אני לא איש רע - אני בסך הכל בעד פקידי האוצר

כשהתקבלתי למקום העבודה כחשב, בבואי להדפיס את כרטיס הביקור באנגלית (כיאה לנפיחות ולגנדרנות הקלה שצריך לשדר), נכתב בו controller, כלומר, מעין סוג של שלט. בהתחלה ממש לא אהבתי את התואר, האם לשלט טלוויזיה דמיתי או לשלט אזעקת רכב? אולם, אט אט התחלתי לחבב את התואר וגם להבין אותו יותר, שכן המילה מתארת שליטה וכוח. הבנתי שמי שידו על הברז יודע הכל: כולם צריכים את חתימתי על כל הוצאה, אפילו עשרה שקלים.

• הצטרפו ל-ynet כלכלה וצרכנות בפייסבוק
  

עם זאת, אליה וקוץ בה: אוטומטית הפכתי להיות האיש הרע - האיש שהכי קל להאשים אותו בכל מגבלה תקציבית, ולזה שהספקים הכי שונאים. נהפכתי לאיש המופקד על המחסום האחרון. הרבה קיתונות של רותחין ובוז מקבלים פקידי האוצר. מה לא אמרו עליהם? "חסרי לב", "רשעים", "קמצנים", "אכזריים" ושלל כינויים נוספים שאף אחד מהם לא מחמיא למופקדים על קופת המדינה.

בדבר אחד לא מאשימים אותם: שלשול הכספים לעצמם. מעולם לא שמעתי על ארמון השיש הוורוד של הממונה על השכר, כמו בטוניס; וגם לא שמעתי על הגנים התלויים של החשב הכללי, כמו בבגדד. שליטי ערב אין לנו כאן.

כמעט לכולם מגיעה תוספת שכר (תהיו סבלניים...). לשוטרים מגיע? בטח! הם מסכנים את חייהם עבור שכר נמוך. לרופאי בית החולים? ברור! שכרם עלוב ביחס להשקעתם ולהתמחותם. גם לעובדות הסוציאליות, שמשתמשות בידיעתן על מנת לקבל הבטחת הכנסה.

בוא נמשיך עם הסייעות והגננות בגנים, קלדניות בתי המשפט, המנקות ועובדי כוח האדם במשרדי הממשלה, המורים, האחיות, הפנסיונרים, הנכים, המרצים והמתרגלים באוניברסיטה, עובדות ויצ"ו ועובדות נעמת, וכמובן שגם לעובדים הסניטרים בבית החולים. למי לא מגיע? אין הרבה מגזרים, פרט אולי לעובדי הנמלים, סליחה טעיתי, הם כבר קיבלו תוספת שכר בגל הנוכחי.

אי אפשר להעלות שכר לכולם

במאבק בין פקידי האוצר לוועדי העובדים החזקים - אני בעד האוצר. אמנם בזמנו בית המשפט העליון לא הבין את התירוץ שאם האוצר ייכנע לפרקליטים כל המשק יתגלגל לשביתות, אבל נראה לי שעכשיו, אחרי שמגזר אחר מגזר פותח בשביתה ותובע עוד כבוד, בית המשפט העליון מבין טוב יותר.

אני חושב שרובם המכריע של המגזרים שהזכרתי באמת מקופחים, אבל אם יעלו את השכר לכל המגזרים שמבקשים, המסים שהועלו יהיו כאין וכאפס ביחס למסים שעוד יצטרכו לעלות. הרי אין כאן קופה גדולה שאפשר לחלק. אם ייתנו תוספת שכר לוועד כזה או אחר יצטרכו לקחת ממקום אחר, ששייך לכולנו.

ואז מגיעים הפוליטיקאים לעת מצוא, וכאלו ששומעים מתוכם את הלוביסטים למיניהם מדבררים אותם ונותנים טיעונים שחלקם מוזרים במקרה הטוב, ומנסים להסביר מדוע פקידי האוצר שמנסים לשמור על הקופה הציבורית טועים וצריך לתת הרבה יותר למגזר כזה או אחר.

אתם זוכרים את המלחמה של טייקוני הגז והנפט בוועדת ששנסקי? כולנו צריכים לומר תודה לפקידי האוצר "השנואים" שדאגו לרווחת הציבור כולו, ולא לכיס של עשיר או של קבוצת משקיעים שהיו צועקים חמס גם אם היו מעלים את המס באחוז אחד בלבד. במאבק בין פקידי האוצר לבין הח"כים המגזריים – או בין האוצר לטייקונים למיניהם – אני בעד האוצר. עדיף שלטון של פקידים אינטליגנטים על פני שלטון של כאלה שנמצאים תחת חסותם של טייקונים או של ציבורים בזבזניים.

מה איכפת לפוליטיקאים?

הרבה יותר קל לבזבז 100 מיליון שקל מאשר לחסוך מיליון אחד. כולנו יכולים לציין תוך דקה לפחות 10 מטרות ראויות וצודקות להשקעה בהיקף של 100 מיליון שקל. נסו לחסוך מיליון אחד בלבד מתקציב המדינה. בטרם תקפצו עם כמה מגזרים שמקבלים יותר מדי, גם לי יש כמה רעיונות – אבל הבעיה שלא תצליחו להעביר אותם בכנסת...

יש פוליטיקאים שמעוניינים להגדיל את הגירעון. אחרי הכל - מה איכפת להם? את ההלוואה שמדינת ישראל תצטרך לקחת לצורך הגדלת הגירעון - יחזירו לא בתקפה שלהם, ואם כן - סימן שזכו לעוד קדנציה ואחריהם המבול.

האוצר צריך לעמוד בפני ביקורת ציבורית, שכן לפעמים גם הם מגזימים. למשל ההתנהלות שלהם בנושא העלאות מחירי המים והדלק הייתה גרועה ולא סבירה. אין ספק שמדי פעם צריך להחזיר את פקידי האוצר לאיפוס ולנקיטת מדיניות הגיונית וצודקת כלפי כל שכבות העם.

אבל חשוב לזכור שכמו שצה"ל הוא צבא העם ושאין צבא אחר - גם קופת האוצר היא קופת העם ואין לנו אוצר אחר, וגם שחלק מהשפע הכלכלי נובע מה משמעת התקציבית ומשמירת הקופה הציבורית בצורה אחראית.

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית. ניתן לשלוח דוא"ל אישי ל-Yehudam7@gmail.com