבום טוב אחרי אלבום טוב כמעט בלי נפילות, ויש אמנים שאתה שומר להם אמונים כבר חמישה אלבומים בינוניים, בזכות אלבום אחד ששינה את חייך מרוב שהיה מעולה.

לוסינדה וויליאמס. נשמעת מצוין וכותבת טוב (צילום: Gettyimages) 

לוסינדה וויליאמס שייכת אצלי לקטגוריה האחרונה. "Car Wheels on a Gravel Road" שלה מ-1998 הוא אחד האלבומים האהובים עליי אי פעם, אלבום קאנטרי לאנשים שלא אוהבים קאנטרי, אלבום שכולו דרכים ומסעות, פנימיים וחיצוניים. וויליאמס לא איבדה את זה לגמרי, ועדיין נשמעת מצוין וכותבת טוב, אבל בכל פעם שיוצא לה אלבום חדש אני מצפה לקבל אלבום מופת כמו אותו אלבום אהוב, ונאלץ להסתפק ב"סתם" אלבום.

עכשיו יוצא לה אלבום חדש, "Blessed", ואני נותן עוד ניסיון (כדאי גם לכם. זה בחינם, כאמור). בינתיים הוא הכי דומה לחיספוס האמיתי של וויליאמס ברגעיה הגדולים ביותר, והביקורות מבטיחות.

אמן השבוע 

אחד הדבר שאני הכי אוהב ב-Bandcamp, האתר המצוין שנותן לכל מי שרוצה במה נוחה להעלות אליה את המוזיקה שלו, הוא הפילוח לפי מיקום גיאוגרפי. אם אני מתעורר עם חשק לפרנקפורט, אני יוצא להאזין לכמה אלבומים מפרנקפורט בלחיצת כפתור. אם מתחשק לי דווקא בוסטון, איטליה או יפן - קליק אחד והאוזניים שלי שם.

השבוע עלתה לכותרות ברעדה עזה עיר אחת בניו זילנד, כרייסטצ'רץ'. מעולם לא שמעתי עליה קודם, ובטח שלא שמעתי אותה. אחרי שהפסקתי לרעוד מהכותרות והחדשות בטלוויזיה, הלכתי לחפש אותה בבנדקאמפ, לבדוק מה נשמע שם. אחרי דפדוף בכמה אלבומים נפלתי על שני דברים שאהבתי.

Wet Wings יוצרים פריק-פולק פסיכדלי (כמה זמן לא שמעתם את המונח "פריק פולק",

אה?), ששואב במידה שווה מההיפיות הפסיכדלית של דבנדרה בנהארט ומהפרימיטיביות המדיטטיבית של "אנימל קולקטיב". יש שם אפילו איזה שתי טיפות "The National" בכמה מהעיבודים. יפה יפה.

Mount Pleasant, צמד בן העיר, העלה רק שלושה שירים, אבל שלושתם מצוינים. אהבתי במיוחד את "Florida", השיר השלם והמגובש ביותר מהשלושה, אבל כולם מצוינים. אני מקווה שהכל בסדר אצלם.

מה שמעתם אתם השבוע? ספרו לנו בתגובות.