אנשים מבינים את הרמזים שלה בפייסבוק

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
• בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
  

כאן נכנסת לסיפור מירי (שם בדוי). מירי היא ידידה משותפת מימי העבר שלי ושל אהוד. היא גם חברת פייסבוק של אהוד, כפי שהתברר לי, והיא מגיבה למשפט שלו בשפה של רמזים. נראה שהיה ונגמר ביניהם קשר שלא ידעתי עליו, לא אני ולא שאר החברים המשותפים שלנו. מכל מקום, אני לא זוכר שדיברנו עליו אי פעם.

אהוב מגיב על התגובה שלה והיא מגיבה על זו החדשה וכך זה נמשך, והכל מופיע אצלי כעדכונים מהדף של אהוד. כבר לא קשה, לדעתי, להבין שמירי בגדה בבעלה, בימים שאהוד היה רווק.

אני מהסס עכשיו אם להזהיר את מירי. כמו שאני קורא, הרי גם בעלה יכול לקרוא ולהבין, אם כי אני לא מוצא את השם שלו ברשימת החברים שלה, וכך גם כל החברים המשותפים שלנו. היינו בסך הכל חבורה די קטנה של חברים קרובים.

שיח רמזים פלרטטני

אפשר להגיד שחילופי הרמזים בין מירי ואהוד הם "סתם בצחוק", בדיחות פרטיות מימי העבר, ואולי אפילו מעט פלרטטניות, אבל לא כאלה שגורמים נזקים. מכל מקום, הם לא עדות חותכת בבית משפט. ואולי אני ממהר מדי להסיק מסקנות ולחשוב שהיה ביניהם קשר רומנטי. יש הרבה אפשרויות. ועדיין, ככל שנמשך שרשור התגובות הזה, אני משתכנע יותר ויותר שהיה ביניהם קשר שהוא הרבה מעבר לשיחת צחוקים חסרת משמעות.

נראה שעליי להזהיר את מירי בכל מקרה. או שתעביר את השיחות האלו למקום אחר, מאובטח יותר, או שהיא ואהוד ישנו את הגדרות הפרטיות אצלה ואצלו, כך שלא אני ולא אחרים יוכלו לראות את העדכונים. אבל מירי היא האדם האחרון שאני מוכן לדבר איתו בנושא כזה. היא תמות מבושה, ואני בעקבותיה. שום דבר טוב לא ייצא מזה.

מירי לא מרבה לדבר. כשהיא בחברה, היא מדברת בעיקר עם בעלה. רוב הזמן היא נשענת עליו ומסתירה חצי מהפנים מאחורי גבו הרחב. אולי אני מגזים, אבל זה הרושם שהיא משאירה. אשה סגורה, ביישנית, לבושה בצניעות ומדברת בשאט נפש על האופי הארוטי של האינטרנט, אם כי היא עצמה עובדת הייטק.

איך מזהירים אשה כזאת? הבטן מתהפכת לי רק מהמחשבה על זה.

בלי מחיצת הפרדה בין השירותים לחדר השינה

הבעיה האישית של מירי, בעצם שלי, חושפת בעיה תרבותית רחבת היקף. לא כולם, אולי רק מעטים, נקלעים למצב של מירי, ויחד עם זאת נוצרת תשתית תרבותית שלא הכרנו לפני זה. חשוב להיות מודעים לשונוּת שלה.

הבעיה בפייסבוק אינה מחסור בהגדרות מתאימות. יש דווקא מגוון ראוי של הגדרות שיכולות לשמור לא רע על הפרטיות. הבעיה היא מעבר לפייסבוק. היא נעוצה בתרבות חדשה של פרטיות שהפייסבוק הוא חלק ממנה, אולי הנציג הבולט שלה כרגע. התרבות הזאת לא מדיחה עדיין את קודמתה, אלא מתנהלת לצדה.

אני מסביר את ההבדל בין שתי התרבויות בעזרת המושג של ברירת מחדל. ברירת המחדל המקובלת היא סגירוּת, אלא אם בוחרים אחרת. ברירת המחדל בפייסבוק, ובפלטפורמות דומות, היא שהכל חשוף אלא אם בוחרים אחרת. בשני המקרים, ניתן לבחור להיסגר ולהיחשף באותה מידה, ועדיין ההבדל באופייה של ברירת המחדל הוא משמעותי ביותר.

נראה זאת על פי הדוגמה הבאה: קניתם דירה יד שנייה. מזל טוב. קיבלתם את המפתחות בידיעה ברורה שקירות הבית אטומים. ברירת המחדל של הדירה היא שלא רואים כלום דרך הקירות, אלא אם שוברים קירות, בונים קיר מלבנים מזכוכית, חצי אטומים, מתקינים חלונות גדולים במיוחד, בלי תריסים שמסתירים את הפרופילים הבלגיים היוקרתיים, מתקינים דלתות שקופות במקלחות והורסים את המחיצה בין חדר השינה והשירותים הצמודים. חייבים להשקיע ולהתאמץ כדי לשנות את ברירת המחדל של דירה סטנדרטית. הרעיון בפייסבוק שונה: ברירת המחדל הפעם היא שאין כמעט קירות, או שכל הקירות עשויים זכוכית. אלא אם בוחרים הגדרות שהופכות את הדף שלנו לאטוּם.

ההבדל הזה אינו סמנטי. הוא יכול להיות גורלי.

פגיעה שיכולה להיות קטלנית

כשאני מקבל בית שברירת המחדל שלו היא אטימות, הטעויות האפשריות אינן משמעותיות. רציתי שיראו אותי ולא ראו אותי, אז אני מתקן. לא קרה כלום. במקרה השני, כשאני מאמין שקירות הבית אטומים אבל מתברר שהם לא, העולם שלי עלול להתהפך. עלול להיגרם לי נזק של ממש שלא תמיד ניתן לתיקון. אדם שנחשף בצורה אינטימית לעיני כל וללא ידיעתו, יכול למצוא עצמו נלעג בין חבריו ומכיריו, ואולי, רק בגלל זה, להתרחק מהם לכל החיים.

זה בדיוק המקרה של מירי. קשה לי לדעת איך יסתיים הסיפור, אבל יש אפשרות ריאלית שהיא תרגיש בסוף פגועה עד עמקי נשמתה, עם כל מה שיכול להשתמע מכך. הפגיעה במקרה כזה יכולה להיות כמעט קטלנית לחיי הנישואים שלה, למשל. ייתכן גם שהיא לא תרצה לדעת יותר על קיומי. גם זאת פגיעה קשה.

• יש לכם דילמה בתחום אהבה ויחסים? כיתבו לנו ואולי נתפלסף על זה כאן.