העופות חולים: 'משרד החקלאות פועל כברווז צולע'
מאז חודש דצמבר האחרון הושמדו למעלה מ-600 אלף תרנגולות בשל הידבקות במחלת ה"ניוקאסל" המסוכנת. לטענת לולנים, משרד החקלאות מתנהל בעצלתיים בגלל מאבקי כוח פנימיים. המשרד בתגובה: "פקחינו פועלים לפי הנחיות בינלאומיות"
כמו כל משרדי הממשלה, למעט החינוך, הרווחה והביטחון, גם משרד החקלאות יצא למאבק בקיצוץ הרוחבי שמציעים ראש הממשלה ושר האוצר. אם וכאשר יעשה זאת, מוטב כי יסביר כיצד בכוונתו להילחם בנגיף האכזרי שכירסם יותר ממיליון שקל מתקציבו רק בחודשיים האחרונים – נגיף שנקרא מחלת ניוקאסל.
למעלה מ-600 אלף עופות הושמדו בישראל מאז חודש דצמבר האחרון, בשל הידבקות במחלה המסוכנת, שאינה פוגעת בבני אדם אך מחייבת את ההשמדה המוחלטת של לול שנדבק. בכפר שמאי, למשל, הושמדו 10 משקים שמייצרים ביצים ובהם למעלה מ-50 אלף תרנגולות. במושב מחולה שבעמק הירדן הושמד לול של 135 אלף פטמים למאכל.
בעבור כל עוף שמושמד, מפצה משרד החקלאות את המגדל בסכום של לא פחות מ-25 שקל לתרנגולת מטילה ומעט פחות מזה עבור פטם. ההיגיון שמאחורי ההשמדה בריא - מרגע שנתגלתה המחלה בלול אחד, יש למהר ולהשמיד אותו כדי למנוע את התפשטותה ללולים שכנים. המציאות בשטח, כפי שהיא מצטיירת מתיאורי הווטרינרים והמגדלים - היא קצת פחות בריאה.
"מדובר בהתפרצות החמורה ביותר שהייתה מאז 1967 ובמשרד החקלאות מתנהלים בעצלתיים", סיפר ח', לולן ממרכז הארץ שכמו כל המרואיינים לכתבה זו ביקש להישאר בעילום שם כיוון שלטענתו הוא הוא חושש מנקמנות של פקידי משרד החקלאות.
"אין וטרינר ראשי, רק ממלא מקום לווטרינר הראשי ואין רופא ראשי לעופות מפני שהרופא הראשי פרש לגמלאות ומינו לו ממלא מקום שלא מקבל תקן קבוע בגלל פוליטיקה של כיסאות. אתה יכול לתאר לעצמך מצב שבו הרמטכ"ל פורש וממנים לו ממלא מקום בלבד?! אנחנו מתנהלים כמו ברווז צולע בעניין הזה ולא כמו מדינה מתוקנת".
וטרינר ותיק ומכובד בענף העופות תיאר כיצד מה שנראה כלפי חוץ כמו מלחמה במחלת ניוקאסל, הוא למעשה יציאה ידי חובה. לדבריו, מחלת ניוקאסל הינה מחלה כלכלית, כלומר היא אינה מזיקה לבני אדם ואם נותנים לה להתפשט באופן חופשי בלול, כעבור כמה שבועות היא תשמיד את העופות שתשמיד ואז תחלוף לה, אך המחלה גורמת לירידה בכושר הפריון של עופות מטילים. כושר ההטלה של תרנגולת שלקתה בניוקאסל עשוי לרדת בשיעור של עד 50%.
(צילום אילוסטרציה: עידו ארז)
מכיוון שכך, מדינות המייצאות ביצים מחויבות לעמוד בתקנים של מלחמה במחלה והם: להשמיד את העופות במוקדי ההתפרצות, להטיל הסגר מלא על תנועת בעלי כנף ברדיוס של 3 קילומטרים ממוקדי ההתפרצות ולאסור תנועת בעלי חיים ברדיוס של 10 קילומטרים מהמוקדים.
לדברי אותו וטרינר, הליקויים בהתנהלות משרד החקלאות גורמים לכך שלאחר המתת העופות, איש לא טורח לבדוק אם הלול עבר חיטוי וניקוי וההסגר עליו אכן נשמר. כתוצאה מכך, חקלאים רבים איבדו אמון בגורמי הפיקוח והם נמנעים מלדווח על התפרצות ניוקאסל בלול שלהם. מגדל עופות מצפון הארץ, אמר ל-ynet כי "לי ידוע על 10 לולים מדווחים בצפון, מה שאומר שיש 100 לולים נגועים, זה היחס הריאלי בין לולים מדווחים ללא מדווחים".
מגדל עופות ממושב במרכז הארץ, שדווקא דיווח על התפרצות המחלה אצלו, סיפר כי "הלול שלי הושמד אבל הלול השכן שהדביק אותי לא דיווח ולא הושמד. איך אמורים להדביר את המחלה בצורה כזו? אף אחד גם לא מפקח על החיטוי והניקיון של לולים שהושמדו ואין בכלל הגדרה של הזמן המינימלי שבו יש להשלים את החיטוי. אני כרגע עובר על משאיות שנכנסות ללול ומרסס אותן, אף אחד ממשרד החקלאות לא פה כדי לבדוק אם אני עושה את זה".
מאבקי כוח במשרד החקלאות
המרואיינים לכתבה סבורים כי מאחורי ההתנהלות הרשלנית של המשרד עומדים מאבקי כוח פנימיים קשים. לפני כשנה הגישה ועדה בראשות השופט ורדי זיידלר דו"ח שחשף שחיתויות ואי סדרים בשירות הווטרינרי. הדו"ח ביקר קשות את התנהלותו של מנהל השירות, ד"ר משה חיימוביץ' וכמה חודשים לאחר שהוגש, פרש חיימוביץ' מתפקידו. עד היום, טרם נמצא לו מחליף קבוע ואת מקומו ממלא באופן זמני ד"ר מישל בלאיש.
(צילום אילוסטרציה: ארז קצב)
גם הרופא הראשי לעופות, ד"ר שמעון פוקמונסקי, סיים את תפקידו בסוף ספטמבר 2010, אולם המועמד הבודד במכרז להחלפתו, שכיהן עד אז כמנהל חטיבת העופות, נפסל מסיבה לא ברורה. גורמים בענף אומרים כי מאבקי כוחות פנימיים, בין גורמים הנאמנים לגופים פרטיים שונים בענף החקלאות שלהם יש אינטרס להשפיע על פעילות המשרד, הם שמונעים את איוש המשרות החשובות כל כך וכי השירות כולו שרוי בקיפאון.
נדמה כי מעורבותם של גופים פרטיים, כמו מועצת העופות ומועצת החלב, בנעשה במשרד החקלאות לא פחתה בעקבות ניקוי האורוות שעשתה ועדת זיידלר. בעיצומה של התפשטות מחלת הניוקאסל בדרום, הודח בלחץ מועצת העופות מנהל אזור הדרום בשירות הווטרינרי לאחר 30 שנה - דווקא בשעה שהיו זקוקים יותר מכל לאדם עם ניסיון והכרות עם השטח.
משרד החקלאות מגיב: "הפקחים נמצאים במוקדים"
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה, כי פקחי המשרד פועלים על פי הנחיות בינלאומיות. "מרגע גילוי המחלה, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מטפלים בה בהתאם להנחיות בינלאומיות, כחלק מהיותינו מדינה מערבית, הפועלת לביעור מחלות על פי ידע עולמי מקצועי הנצבר אצלנו, בארגון למחלות בעלי חיים (OIE) ובאיחוד האירופי", נמסר.
במשרד מכחישים את טענות הווטרינרים והחקלאים על היעדר פיקוח וטוענים כי פקחי השירותים הווטרינריים נמצאים במוקדים בהם התגלתה המחלה ודואגים, כפי שכתוב בתקנות, כי הלולן יבצע את חיטוי משקו עם סיום המתה באופן מידי. "יש לזכור", נמסר מדוברות המשרד, "שיש משקים שחיטויים אורך גם מעל שבועיים".
כמו כן, סבורים במשרד החקלאות כי רוב מגדלי העופות מדווחים להם במקרה שנתגלתה אצלם מחלת ניוקאסל. "למגדלי עופות אשר במשקיהם התגלתה המחלה אינטרס ברור לדווח על הידבקות במחלה, בשל זכאותם לקבל פיצוי בהתאם לערך העופות שהומתו. השמדת מוקדי המחלה נכונה ורלוונטית כל עוד המחלה אינה אנדמית, קרי אינה מחלה הנמצאת באופן קבוע באוכלוסיית העופות. השמדת המוקדים, כך גם על פי פרוטוקולי טיפול בינלאומיים, מונעים מהמחלה להפוך אנדמית".
בנוגע לעמדות הבכירות שלא אוישו, טוענים במשרד החקלאות כי אין שחר לטענות על מאבקי כוחות. "מנהל שירותים וטרינריים בפועל מונה עוד טרם פרישת מנהל השירותים הווטרינריים הקודם. קרי, לא היה אף לא יום אחד בו תפקיד זה לא היה מאויש. הדבר נכון גם לגבי משרת הרופא הראשי לעופות – מיום פרישתו של רופא העופות הראשי הקודם לגמלאות, ממלא את תפקידו בפועל ד"ר אלי ברמן.
"רופא וטרינר לעופות באזור הדרום פרש גם הוא מתפקידו, אך המעבדה הדרומית מאוישת על ידי רופאים וטרינרים מנוסים אחרים לעופות, המכירים את השטח מזה שנים, הנותנים מענה מלא לכלל הענף באזור הדרום, לרבות הטיפול במחלת הניוקאסל. במאמר מוסגר ובאופן כללי, מועמד יחיד למשרה לא מבטיח זכייה בה. נהפכהו, זה רק מעיד על טוהר המידות של הליך הבחירה, והרצון לאייש משרות באנשים מתאימים".
לפנייה לכתב/ת 
