לא המצאנו כלום – המילה "שוחד" היתה פה מזמן
הפועל הפלילי מופיע בתנ"ך לראשונה כבר בספר דברים, אך לאחר מכן נעלם עד לספרים יחזקאל ואיוב. מה מקור המושג?
הפרשה החדשה של השחיתות ברשות המסים החזירה את המילה "שוחד" לכותרות. לא שהתגעגענו. בתנ"ך מדובר אולי במילה נדירה, אך בעיתונים בישראל מדובר במוטיב חוזר. ירדנו לשורש המושג.
המילה "שוחד" מופיעה לראשונה כבר בספר דברים (י:יז): כִּי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים: הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר, וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים, וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.
השימוש בשורש ש-ח-ד בבניין פיעל, כמו היום, קיים רק בעברית שאחרי התנ"ך, החל מתקופת המשנה. זה השימוש שנשאר עד היום, אבל בדרך היו עוד כמה: בספרות של תקופת הביניים – אחרי התלמוד ולפני תחיית השפה – השתמשו גם בבניינים הפעיל והתפעל – הִשְׁחִיד ו-נִשְתַּחֵד, באותה משמעות: נתן שוחד. הצורה משוחד קיימת גם החל מהתקופה הזאת, באותה משמעות כמו היום: "מי שנלקח לבו, כאילו בשוחד".
ומאין בא הפועל לשחד? בערבית קיים הפועל שַׁכַּדַ, "נתן מתנה". מצד אחד – נשמע דומה מאוד ל"שיחד". מצד שני, ההתאמה הפונטית לא אמורה לעבוד כך: ש' ערבית מקבילה ל-ס' עברית ולא ל-ש' – למשל שִׁתַא=סתיו. כ' ערבית מקבילה ל-כ' עברית, לא ל-ח – למשל כַּתַבַּ=כתב.
הקשר הארמי
האם מדובר על שני שורשים שונים? נראה שלא. מדובר כאן בשאילה מאותה שפה – ארמית. כאשר לשתי מילים יש מוצא משותף, כלומר הן התפתחו מאותו מקור, יש חוקים ברורים לגבי ההתאמים הפונטיים: ח עברית מקבילה ל-ח או ל-ח' ערבית (ח היא גרונית, ח' דומה ל-ח האשכנזית של רוב הישראלים), ש עברית מקבילה ל-ס או ל-ת' ערבית (ת' כמו באנגלית thin).בשאילה, בניגוד למקור משותף, השפה שואלת את המילה כמו שהדוברים שומעים אותה. כך למשל תַאְרִיח' הערבי – קביעת הזמן לפי הירח – הפך ל-תַּאֲרִיך בעברית, בניגוד לחוקי ההתאמות. למה? כי כך זה נשמע לדוברים בזמן שהמילה נשאלה.
הפועל הארמי שממנו שאלו שתי השפות את הפועל לשחד/שַׁכַּדַ היה שְחַד. המקבילה באכדית – שפה שמית עתיקה אחרת – היא שֻחֻזֻ, "לתת". כאשר יש התאם בין ז בעברית ובאכדית לבין ד בארמית, מדובר בהגה השמי ד' – שנהגה כמו the באנגלית. ההגה קיים גם בערבית ספרותית (בחלק מהניבים של הערבית הוא הפך ל-ד או ל-ז).
הפועל ש-ח-ז באכדית ו-ש-ח-ד בארמית, הם כנראה צורות של "בניין" שִׁפְעֵל. גם היום בעברית אנחנו משתמשים בפעלים כמו לשחזר, לשפצר, לשדרג, לשכפל, לשכנע ועוד. הבניין הוא פרודוקטיבי – כלומר עדיין נוצרים בו פעלים חדשים: לשדרג, לשנמך, לשקלל. בדרך כלל מנתחים אותם כפועל מרובע בבניין פיעל.
בפעלים החדשים שנוצרים, ה-ש' נותנת גוון משמעות של לעשות פעולה הרבה פעמים, או לחזור עליה פעם נוספת: לשחבר, למשל, פירושו לכתוב משפט מחדש. למעשה בניין שפעל הוא בניין קדום שהיה קיים בשפות השמיות השונות מקדמת דנא, ומשמעותו הייתה גרימה, כמו בניין הפעיל בעברית. לשכנע, למשל, פירושו לגרום למישהו להיכנע – כמו להכניע. ולשחז/לשחד? זוהי צורת שפעל של השורש העברי א-ח-ז, המקביל לארמית א-ח-ד: לגרום למישהו לאחוז במתנה, כלומר לתת. בעיקר שוחד.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות, איראן הקדומה ומגילת אסתר במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו.
לפנייה לכתב/ת 
