המשטרה על העבריינים במדים: כשל בחקירת מור
מדו"ח הוועדה, שבראשה עמד סגן מפכ"ל המשטרה, עולה כי בשל מחסור בכוח אדם ומשימות אחרות לא נוהלה חקירה בהתאם נגד העבריין מיכאל מור, בו ניסו לפגוע השוטרים בנהריה. בנוסף נמצאו כשלים באבטחת השוטרים הנוקמים
שלוש שנים לאחר שפרשת "עבריינים במדים" התפוצצה, פרסמה אחר הצהריים (יום ה') המשטרה את דו"ח ועדת הבדיקה לאירועים. הוועדה, שבראשה עמד סגן המפכ"ל ניצב אילן פרנקו, כתבה כי השוטרים שניסו לפגוע בעבריין מיכאל מור לא הופקרו, אך נמצאו פערים וקשיים במענה המקצועי - בין היתר בשל מחסור בכוח אדם.
הוועדה בדקה במשך כשנה את התנהלות המשטרה והמחוז הצפוני בתקופה של שבע שנים, מ-2000-2007.
בדו"ח מודה למעשה המשטרה בכשלים שלה בשני היבטים מרכזיים. הראשון - במבחן התוצאה. למשטרה היתה אפקטיביות נמוכה מאוד במאבק מול ארגון הפשיעה של מור, למרות שהמידע המודיעיני היה קיים. המשטרה נכשלה גם במבחן הראיות והוגשו רק שני כתבי אישום.
מהדו"ח עולה גם הכשל המרכזי השני הוא בנוגע לטיפול בשוטרים המאוימים מנהריה בין 2000-2003. מתברר כי ננקטו פעולות אבטחה, אך הן לא היו מספיקות ומספקות בגלל מחסור בתקציב ובשל עודף משימות של הכוחות בשטח. הוועדה לא הוסמכה ולא בחנה את מעשי השוטרים, אלא את תפקוד המשטרה. בדו"ח נכתב, כי "פעולות שוטרים אלה חצו את גבולות המותר. מאידך, כעולה מכל העדויות, מדובר בשוטרים מסורים שעשו ימים ולילות לשם מיגור הפשיעה באזור הצפון".
ארגונו של מור לא זכה לטיפול ראוי
בפרק העוסק בממצאים נכתב, כי צוות הבדיקה נתקל בקושי רב לאתר את כלל תיקי החקירה הרלוונטיים. לא היה בנמצא במחוז צפון רשימה מסודרת של כלל תיקי החקירה. עוד נכתב בדו"ח, כי מור וארגונו זוהו על-ידי משטרת ישראל כבר בתחילת דרכם ולכל אורך תקופת פעילותם, כעומדים מאחורי שורה ארוכה של עבירות פליליות חמורות. בחלק מהתקופה זכתה "הכרה" זאת בארגון למענה מקצועי, אך בחלק מהתקופה, בעיקר בתחילתה, לא "טופל" הארגון בהתאם, הן מבחינה חקירתית והן מבחינה מודיעינית.
עוד נמצא כי "התיקים ש'נקשרו' לארגון נחקרו לאורך השנים במספר יחידות משטרה שונות במחוז צפון. חלקם נחקרו ברמה מקצועית, ואילו חלקם באופן שאינו מספק ביחס לחומרת העבירות וזהות העבריינים. חברי הוועדה מצאו כי לאורך מרבית התקופה הנבחנת, קיימו מפקדי היחידות השונות במחוז, הליכי פיקוח ומעקב וגילו מעורבות בדרג מפקדים (ציר פיקודי).
בנוסף עלה כי ככל שהשנים חלפו, הכירו גורמי הפיקוד בחומרת האירועים והדיונים הפכו לרבים ותכופים יותר, מקצועיים ומוכוונים בהתאם וכן גדלה מעורבות מפקדים בכירים. מנגד, לא נמצא כל תיעוד על הליכי פיקוח ובקרה מקצועית של הדרג המקצועי, על עבודת הצוותים החוקרים.
מהדו"ח עולה, כי כמה יחידות עסקו בחקירה ארגונו של מור. "בשל האירועים הפליליים הרבים שהתרחשו במחוז צפון בחלק מהתקופה הנבדקת", נכתב בדו"ח, "הועבר הטיפול בארגון מור מיחידה אחת לאחרת, על-פי שיקולי הפיקוד באותה העת. מובן כי היה בדבר כדי לפגוע ברצף הטיפול בארגון".
בשנת 2004 הטיפול בתיקים הועבר לימ"ר צפון, אך לאור אירועים פליליים בחדרה עבר הימ"ר לטפל באירועי חדרה והפסיק את הטיפול בארגון מור. התיקים הוחזרו לטיפול ימ"ר גליל ובעקבות אירועי זריקת שלושה רימונים בנהריה באוקטובר 2006 חזר ימ"ר צפון לטפל בתיקי ארגון מור. "במהלך התקופה בה ימ"ר צפון עבר לפעול בחדרה התרחשו בנהריה אירועי אמצעי לחימה, המיוחסים לארגון, מור ונרשמה ירידה בתפוקות המודיעין", נכתב בדו"ח.
בהמשך כתבו חברי הוועדה, כי בפועל לא פוענחו רוב תיקי החקירה, שנפתחו נגד ארגונו של מור. "חרף מאמצי היחידות הפועלות, כל אחת על-פי יכולתה, לא פוענחו, במבחן התוצאה, מרביתם של תיקי החקירה שנפתחו כנגד הארגון מתוך כלל התיקים שנבחנו על-ידי הצוות, הוגש בתיק אחד, כתב אישום ונידונו נאשמים למאסר. גם בבחינת כלל תיקי החקירה שעניינם ביצוע עבירות אמל"ח על-ידי ארגונו של מור, שאותרו על-ידי הצוות נמצא תיק אחד נוסף שבו הורשע נאשם. מיכאל מור
עצמו הורשע ונידון למאסר של 3 שנים. בנוסף לכך, נדונו עוד מס' חברים מארגונו למאסרים לפרקי זמן שונים. לא היה בכל אלה כדי לפגוע פגיעה של ממש בארגונו של מור שהמשיך לגדול ולהתבסס.
ניצב פרנקו אמר ל-ynet: "הוועדה מונתה בעקבות הביקורת הנוקבת של בית המשפט המחוזי ב-2006 ובית המשפט העליון כלפי רשויות החוק. משטרת ישראל עשתה כאן מהלך אמיץ ועשתה בדיקה מעמיקה. הסקנו הרבה לקחים מבצעיים מהבדיקה הזאת. מרביתם יושמו וחלקם האחר ייושם. משטרת ישראל ומשטרת המחוז הצפוני של שנת 2011 הפיקו את כל הלקחים מהפרשה והתוצאות של השנים האחרונות במאבק בארגוני הפשיעה מדברות בעד עצמם".
לפנייה לכתב/ת 
